בלון דיבור

נהוג להעלות תכני-חג קצת לפני חג המולד עצמו, אבל מדובר ביום שלם שבו אף אחד לא עובד, הכל סגור, ויש יותר מדי סיכוי לגשם מכדי להסתובב בחוץ (מה גם שזה ידרוש לקום, לצאת מהבית ולהסתובב בחוץ), אז האין זה הזמן המושלם לאסוף כמה דברים שעשיתי לאחרונה לפוסט חגיגי?

נתחיל מהדברים הכריסמסיים: זו חבילת מדבקות שעיצבתי ושוחררה חינם כמתנת חג למשתמשי וייבר (אפשר להוריד אותה אם יש לכם את האפליקציה). הרעיון היה להתרחק קצת מהחבילות נוטפות הסוכר הקיטשיות הרגילות שצצות בתקופה הזו, ולהראות את שני הצדדים של תקופת החגים: המתלהבת הדבילית, והצינית המרירה. אני לא באמת חוגגת את כריסמס, אבל אחרי שנים של ארוחות משפחתיות, חופשים ארוכים ומלא אווירות חג, אני לגמרי יכולה להזדהות עם שניהם.

אפרופו אווירות חג, שני הסטריפים האחרונים שהעלינו לעד ארבעה שחקנים היו כריסמסיים בעליל, מנקודת המבט (האוטוביוגרפית למדי) של זרים שמגיעים לארץ הפלאות המנצנצת הזו בשבועות האחרונים של השנה. העברתי כאן כבר שלושה חגי מולד, ואני כל הזמן מגלה דברים חדשים; למשל, כמה פעמים אפשר לשמוע את אותו שיר כריסמס ברדיו לפני שמאבדים את השפיות. (לחיצה על התמונות תפתח את הסטריפים באתר של עד ארבעה שחקנים. אגב, הידעתם שיש גם גרסה עברית, עכשיו בעמוד נוח לניווט?)

אפרופו שחקנים, בשבת הבאה (2/1) יתאספו כמה מהם למרתון 12 שעות משחק בניצוח על כתפי גמדים, שהכנסותיו יתרמו לצדקה. זו הפעם השניה שהם מריצים משהו כזה, ואם לשפוט לפי שנה שעברה, זה כיף גדול לצפות, אז אתם מוזמנים לשריין לעצמכם את התאריך. ערן יריץ הרפתקת חיסול מפלצות בלונדון הויקטוריאנית בשיטת "עולמות פראיים", עם 3 גיבורים אמיציים שילוו אותו לאורך כל 12 השעות, ועוד שחקנים אורחים שיקפצו במהלך היום (אני ביניהם!). ציירתי פורטרטים של כל הדמויות שלנו:

אפרופו הופעות אורח, עשיתי אחת בוידאו האחרון של לי להב על הכוכב העולה של סטאר וורז, הרובוט BB-8. הסרטון מצוין ומצחיק, ואל דאגה: אין בו שום ספוילרים לסרט החדש, ואפשר להבין אותו גם אם אין לכם שום קשר ליקום סטאר וורז (כמוני). עזרתי קצת גם בעיצובי דמויות, אבל אני הרבה יותר נרגשת לגבי הופעת הבכורה הקטנה שלי כמדבבת. נסו לנחש איזה תפקיד שיחקתי (רמז: לא פטריק סטוארט).

אפרופו…אממ…תפקידים, לאחרונה ציירתי (בעפרון! על נייר!) את הדמויות ממערכת משחקי התפקידים שלנו בשיטת וורהאמר פנטזי. לפי הסדר, אלו הם: בריוש, הדמות של אביתר, פנאט דתי קצת מטורף של האל סיגמאר; מריון, הדמות של דסי, קוסמת קצת מסתורית ממסדר הזהב; ואגנס, הדמות שלי, רוקחת קצת קרימינלית מהעיר אברהיים.

זהו, נגמר לי כל האפרופו. שיהיה לכם חג שמח מכל סוג וצבע שאתם נוטים לחגוג בזמן הזה בשנה, ואם במקרה פוסט "זהו סוף 2015" שלי לא יעלה לפני סוף 2015, שתהיה גם שנה חדשה טובה!

אביב

לפני כמה חודשים קיבלתי אימייל מבחור בשם איוון. הוא סיפר לי על מערכת היחסים בשלט-רחוק עם חברתו ילנה, איך וייבר עזרה להם לשמור על קשר בין יבשות שונות, ואיך – כששוק המדבקות עלה לאוויר – הם מצאו את פרדי ואיב – הנשמות התאומות שלהם.

זוגות נוספים חלקו איתי סיפורים דומים לזה של איוון, וזה מחמם לי את הלב לטמפרטורות מסוכנות כמעט.

אני מאיירת מדבקות. העבודה שלי היא לשבת מול מחשב ולצייר מדבקות. זו עבודה אדירה, אל תבינו אותי לא נכון, אבל לפעמים אני מרגישה קצת…מטופשת, ותוהה מה בעצם הטעם במה שאני עושה מדי יום. ואז מישהו שולח לי הודעה בפייסבוק, ומספר איך הדמויות שיצרתי הפכו להיות חלק מהקשר שלו עם בן או בת הזוג, איך הן משמחות אותם ועוזרות להם להתגבר על געגועים. זה מפתיע ומרגש אותי בכל פעם מחדש, וזו הסיבה הטובה ביותר שאני יכולה לחשוב עליה לעשות את מה שאני עושה.

