זה התחיל כאימון בשביל ללמוד את מבנה הפנים מבחינת אור וצל והפך ל"נו כבר שייגמר", בלי ללמוד ובלי כלום.
אולי הייתי צריכה להתחיל ישירות עם צבע כמו שעשיתי כאן. בשחור לבן אני עוד מאמינה שיש סיכוי שאצליח לקלוע למקור אז אני מתמקדת בלהעתיק את הרפרנס במקום להתאמן בדברים שאני לא טובה בהם. אולי למען המטרה יהיה המשך בצבע. אם יהיה כוח.
יוצא מן הכלל.
יופי של עבודת מברשות, האור וצל נהדר, הפרופורציות עובדות, ואולי החשוב מכל – בשבילי בכל אופן – תפסת את ההבעה כמו שצריך.
כל הכבוד בובה. את נהדרת.
פ.
דווקא נראה לי שאם ללמוד מבנה מבחינת אור וצל זה המטרה שלך אז תדבקי בשחור ולבן.
זה נראה אחלה. אני גם חושבת שאם יש לך כוח אז את יכולה לדחוף את זה עוד קצת יותר רחוק, כדי להביע יותר טוב את הצורה התלת מימדית של הראש.
אם תצמצמי את העיניים מאוד חזק, תראי שיש עוד הרבה דברים שצריכים ללכת יותר כהה. למשל המסה הבהירה בלחי שמאל (שלו) צריכה ללכת לגוון קצת יותר כהה. היא אמנם מסה בהירה אבל היא קרובה מדי בטון למקום שאמור להיות הכי בהיר בכל התמונה (שזה לחי ימין שלו וצד ימין של המצח) ולכן היא קופצת קצת יותר מידי קדימה.
קיצר, לחי שמאל, צד שמאל של המצח שלו והצל מתחת לסנטר צריכים להתכהות על מנת ליצור יותר נפח. וכדי שהמקומות המוארים will pop! (גם הצוואר צריך להיות חצי טון פחות מהמסה הכי בהירה. ולך – יש שם משיכה בהירה שקופצת לעין ומפריעה.)
study מגניב. כל הכבוד שאת משקיעה באימוני אור וצל.
יצא מצויין=)
ממש. ממש. ממש הצחקת אותי עם המשפט הראשון! D=
גם אני חושב שהתרגול יצא בסדר גמור. חבל רק שהפסקת להנות באמצע… (זה הרי כל העניין נכון…?)
אין לי יותר מדי מה להוסיף על ההצללה עצמה. נקודה פה, נקודה שם (אחחח… הפרפקציוניזם…) בסה"כ הכל נעים לעין וקולע מאוד.
מסכים עם לול קאט בנוגע לעבודה בשחור לבן- שטובה במיוחד אם מטרת התרגול היא הצללה נטו. אם את עובדת ב- grayscale, אז כאמור, זה גם לא סיפור גדול להוסיף את הצבע בשכבה הנפרדת…
חוץ מזה,
אני מעריץ את העובדה שאחרי כל הזמן שאת עובדת עוד נשארות לך אנרגיות לאימונים. הרבה אנשים עובדים שוכחים שצריך לעשות את זה מדי פעם, וחלק נזכרים רק אחת לתקופה, ואת מצליחה לעשות את זה כמה פעמים בשבוע! ישר כח!
יצא טוב מאוד, זה אימון? זה ניראה כמו עבודה! (בשבילי) 🙂