Englishהאתגר הזה היה די מגניב לדעתי, אז אני משאירה אותו פתוח (רק ברקע. עדיין יש אתגר חדש!) – אתם מוזמנים להמשיך לשלוח את הפרשנויות שלכם לדמויות החביבות עליכם, ואם יצטרפו לפוסט עבודות חדשות אני אסב את תשומת לב הגולשים.
shoze – ראול דיוק (פחד ותעוב בלאס וגאס)
לינה – אדוארד (המספריים של)
אנוש – איניגו מונטויה (הנסיכה הקסומה)
Istheserretpornauu – רוג'ר דאלטרי (The Who)
אלון – קפטן ספארו ודייבי ג'ונס (שודדי הקריביים)
אביב אור – לילו (האלמנט החמישי)
רחל – קרופ ו-ונדמאר (לעולם לא עולם, ניל גיימן)
אלעד טיבי – התפוז המכני
יואב – ד"ר הוריבל (Dr. Horrible's Sing-Along Blog)
הנושא לשבוע הבא: #31 – "תפסיק לשחק עם זה!…"
דדליין: חמישי, 16 באפריל
איור טוב מורכב מרעיון מוצלח וביצוע איכותי; הקדישו זמן, מאמצים ויצירתיות לשני הפנים האלה, ונצלו את האתגר השבועי כדי לאתגר את עצמכם לנסות משהו חדש ולהביא את היכולות שלכם למיצוי!
ציורים אפשר לשלוח ל-avivor בג’ימייל.קום, ובבקשה תציינו גם את השם בו הייתם רוצים להופיע בבלוג (כינוי, שם מלא, שם פרטי, מה שמתאים לכם), ואפשר לצרף גם קישור לאתר עם עבודות שלכם או לבקש לקשר לכתובת אימייל. אם אין בקשות מיוחדות אני כותבת את השם שאני רואה במייל בלי תוספות.
וואו, שלושה ג'וני-דפים. מרשים..
מקווה שאספיק לשלוח משהו במהלך השבוע.
אלון – פאקינגשיטפיקסלארט.
ג'וני דפ. שלושה ממנו.
🙂
אני מניח שהבחור לקח תפקידים משפיעים וזכורים לטוב לאורך הקריירה.
SHOZE – זה בהחלט פורטרייט נחמד מאד של האלטר אגו של האנטר תומפסון. אני מאד אוהב את הסגנון ה"מקושקש" בעבודה הזו. הקווים החופשיים מחמיאים יפה לצבעוניות הפשוטה. אני חושב שיכולת לדחוף את הסגנון קצת יותר ולייצג את הפיצ'רים של הדמות (אם של ג'וני דפ ואם של תומפסון עצמו) בצורה קצת יותר חדה ומתומצתת. מה שהיה לוקח את העבודה למקום מעניין יותר.
כפארפרזה על הפוסטר המפורסם העבודה חסרה קצת לדעתי.
לינה – זה איור טוב מאד. הצבעוניות מאד מתאימה לנושא שבחרת. יש משהו נאיבי והולם בעבודת המברשות הפסטליות והמטוקסטרות הללו ששוב קולע נכונה לדמות.
הסיגנון של הדמות גם הוא מוצלח עם הפה הקטנטן העיניים החרוזיות והאף הבולבוסי גאומטרי.
אני חושב שסידור האלמנטים בפריים (הקומפוזיציה) לא עובד עד הסוף, והפסל מאחור קצת OVERPOWERING על אדוארד מיודענו שבפרונט. הקונטרסט שהוא מייצר חזק וגונב את ההצגה מהדמות הראשית. כמו כן יש לו נטיה "ליפול" שמאלה ובתוספת לכיוון אליו הפסל פונה (אל מחוץ לפריים) הרקע נראה כאילו הוא מתמוטט אל מחוץ לאיור והלאה. האבזמים , החגורות, ולבוש העור / ויניל נהדרים.
