עריכה: הוספתי עוד לינק רלוונטי למטה, וקצת הסבר על תהליך המחשבה לבקשתו של אריאל
לכבוד יציאתו לאקרנים של "אמיצה", המכללה הישראלית לאנימציה ערכה תחרות איור בשילוב עם פיקסאר. התחרות, "אגדה אמיצה", דרשה ממאיירים לשלב שלושה אלמנטים בציור: דמויות מסרט של פיקסאר, אגדה, וארץ זרה כלשהי. ביום שישי האחרון הוכרזו הזוכים על-פי שיפוטו של צוות שופטים מרשים (שכלל בין השאר את אנדרו גורדון, אנימטור בכיר בפיקסאר שלקח חלק בכל הסרטים מהשנים האחרונות), והציור שהגשתי זכה במקום ראשון!
זה כבוד גדול לעבור בהצלחה תחת עינם הבוחנת של אנשים מפיקסאר ומצמרת האנימציה בארץ, והפרסים הם בונוס אדיר, ביניהם ספר האמנות היפהפה של אמיצה, והדפס אבן מקורי וחתום ע"י סטיב פילצ'ר, המעצב הראשי של הסרט. זה מסוג הדברים שצריך למסגר, אחרת מריירים עליהם ללא שליטה, ונהרס. חבל.
שמרתי כמה צעדים מתהליך העבודה על הציור, שבטח יהיה די מוכר למי שעוקב אחרי הבלוג.
הרעיון
התחלתי מהדרישה השלישית בתחרות: בחירה של ארץ זרה כלשהי כמיקום הסצנה. מאצ'ו פיצ'ו היתה לי בראש, כנראה מאיזשהו חיפוש תמונות שעשיתי לאחרונה, ואז ניסיתי לחשוב איזו התרחשות יכולה להתאים שם, שתתן את הכבוד הראוי לנוף המרהיב הזה. זווית אוירית היתה קלאסית, ומה יותר אוירי מהשטיח המעופף של אלאדין?
בתור אלאדין ויסמין רציתי בהתחלה לקחת את מר וגברת אינקרדיבל, מהסרט האהוב עליי של פיקסאר, אבל היה בהם משהו שלא התאים לי לאופי הדמויות: בוב קצת מסיבי מדי לעומת אלאדין הצעיר והגמיש, והלן היא לא בדיוק נסיכה הרפתקנית שרוצה לראות עולם. שתי דמויות סוג-של-אנושיות אחרות של פיקסאר – וודי וג'סי – הסתדרו יותר טוב, וכבונוס, באז לייטייר כאילו נוצר להתחפש לג'יני.
נתתי לרקע המסו-אמריקאי להשפיע גם על העיצוב האופנתי של הדמויות, והמבנה הפלסטיקי המורכב של באז הפך (לפחות אצלי בראש אם לא בתוצאה הסופית) למן רובוט אבן חצי מכני חצי קסום של בני האינקה. סלינקי התווסף אחרון, כשהרגשתי שהציור צריך איזושהי הפוגה קומית קטנה, לא משהו שישר קופץ לעין, אלא סוג של הפתעה אחרי שממצים את הנושא העיקרי.
0. רפרנסים
איסוף תמונות עזר עבור כל האלמנטים בציור: מאצ'ו-פיצ'ו, דמויות פיקסאר הרלוונטיות, דוגמאות לתלבושות אינקה (או לפחות לקונספט המודרני הפופולרי שיש לנו לגביהן), ואפילו כמה שטיחים דרום אמריקאים. בקובץ המקורי הן לא מסודרות ככה, אלא מחולקות לפולדרים בהתאם לנושא, ופזורות באופן שיסתיר כמה שפחות מהחלק בציור שהן מתייחסות אליו, כדי שאוכל לראות גם את הרפרנס וגם לעבוד על הציור באותו זמן.
1. רישום
אני עובדת רק בפוטושופ, אבל החלק הזה דומה יחסית לעבודת עפרון (לפוטושופיסטים: מברשת קטנה עם שוליים קשים, שמשנה את שקיפותה בהתאם ללחץ של עט הוואקום). את הרקע ציירתי כמעט אחד לאחד לפי תמונת רפרנס, כי עם הריסות של בני האינקה לא מתעסקים. מתחת לדמויות היתה שכבת סקיצה מקושקשת הרבה יותר, רק כדי לסמן את המיקום שלהן, הגודל, והתנוחה הכללית.