בחזרה לאיוון וילנה. קצת לפני שכתב לי, איוון חזר לביקור בשביל להציע נישואין. ילנה אמרה כן. והיות שפרדי ואיב ליוו אותם לאורך מערכת היחסים, איוון רצה להפתיע אותה עם מדבקות חתונה אמיתיות מוייבר, וכך הוא הגיע אליי. היה לו ברור שזה לונג שוט – אנחנו לא יוצרים מדבקות "בהזמנה", אבל הסיפור שלו נגע ללבי (מעטים המיילים מהעבודה שגורמים לי לבכות באמצע המשרד, אני שמחה לומר), והעברתי את הרעיון הלאה למחליטי החלטות בחברה.

התוצאה היתה אחת החבילות שהכי נהניתי לעבוד עליהן. שאבתי חוויות מהחתונה שלי, מתמונות וסיפורים מחתונת הוריי, וכמובן כל קלישאה מכל קומדיה רומנטית שאי פעם ראיתי. וכדובדבן שבעוגת הקצפת (הרב-קומתית), האנימטורים המוכשרים שעובדים איתנו הנפישו את הכל, ועשו עבודה נהדרת, שתוכלו לראות אם תשיגו את החבילה משוק המדבקות של וייבר.

אפילו תפסנו את התגובה של ילנה בוידאו, בהפקת הפתעה מטעם וייבר.

החבילה הזו אמנם צוירה בעקבות הבקשה של איוון, אבל היא מוקדשת לכל זוג שהדמויות האלה הביאו לו שמחה, צחוק או נחמה. אתם גורמים לי להיות גאה לעשות את העבודה שלי.

אביב

לא נגעתי בעיצוב של הבלוג כבר שנים (מהתקופה שרזולוציות מסך עדיין נשקו ל-1024x768px, ולמתוח אתר על פני יותר מ-800 פיקסל נחשב לתעוזה מחוצפת), אז הגיע הזמן לתת לו רענון קל. השינויים לא דרמטיים: קצת יותר רוחב בצדדים ופונט גדול יותר – זה מגיע עם הגיל – ותמונת כותרת שצוירה בעשור הנוכחי.

עדכנתי גם את עמוד האודות, שהזכיר לי שפעם הייתי בת 27 וגרתי ברמת גן, והוספתי כפתור לעד ארבעה שחקנים, הוובקומיקס של ערן ושלי שקיים כבר כמעט שנה ועדיין לא קיבל שום קישור מהבלוג שלי. יופי, אביב.

אלה לא חדשות סופר מרגשות בזכות עצמן, אז בשביל שהפוסט ירגיש שיש לו משמעות, הנה כמה חבילות מדבקות שאיירתי לוייבר לאחרונה. מי שעוקב אחרי העבודה שלי לאפליקציה בטח מכיר את הדמויות של פרדי וחברים, אבל מדי פעם יוצא לי לעצב דמויות חדשות, והנה שלוש מהן; החבילה הרביעית היא לאחת משותפי ה-Public Chats של וייבר (החביבה עליי), 2Forks.

יש לנו מגוון שותפים ב-Public Chats: מבלוגרי אוכל ובריאות, דרך מוזיקאים ודוגמניות, ועד לפוליטיקאים ואנשי רוח מכל מיני מדינות שיקח לי כמה דקות למצוא על המפה. כך קורה שמדי פעם מגיעות אליי בקשות לחבילות מדבקות כחלק מהחוזה של השותפים המצ'וטטים עם וייבר, ומדי פעם הן…שונות ממה שאני רגילה לעבוד עליו. הנה שתי דוגמאות: חבילה לסדרת הריאליטי ItGirls עבור ערוץ הצ'אט של HOT, ואחת לערוץ של פורטל הספורט One. אני עכשיו הרבה יותר בקיאה באופנה, ספורט וסלנג ישראלי משאי פעם הייתי, או רציתי להיות.

אוקטובר הסתיים לפני כמה ימים, אז עכשיו אני יכולה להגיד בבטחון – ובהשתאות – שצלחתי את כל 31 הימים של אתגר אינקטובר.

אינקטובר הוא יוזמה מגניבה של אחד ג'ייק פרקר, שמאתגרת אמנים לצייר ציור דיו אחד ביום לאורך חודש אוקטובר. למה? אני לא בטוחה. אבל מכיוון שאני לרוב מתקשה למצוא את המוטיבציה לצייר מחוץ לעבודה או למסגרות אמנותיות אחרות, אני אוהבת אתגרים כאלה: הם מעודדים אותי לעשות את המאמץ להתחיל לצייר במקום סתם לבהות במסך כזה או אחר בסוף היום, והם לא יותר מדי תובעניים או ספציפיים כך שהם הופכים למטלה יותר מאשר שעשוע.

ניסיתי את אינקטובר בפעם הראשונה בשנה שעברה, בהצלחה של קצת יותר מ-50%. השנה, בנוסף לשאיפה לסיים את כל 31 הימים, אתגרתי את עצמי עוד יותר והחלטתי להשתמש רק בדיו: אפילו הסקיצות המקדימות נעשו עם עט כדורי. בתור מישהי שאוהבת ללכת על בטוח – גם באמנות וגם בחיים – זו לא היתה משימה פשוטה, אבל אני שמחה שהלכתי איתה עד הסוף. ההשלכות היו מעניינות: מצד אחד זה גרם לי לתכנן יותר מראש ולחשוב לפני שאני מתחילה לזרוק קווים על הדף, ומצד שני זה דחף אותי להיות נועזת והחלטית יותר, לקבל טעויות ולמצוא דרכים יצירתיות לשלב אותן בציור.

הנה כמה מהציורים שאני מחבבת במיוחד, ואפשר לראות את השאר באלבום בעמוד הפייסבוק שלי. מה הציור החביב עליכם?