הידיים יכלו לקבל קצת יותר תשומת לב, אולי.
אנוש – איניגו מונטויה, איזו בחירה נהדרת. אחת הדמויות הנצחיות ביותר באחד הסרטים הנצחיים ביותר.
הדמות מסוגננת יפה והפוזה משכנעת בהחלט. אבל – קצת קשה לזהות שם בפנים את המקור. מה שמביא אותנו לציטוט (המפורסם) בגוף האיור – שכנראה נבע בדיוק מזה – ללא הכיתוב הדמות היא לא איניגו מונטויה. ועם הכיתוב – הדמות היא איניגו מונטויה אבל "בכוח". אתה מאכיל את הצופה בכפית גדולה, שזה פתרון מהיר וקל, לאיור שהוא איך נאמר?… מחופף. אין לי שום כוונה לזלזל חלילה בעבודה שלך, אני רק חושב שעוד קצת השקעה ומחשבה יכלו להוביל לפתרון מעניין יותר, אלגנטי יותר.
Istheserretpornauu – אני מוכרח לומר שהיה לי קשה לזהות שם את הסולן האגדי של "המי"…
האיור מרגיש פשטני משהו ועמוס לעייפה ב"אפקטים" ופילטרים של פוטושופ. הצבעוניות מבולבלת ומבלבלת, והשיער של הדמות כמעט מקשה על התבוננות בעבודה. ניכרת השקעה בפרצוף עצמו, ואני מאד אוהב את החלק הזה של האיור. אני יכול להניח הנחה גורפת שה"פסיכדליות" בעבודה מגיעה ממקום שמנסה לייצג את האדם עצמו (לאיש יש סיפור חיים מרתק) והתקופה בה "המי" שגשגו והיו הדבר החם ביותר בשטח. אבל גם אם זו המטרה – האמצעים חוטאים לה.
אלון – זה אחד הדברים הכי מדהימים שראיתי לאחרונה. פיקסל ארט תמיד היה בעיניי מסתורין אחד גדול, ואתה רב-אמן. הסגנון, הצבעוניות והפיצ'רים (המיניאטורים עד אימה) קולעים בול, ובדיוק של מילימטרים. כל הכבוד. התנועה הזורמת של האנימציה מוסיפים כ"כ הרבה לעבודה שכבר מתקתקת כמו שעון שוויצרי מלכתחילה. מעולה. פשוט מעולה.
אביב – את מכאיבה לי כל פעם מחדש… היכולות שלך לא יודעות גבול, ואת מאסטר עליון בכל מה שנוגע לאנטומיה, פוזה, ועיצוב דמויות. הכיתוב ברקע עובד נהדר אף הוא. הוא ממסגר נכון את הפוזה ולא מעמיס על העין בשום צורה. לילו מזוהה ברגע, והעזת (בהצלחה מרובה) לקחת אותה קצת יותר רחוק מבחינה עיצובית, מה שהופך את כל העניין למהנה יותר. אחד הדברים הכי טובים שלך מהזמן האחרון (ויש המון כאלו, ראבק..).
תענוג.
רחל – את הספר קראתי בתרגום לעברית, ואני מוכרח לומר שלא נפלתי על הישבן. אולי בגרסת המקור הכתיבה טובה יותר, אבל מי יודע.
לענייננו – האיור מוצלח ביותר בז'אנר שלו. העפרונות הצבעוניים / פסטלים נכונים מאד לסטייל שבחרת (זה מרגיש כמעט כמו איור לספרים הישנים והטובים של פעם, נחום גוטמן ודומיו…), ואני מאד מאד אוהב את עיצובי הדמויות. (על אף העובדה שקרופ כמו שגאיימן תיאר הוא גוץ שמן, ובוורסיה שלך הוא הוריד כמה קילוגרמים טובים. 😉 )
בחירות הצבעים (הצהוב הזרחני לפנים של קרופ למשל) מצויינות. עבודה טובה מאד באופן כללי.
