Englishבאיחור מזעזע של שבוע מהבכורה ראינו את ארבעת המופלאים. << אני חוזרת לפסקה הזו אחרי כחצי שעה של כתיבה, כי גיליתי שאני אומרת בעיקר דברים שליליים על אף שדי נהניתי מהסרט. אז תתחילו עם הרושם הבא: הסרט מהנה. טראש גיבורי-על קיצי כמו שהיה הראשון. עכשיו אפשר להמשיך. >> אתחיל עם תקציר קצרצר אה-לה-עין הדג ואמשיך עם התחושות שלי לגבי הסרט. אני לא מבטיחה להמנע מספוילרים. קחו לתשומת לבכם.
אחרי שקיבלו את כוחותיהם בסרט הראשון והתקבלו בחום ע"י הציבור האמריקאי – חסד לו זוכים מעטים מגיבורי העל – ארבעת המופלאים מתנהלים בחינניות בין חיסול רעים לפיתוח המצאות טכנולוגיות במגדל האולטרה-סופר-מגניב-טכנולוגי שלהם. קריאת הידד לבעלי ההון. הכל זורם על מי מנוחות עד שיצור חללי ספוג אנרגיה קוסמית פורץ לתוך האטמוספרה שלנו, ובפרצים של אנרגיה קוסמית משמיד, מקפיא, מחורר, מאייד ומתיך מגוון לוקיישנים מסביב לעולם. ואם זה לא מספיק – הוא מפריע לחתונה של ריד וסו. *גאספ!*
זהו הגולש הכסוף, שאודה בבושת פנים על פני בלוג קומיקס זה שאני לא יודעת עליו כלום מלבד מה שהסרט מספר. בהתחלה ממש לא הייתי צריכה יותר מזה – יצירת CG חלקלקה ואלגנטית במעטפת כרום מבריקה וגמישות של פנתר, עם קולו העמוק של מורפי–לורנס פישבורן. מבחינתי שיגיע מכוכב עשוי גבינה במטרה לכבוש את רשת איקאה, רק שימשיך לזוז ככה דרך בניינים. בהמשך, לעומת זאת, (*ספוילר*. אפשר לדלג לפסקה הבאה אם אתם לא רוצים להרוס את העלילה. רמז: אין הרבה מה להרוס), הוא מאבד את הגלשן ויחד איתו את כל החן הכספיתי. עכשיו כשהוא בובת אלומיניום סתמית, הגולש מרשה לעצמו להתבכיין: "לא, זה לא אני, מה אני בכלל רוצה להשמיד לכם את העולם, אני רק עושה את זה כי חברה שלי ביקשה", וכן הלאה. אני משחקת משחקי תפקידים ורואה הרבה סרטים, ואני יודעת שמניעים של דמות הם מה שמעצב אותה, אבל פאק איט – במקרה הזה הייתי מעדיפה שיישאר דמות שטוחה כמו הגלשן שלו, אבל לפחות עם אפקטים.
הדמויות האחרות בסרט – היינו, הראשיות – לא משפרות בהרבה את המצב. ג'וני סטורם, הלפיד האנושי, נשאר מגניב. הוא משעשע, דינמי, חתיך רצח, ומכניס קצת רוח חיים לצוות הפולני הזה. נוח מאוד, אם כך, שהוא היחיד שיכול להתקרב לגולש באוויר. מצד שני, זה קצת מגוחך שמתוך ארבעה גיבורי על, רק הצעיר והנמהר ביותר זוכה לקפא"פ עם הנבל הראשי. סו וריד שומרים על חזות משעממת, כשסו תקועה בתחת השזוף של עצמה לאורך רוב הסרט ("זומפג, אני לא מאמינה שאתה הולך לשרת את אמריקה כשאנחנו אמורים לעשות חזרות לחתונה") ויוצאת ממנו בסוף במהפך די סטנדרטי, וריד הוא גיק שיכול למתוח את איברי גופו. זה נשמע סקסי, אבל זה לא. בן….שם. נראה לי שהוא הרביץ למשהו מתישהו. מספר רגעים משעשעים מתרכזים בבאג (או שמא פיצ'ר?) שחוטף ג'וני אחרי המפגש הראשון עם הגולש – חברי הקבוצה שנוגעים בו מחליפים איתו כוחות. האתנחתה הקומית הזו מעניקה לנו את סו ההיסטרית, מעופפת ומתלקחת בחוסר אונים מעל רחוב הומה אדם. לא נותר אלא לפנות לג'סיקה אלבה ולבקש ממנה להפסיק עם עמידות שדה הכוח הדרמטיות והדם מהאף; השטיק שלה הוא צווחות.
בסך הכל, כמו שהערתי בסוג של קפיצה בזמן בהתחלה, הסרט מהנה. יש פאן, יש אפקטים, יש בדיחות פה ושם. קצת חסר אקשן טוב של כל-הטובים מול כל-הרעים עם ניצול מקסימלי של יכולות ונצנצים שעפים לכל מקום, אבל בסך הכל, אם מגיעים עם הציפיות הנכונות (כלומר, רואים את הסרט הראשון), יוצאים מרוצים.