בלון דיבור

 את we3 של גרנט מוריסון רכשתי לפני כמה וכמה חודשים בהמלצת המוכר, על אף שהצצה מהירה בחוברת לא ממש עשתה לי חשק. הספר מספר סיפור שלם בשלושה חלקים, אבל לא הייתי מנחשת את זה לפי העובי שלו, שהעלים אותו בין שאר האוגדנים הבריאים שלי והביא לכך שמצאתי אותו רק היום, אחרי שהתשתי את כל מאגרי קריאת-האוטובוס שלי. we3 נקרא במהלך נסיעת אוטובוס אחת, תוך סלידה.

העלילה הקצרה עוקבת אחרי שלושה בעלי חיים מבויתים ששופצרו היטב, למדו לדבר קצת, נדחפו לתוך חליפות שריון רובוטיות ותפקדו כנשק הדור שלישי (ולהלן השם weapon 3), עד שלממשלה נמאס, ורקסי, מיצי ובאן-באן היו חייבים להמלט על נפשם. כששיחזרתי את חוויית הקריאה מאוחר יותר לא הצלחתי למצוא שום דבר פגום בסיפור עצמו. הוא היה קצת קצר אבל מילא את רוחב היריעה די בסדר, וארנב בחליפת שריון ורודה זה תמיד רעיון מבורך. לא, במבט לאחור נראה שחוסר ההנאה נבע בעיקר מהאיור, וספציפית מה-storytelling, האמנות החמקמקה של לספר בסיפור בציורים. הספר מלא בבחירות אמנותיות שהן באופן מובהק מאגניבות, אלא שהאמן (או הכותב, תלוי עד כמה התסריט הלך רחוק בהכתבת הויזואל) לא דאג שהן יהיו גם קריאות ויתמכו בעלילה במקום רק לנקר עיניים. ואני מתכוונת לניקור באופן מילולי למדיי. דוגמה בולטת אחת היא זוג עמודים (spread) שמלא ב-36 פאנלים ריבועיים, שמראים התרחשויות שונות מתוך מצלמות בטחון. למרות הרתיעה הראשונית אני מוכנה לקבל את זה בשביל האפקט הדרמטי. מה שאני פחות סובלנית כלפיו הוא עוד שני זוגות עמודים כאלה – בסך הכל 108 פאנלים זהים בגודלם, שמראים התרחשויות קטנות ולא-ברורות ובאופן כללי פשוט מעצבנים נורא. את אותה התרחשות בדיוק אפשר היה להציג בשלושה עד חמישה פאנלים שהיו יכולים להיות – בביצוע זהיר ונכון – דרמטיים באותה המידה ומרגיזים הרבה פחות.

עוד אפקט מציק הוא הדיבור של בעלי החיים. אני מקבלת את זה שחיות מחמד לא יכולות ללמוד את השפה האנגלית במלואה, אבל זה מתיש לקרוא חוברת שחצי מהדיאלוגים בה נראים ככה:
IS GUD. IS BE WARM. GUD DOG
BOSS FIX TAIL. EAT. GRASS
וכו'. בהתחלה זה חמוד, אבל בחייאת, lolcats זה במקום אחר.

נראה שחיות בגוף רובוטי זה לא תמיד מתכון בטוח להצלחה, ובמיוחד לא בידיהם של כותבים ומאיירים שמשוכנעים בהכרח שמאגניב = טוב. משוואה שכן מתקיימת, אגב, עם ארנבים בחליפת שריון ורודה.

הפוסט הזה נכתב בתאריך יום ראשון, 1 ביולי, 2007 בשעה 19:47 תחת הקטגוריות המלצות וביקורות, קומיקס. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות. אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.