אני לא הספקתי לעשות כלום לאתגר הזה, לצערי. וחבל. היו לי כל מיני רעיונות שלא עלו יפה.
(טוני סופרנו בתחפושת דוב מרופטת, ד"ר גרג האוס כ"סופרמן" בעל כורחו, ועוד כל מיני כאלו…)
לא נורא. אני אשתדל לצייר משהו לאתגר הבא, שנשמע מעניין ומבטיח.
🙂
פט.
פטרי, תודה על הביקורת. צודק בקשר להאכלה בכפית. טוב שיש את האתר הזה כדי לחשוף את הטעויות שלי. 🙂
אביב, ממש אהבתי את העיצוב שלך ללילו. במיוחד הנעליים המגניבות שהיא נועלת שתורמות ללוק העתידני.
אלון, זה נהדר. איך עושים את הדמויות הקטנות האלה?
אנוש.
פטרי, תודה רבה על הבקורת. לגבי גיימן – יש את אלה שמתים עליו ויש את אלה שלא מבינים על מה כל המהומה. אני כמובן שייכת לסוג הראשון. אגב, לצורך האתגר חזרתי לספר ואספתי ממנו את כל התיאורים של הצמד, קרופ אמנם מתואר כנמוך אך בשום מקום לא כתוב שהוא שמן. ונדמאר הוא גדול ואוהב לאכול, קרופ הוא ערמומי ואוהב לדבר. מה שמעניין בדמויות האלו לדעתי הוא שיש בהן משהו חמקמק ולא מוגדר, הן לא ממש מתוארות עד הסוף, ולכן אולי כל קורא מדמיין אותן אחרת.
יש לי שאלה בקשר לאתגר הזה – נראה לי שלא ממש הבנתי אותו – חשבתי שהכוונה היתה לקחת דמות ולבנות אותה מאפס. אני לא כ"כ מבינה למשל את העבודה של אביב אור – אין לי כוונה להעליב, אני באמת לא מבינה את תהליך החשיבה והעבודה על דמות שיש לה כבר סגנון ואופי חזותי. האם זה פורטרט? קריקטורה? בעצם זה איור של מילה ג'ובוביץ בדמותה של לילו, ובניסוח שונה: מילה ג'ובוביץ היא בעצמה סוג של פרשנות לדמות, כך שלאייר אותה זה כבר פרשנות לפרשנות. אודה לך אביב אם תוכלי להסביר לי. (שוב, אין לי כל כוונה להעליב רק רצון להבין תחום לא מוכר לי)
פטרי אמר בערך את כל מה שיש לומר.
אלון – כבר אמרתי שאני מתה על שני אלה. לא רק שהצלחת ליצור דמיון מדהים עם כמה פיקסלים, גם הצלחת להזיז את שניהם בצורה חיה כל כך. כל הכבוד.
Istheserretpornauu – הפסיכדליות אמנם קצת מעיקה על העין, אבל אני אוהבת את הרינדור הפלסטי הזה של הפנים.
טיבי – הדמות משולבת ממש יפה בסקרינשוט. יש כמה מקומות שהרינדור טיפה שטוח מכדי להתאים לאינקרדיבלס (למשל כף היד או המכנסיים), אבל בסך הכל זה בהחלט משכנע.
יואב – לא ראיתי את ה…סדרה? מיני סדרה? תופעת אינטרנט? לא בטוחה איך לקרוא לזה, אבל הביצוע מגניב לאללה. אני אוהבת את האדום ואת תחושת מגזרות הנייר השיינית שהולכת שם. המשקפיים הלבנים קצת לבנים מדי אולי, ומודגשים מאוד עם כל הקונטורים האלה (שלא נמצאים בשאר הציור); אפשר היה לעדן אותם עם הגוונים של האפור שיש ברקע, כדי שיהיו יותר כמו השתקפויות על המשקפיים מאשר קו תוחם.
רחל – קראתי את "לעולם לא" רק פעם אחת אז הכל די מעורפל. אני אוהבת שלקחת את שתי הדמויות למקום שהוא אנושי-אבל-לא-לגמרי. זה תואם את אוירת הסיפור, כמו גם ההבעות המשונות/מפחידות שלהם.
לשאלתך – האתגר היה "הטייק שלך על הדמות החביבה עליך". לאו דוקא לצייר דמות שמעולם לא הוצגה באופן ויזואלי, אלא לקחת דמות ולתת לה פרשנות אישית. זה יכול להיות אפילו פורטרט שלה בקו היחודי של האמן. אני הצגתי את לילו כסוג של ציור פינאפ מנגאי, בקו, בתנוחה, בצבעוניות, וניסיתי לשנות קצת את העיצוב כדי שיתאים לסגנון היפני הקצת-משוגע. יתכן בהחלט שפספסתי או לא הלכתי רחוק מספיק, ואני מקבלת את הביקורת.
אביב, תודה על ההסבר. לא התכוונתי למתוח בקורת. אני חושבת שדי ברור שאני היחידה שפירשה את האתגר הזה אחרת מכל שאר המשתתפים, עובדה שכולם ציירו דמויות קיימות (מסרטים) חוץ ממני ולכן רציתי להבין מה פספסתי. הבנת הנקרא.
בעקבות האתגר הזה, נראה לי שיכול להיות מעניין לתת כנושא דמות ספציפית, לדוגמא – לילו מהאלמנט החמישי 🙂
יהיה מגניב לראות איך כל אחד מפרש אותה בדרכו. וגם קל יותר לתת בקורת. וגם תהיה לי הזדמנות להשלים את מה שפספסתי…
טוב, פטרי ואביב כבר די כיסו את הכל, אני חושב שהאתגר הפעם היה מוצלח (אבל כמעט תמיד הוא מוצלח). ובכל זאת החלטתי לכתוב קצת מה דעתי על כל עבודה ועבודה, כדי לכפר על מיעט התגובות שלי בבלוג.
שוז – איור יפה, נראה שפשוט נהנת לצייר את הדמות, וגם הסגנון המקושקש עובד טוב, אבל באמת לפי מיטב זכרוני זה הפוסטר של הסרט. קצת חבל כי אני תמיד אוהב את הפרשנות שלך לנושאים של האתגר, והפעם קיבלתי פרשנות של מישהו אחר, בסגנון שלך. עדיין עבודה יפה.
לינה, מאוד אהבתי את האדוארד שלך. העיצוב שלו טוב מאוד והביצוע קולע. גם אני חושב שפסל הקרח קצת מציק, היה שווה אולי להקטין אותו ולמקם אותו אחרת בקומפוזיציה, אבל סך הכל עבודה יפה מאוד שמצליחה לתפוס את העצבות שבדמות, וגם תרמת עוד ג'וני דפ אחד לאוסף 🙂
אנוש, אני אוהב את האיניגו שלך. אני דווקא חושב שכן אפשר לזהות אותו מיד ולהבין שזה איניגו גם בלי הכיתוב. וגם בחירה טובה לדמות אהובה, אתה לא היחיד.
זה עם השם הארוך – מעניין. אני לא כל כך מתחבר לסגנון הזה, שתמיד מרגיש לי כמו אסופת אפקטים, אבל הפרצוף שלו יצא מעניין. הייתי מוותר על כל המערבולות האלה שם, אני לא רואה למה זה טוב, אבל אני יכול רק להניח שכל המטרה היתה ליצור משהו פסיכדלי, וזה די יושב טוב מהבחינה הזו, זה עושה סחרחורת 🙂
אביב – אני לא אחזור שוב על השבחים שהרעפתי עליך בעבר, זה מתחיל להתיישן 🙂 כמובן ששוב עבודה מעולה, מקצועית ופשוט נראית טוב. לשם שינוי דווקא כן יש לי הערה אחת, אבל היא באה רק בעקבות כך שאמת שהלכת על סגנון מנגאי – אני לא יודע כמה רצית שהיא תהיה דמות מנגה, או שבחרת לעצמך אלמנטים מסויימים של מנגה ושילבת אותם בסגמון שלך, אבל דווקא הפרצוף של לילו מרחיק אותה מהסגנון הזה. יש מספר אלמנטים שמאפיינים מנגה שלא נמצאים שם, מבנה הפנים המסותת, הצוואר, האף והשפתיים נראים כאילו הם לקוחים מסגנון אחר. הגוף יצא טוב מאוד מהבחינה הזו, ועובד עם הסגנון.
לא שזה מוריד משהו מהתוצאה הסופית המעולה, סתם אנקדוטה לגבי הדמיון לדמות מנגה קלאסית.
רחל, יופי של איור. אני לא מכיר את הספר או הדמויות, אבל בלי קשר העיצוב שלהן יפה ואני יכול להתחיל לדמיין את האישיות שלהן. אני חושב שאולי טיפונת יותר השקעה בצביעת העיפרון היתה מעלה את העבודה בכמה רמות – אולי זה עניין של טעם, אבל משהו בסגנון הצביעה הזה מרגיש לי חסר, כאילו מיהרת לצבוע משהו שהיה שווה להשקיע בו יותר. אחלה ציור בלי קשר.
אלעד – אלכס יצא מעולה בעיני, גם העיצוב שלו וגם הפוזה – אבל אולי פספסתי משהו, לחלוטין לא ברורה לי ההחלטה לשתול אותו בתוך סצינה מהאינקרדיבלז. יש קשר כלשהו שאני לא רואה? למה דווקא אינקרדיבלז? מה מאחד בין הסרטים? מעבר לעובדה שכמעט תמיד דמות מז'אנר אחד שמושתלת לתוך סיטואציה מז'אנר אחר תעלה חיוך, לא ברורה לי ההחלטה הזו, אשמח אם תוכל להסביר מה הוביל אותך לאחד בין שני הסרטים.
יואב – אני לא מכיר את הסרט ולא את הדמות, אבל הסגנון מעניין והביצוע טוב.
מה שמצחיק הוא שהסגנון והצבעים מאוד מזכירים את חלק מעבודות הארט שנעשו לאינקרדיבלז, בגלל זה במבט ראשון הייתי בטוח שהעבודה שלך ושל אלעד נעשו על ידי אותו אדם כשתי פרשנויות על האינקרדיבלז… אבל מהר מאוד הבנתי שאין כל קשר. אחלה עבודה.
בכלל, אני שמח שיש כל כך הרבה עבודות, ושאנשים ממשיכים להשתתף באתגר ולתת לנו כל שבוע משהו חדש. כפיים לכולם.
hey people of the blog!
you dudes and dudets really keep a high level of dedication and I really wish I will find time to participate more.
cool work and ideas from everyone..
Aviv's take on Lilo really works best for me- hats off on that
on my side- yeh, the figure was not fully rendered, I know, I am short in time..
but that is no excuse and you are right- will keep that in mind next time I give a shot…
Alon- no real reason, I like alex character, and I wanted to push him into the animation world- the incredibles is my favorite cg film so far-and thats the result..nothing more.
respect to all the talents!
פט ואלון די כיסו את רוב ההערות אז אין לי כ"כ מה לכתוב מעבר למחמאותי ליוצרים.
אביב – עבודה מעולה כרגיל. אני מסכימה עם אלון שהתפספס לך קצת הקטע המאנגאי אבל בהחלט לא הייתי מופתעת לראות את העבודה הזאת על שער של חוברת קומיקס כלשהי. המגפיים מצויינים וכמובן הרתמה הכתומה הידועה וגם תוספות השיער שלה הן טאץ' מגניב. וכמובן כל הפוזה וההעמדה מצויינים כמו שרק את יודעת.
ההערה היחידה שלי היא שהייתי מוסיפה קונטקט שדואו נוסף, כהה יותר בתחתית התיבה ומתחת לרגליים שלה כדי לעגן אותה יותר.
רחל – עבודה ממש חמודה. לא קראתי את הספר אבל הדמויות באמת מוצלחות וגם נורא מוכרות לי מבחינה סגנונית…. אני לא בטוחה אבל נראה לי שהיו כמה פרקים בSANDMAN שמאוד דמו לזה. האם קראת את הקומיקס?
ודרך אגב, את לא צריכה להתנצל על העבודה שלך – זה שכולנו פה בורים שלא פותחים ספר לא אומר ש"פיספסת" משהו. בהגדרת האתגר נכללה בפירוש האפשרות לצייר דמות מספר – אז די להתנצל 🙂
יש לך יופי של עבודה, ואולי לא כתבתי את זה אבל גם האביר העגמומי שלך היה מאוד מוצלח. תמשיכי כך!
TB – טוב לראות אותך פה. מקווה שתמצא את הזמן לאתגרים נוספים 🙂
יואב – מגניב לגמרי. אחרי שאלון ציין את זה באמת קולטים את הVIBE האינקרדיבלי שזה תמיד טוב. ואני מסכימה עם אביב שהמשקפיים לא ממש משתלבות בציור בצורה הומוגנית אבל עדיין אחלה עבודה.
אגב, העבודה הייתה כ"כ מוצלחת שאפילו טרחתי וחיפשתי פרק ביוטוב ומאוד נהניתי אז סחתיין 🙂
ובעקבות ההערות אני אתגונן מעט, ברשותכם – היכולות שלי בציור קריקטורות או קריאה של תוי פנים ותרגומם לדו-מימד הן מאוד חלשות ואני מודה שלרוב אני משתפנת ובוחרת להתחמק מנושאים שלא באים לי בטוב, כמו פרספקטיבה. ורגליים.
בכל מקרה, ברור לי שזאת לא הדרך להתקדם כאומנית ואני באמת מרגישה שמבחינת יכולת טכנית אני קופאת על שמרי כבר הרבה זמן, במיוחד כשאני רואה את הרמה המטורפת שאליה מגיעה אביב ואני זוכרת שאי שם בתחילת דרכי בCGISRAEL לפני משהו כמו 3-4 שנים היכולות שלנו היו די קרובות. פאקינג גאונה הבחורה הזאת….
אז החלטתי שבמקום לשכב ערה במיטה ולהלחם ביתושים עדיף שאני אנסה לשפר את עצמי קצת ולהלחם ביתושים.
אולי זה לא נראה ככה אבל ניגשתי לציור הזה כמה פעמים, מכמה כיוונים ושיטות ובאמת שעשיתי חיפוש די מקיף לתמונות מהסרט וניסיתי ללמוד את הדמות (כמובן הכל יחסי לשעה ולמצבי המנטלי ברגע הנתון).
הציור הזה הוא לא פראפראזה על הפוסטר, לפחות לא כשהתחלתי, אלא באמת נסיון ליצור סוג של קריקטורה של הדמות. הקטע של המשקפיים היה התחמקות של הרגע האחרון מלצייר את העיניים שלו. שבזמנו, אגב, נראה פתרון לגיטימי ואף אלגנטי. זה מה שמגיע לי כשאני מציירת על חשבון שעות שינה 🙂
ברור לי שאני עדיין שבה לסורי ומתחמקת מנושא קשה אבל מסע של אלף מייל….
אני מסכימה שהביצוע רחוק ממושלם ויותר סקיצה מאשר עבודה שעומדת בזכות עצמה אבל למרות הכל אני חושבת שכן השגתי את המטרה הראשונית שהצבתי לעצמי – להבין קצת יותר מה מייחד פנים ואופי של אדם ספציפי, וכן יש דמיון לפריים שעבדתי איתו. לפחות מבחינת הלסת והפה. סה"כ חוויה לימודית ואף מהנה ואני מודה לאביב ולאתגרים שנתנו לי את התירוץ לעבור אותה 🙂
תודה לכל המבקרים, המעירים והמחמיאים. הפעם לשם שינוי לא היה לי מה להגיד על העבודות אז נמנעתי.
שוז – בטח שקראתי את הקומיקס, חולת גיימן שכמותי, על כל חלקיו. אני לא זוכרת את כל סגנונות הציור כי היו המון, יכול להיות שאת צודקת – אני אבדוק בהזדמנות כשיתחשק לי לקרוא אותו שוב.
אני מאד מזדהה עם מה שכתבת על עצמך כמאיירת, למרות שלדעתי את מחפה מעולה על נקודות החולשה שלך. אני לא חושבת שמאייר צריך לדעת לצייר הכל, אלא להיות מודע ליכולות שלו ולהדגיש את הצדדים החזקים שלו. ובלי קשר כמובן להמשיך ללמוד כל הזמן. הגישה שלך מעולה והלוואי שהיתה יותר נפוצה, כי נדמה לי שרוב האנשים מחפשים קצת עד שהם מגיעים למקום שבו הכי קל ונוח להם, ונשארים שם.
אלון ושוז – תודה רבה, ואתם צודקים, היא בהחלט לא מנגה עד הסוף. האמת היא שהתחלתי אותה בסגנון קומיקס אמריקאי רגיל למדי, ובזמן שאהבתי איך שהפנים יצאו, הגוף נראה לי משעמם והחלטתי למנגג אותו. כשניסיתי לתת גם לפנים את הטאץ' היפני הן יצאו מפלצתיות לגמרי, והחלטתי להשאר איפהשהוא בין-לבין.
כבר הרבה זמן שאני רוצה להגיב פה בעצמי על עבודות, ופשוט לא מוצא את הזמן או הריכוז לעשות את זה כמו שצריך.
מאייר אני לא, ולצייר אני לא יודע, אז ממש קטונתי מלהוסיף ביקורות על ביקורות מקצועיות יותר שנאמרו פה מאצבעותיהם של אנשים מקצועיים יותר, ומוכשרים יותר.
(אגב, בגלל חוסר היכולת האגדי שלי לצייר, כל העבודות שלי כאן היו, וכנראה שגם יהיו, גרפיות מאוד. ללא טכניקות צביעה או תיאור נכון של גוף האדם. באילוסטרייטור בכלל, ובלי וואקום.. )
את תרומתי הקטנה לאסופת התגובות, אוכל להוסיף, אולי, מהפן העיצובי יותר – עם דגש על הטיפוגרפיה
(טיפוגריפה = "אומנות סידור האותיות על גבי הדף", או משהו כזה. איך מילים יושבות, פונטים, ריווחים, קומפוזיציה וכאלה).
כבר הרבה זמן שאני רואה פה פתרונות טיפוגרפיים יפים מאוד. ממש מגניבים – ובמיוחד אני מאושר כשאני רואה טיפוגרפיה בעברית. עברית זו שפה מאוד לא נוחה, עם הרבה ק' ך' י' ו-ל' שעולים ויורדים ועושים את החיים קשים. הרבה יותר קל לכתוב באנגלית, באותיות גדולות, בפונטים המוקפדים-והמרהיבים-שלוטשו-במשך-שנים שלהם.
אבל אנחנו פה בארץ, וצריך דברים טובים ויפים בעברית! יחי! הידד!
אז נכון, באתגר הזה היה מטופש קצת לכתוב בעברית, כי מדובר בציטוטים או בשמות של סרטים שהם באנגלית במקור, אז פה זה בסדר.
ואחרי כל השטויות, כמה מילים:
שוז – מעולה מה שעשית שם. שימוש בפונט היה מחרבן לך על האיור. הכתב מאוד יפה, באמת מעורר קינאה, משחקי הגודל, העובי והמיקום טובים גם. ה"חתימה" הזאת נראית יחידה שלמה בפני עצמה, והיא גם עושה טוב לקומפוזיציה של כל האיור.
אנוש – לקחת פה משימה לא קלה בכלל. זה הרבה מאוד טקסט, וכולו בכתב יד. כדי להביא את הטקסט שייראה טוב כמו האיור, צריך פה הרבה עבודה, "לצייר" את האותיות לאט ומוקפד יותר.
כתב יד היא הבחירה הנכונה פה, ולא פונט מוכן – יש לכל האיור אווירה מאוד סקיצה-מגניבה כזאתי, עם כתם הצבע המגניב הזה מאחורה. אני לא בטוח בקשר לגודל של הטקסט, לעובי שלו ולצבע שלו. שווה לבדוק צבע בהיר יותר ו/או קו דק יותר.
אבל בגדול – האם בכלל צריך פה טקסט? אני חושב שהאיור טוב, ואני הבנתי מיד שמדובר באניגו, והטקסט באמת קצת מאכיל בכפית, כמו שפט ציין. הקומפוזיציה נראית גם טוב יותר בלי בטקסט לדעתי.
אביב – שוב, אני מסכים עם מר.פט. אני חושב שהכיתוב ברקע פשוט מבריק. היית יכולה בקלות לעשות בלון דיבור או לכתוב את הטקסט לידה באיזשהו אופן. השימוש בטקסט כמסגרת מגניב לאללה.
אני שואל את עצמי האם היית יכולה להגדיל את "מולטי פאסס" עוד יותר ולוותר על המקף והנקודה, וככה ליצור מסגרת עוד יותר ברורה, אבל אני כנראה עונה לעצמי שלא – שזה היה יכול להארות מוזר ומגושם.
אלעד – אתה משתמש פה בארבעה פונטים שונים, וכולםם בחלק העליון, וזה מעט מעיק. פונט האינקרדיבלז, הלוגו שלהם (i), הפונט שמזכיר את הפונט של התפוז המכני, והפונט של ה- Deleted Scenes.
הפונט של הסצנות המחוקות מצויין בעיני, אני לא בטוח ב-100% לגבי המיקום שלו, כי הוא קצת מתחרה עם הראש של מר בחור.
את השילוב של אינקרדבלז ושל התפוז המכני למעלה אני פחות אוהב. הם לבנים, וענקיים, ולוקחים תשומת לב מהאיור המגניב והממש טוב, ומחלישים אותו לדעתי.
הייתי מנסה למצוא פתרון יותר טוב, אולי מיקום אחר, גודל אחר, להשתמש באותו הפונט, לשים את הלוגואים של שני הסרטים למטה ולמעלה לכתוב את השם של הדמות. משהו.. – פתרון שיהיה באותה הרמה של האיור.
יואב – לא משהו. הפונט נכון, והצבע.. נגיד, בסדר. אבל האיור גם ככה עמוס מאוד, והכתב העמיס עליו עוד יותר. אני מבין את הצורך שלך להתשתמש בטיפוגרפיה כבסיס לאיור, ואולי באמת בלעדיה היה חסר למטה משהו, אבל הייתי מחפש פתרון אחר. זה נראה -עמוס-.
אולי היית צריך לתת עוד קצת אוויר למטה, ולהקטין את הפונט או משהו.
ובכלל, הצללים שאולי התאימו עם האיור הגרפי, לא מתאימם בטיפוגרפיה -הכיתוב השחור נראה מטושטש.
ולגבי המשקפת – זה באמת לא מדבר באותה שפה, זה יוצר אפילו עוד יותר עומס. אני יודע שהתכוונת שהיא תבלוט החוצה מהאיור, ותעשה תחושה תלת מימדית, כמשהו שמונח על הציור, אבל זה סתם יוצר עומס.
אתה עמוס. תפשט.