2. שחור-לבן
עם מברשת רכה וגדולה יותר אני מכניסה את ההצללות בציור בהתאם למקור האור. כדי לא לפגוע בשכבת הרישום, אני פותחת בשבילן שכבה חדשה ומעבירה אותה למצב Multiply, כדי שהאפורים לא יכסו את הרישום, אלא רק יכהו אותו איפה שצריך. אגב, אני כמעט תמיד עובדת על הרקע והדמויות בנפרד; ככה קל יותר להזיז, לשחק עם הצבעוניות ולעבד אותן בלי לחשוש לפגוע בשאר.
3. צבע גס
איחדתי את שכבת הרישום ושכבת ההצללות לאחת. העברתי אותה למצב Multiply ומתחתיה פתחתי שכבה חדשה לצבע (שוב, הכל כפול: אותו תהליך לדמויות ולרקע בנפרד). כאן אני פשוט ממלאת צבע, בלי לדאוג יותר מדי לדיוק או לגוונים; רק שיהיה בסיס שעובד היטב. שכבת השחור-לבן בד"כ יורדת ל-80-90% אטימות, שלא יהיה כהה מדי.
4. תיקוני צבע
בגלל ששכבת השחור-לבן יושבת ב-Multiply על הצבע, האפרוריות שלה מתפשטת בציור. בשביל לתקן את זה קצת אני משכפלת פעמיים את שכבת הצבע מעל שכבת השחור-לבן, ומשחקת איתן קצת:
את הראשונה אני משנה למצב Color ומורידה את האטימות לאזור ה-30-40%. שכבה במצב Color שומרת על הניגודיות (בהיר/כהה) של כל מה שקורה תחתיה, ומשנה רק את הגוון. את השניה אני משנה למצב Overlay ומבהירה אותה (בעזרת הדיאלוגים Hue/Saturation או Brightness/Contrast), ומורידה לאזור ה-20%. עדיין לא הצלחתי להגדיר במילים מה שכבת Overlay עושה בדיוק…אבל אם משתמשים בה בצבעים בהירים זה יעיל מאוד להארת הציור, כמו עם אור שמש. מעל כל זה אני לפעמים מוסיפה שכבת Adjustment – במקרה הזה Color Balance – ומשחקת עוד קצת עם הצבעוניות. בשלב הזה הכל זה משחקים קטנים עד שזה נראה הכי טוב, לפחות באותו רגע. לפעמים אני יכולה לשחק עם הדברים האלה חצי שעה ולא להיות בטוחה אם זה נראה טוב יותר או פחות מקודם.
5. רינדור
אני יודעת, אני יודעת, פשוט להציג את זה כשלב הבא ולהגיד "עכשיו אני עוברת אט-אט על הכל עם מברשת רכה ומעבדת את העבודה הגסה למשהו יותר חד ומהודק" זה כמו שבוריס ולחו מסביר בספר ה"איך אני עובד" שלו: "ועכשיו אני מוסיף פרטים". לא שאני משווה את עצמי לבוריס ולחו חלילה; לי יש הרבה פחות יחסי עבודה עם גברתנים עירומים למחצה. אבל לצערי גם הפעם לא זכרתי לשמור תוך-כדי, ובכל מקרה אין כאן איזה טריק פוטושופ קסום: באמת מדובר בלעבור על כל הציור ולשייף, לחדד ולפעמים לצייר מחדש, תוך התייחסות למקור האור, לאור מוחזר מהסביבה, לחומרים השונים וכו'. את רוב העבודה אני עושה עם מברשת בעלת שוליים רכים שקל לערבב איתה את הצבעים שעל הקנבס, אבל בשביל אזורים שדורשים שוליים חדים, בד"כ פרטים קטנים ומדויקים, אני עוברת למברשת קשה יותר. אני מקווה שאזכור יום אחד להקליט תהליך עבודה באותם אמצעים חדישים של צילום מסך.
6. תיקונים, טקסטורות, פרטים
אחרי שהבסיס קיים ומרונדר, העבודה עוד לא נגמרה – עכשיו אני עוברת על הכל ורואה איפה צריך לתקן בקטנה. למשל: הזזתי קצת את ההר שמאחורי ג'סי, כי הרגשתי שהוא צמוד מדי למרכז המסה של הציור, ויהיה נוח יותר בעין אם הוא יתרחק שמאלה, לאזור הפתוח; הוספתי הצללות לרגלי ההר מימין, שהיה קודם שטח די גדול בהיר מדי שפגע באיזון הקומפוזיציה; ניפחתי את הזנב של באז-ג'יני למשהו ערפילי באופיו; הוספתי פיתוחים ודוגמאות על תכשיטים; חיזקתי עוד קצת את התאורה עם שכבת Overlay עדינה נוספת. בנוסף, פיזרתי טקסטורות בעיקר ברקע, וגם קצת על השטיח.
בשביל לעשות את זה אני מוצאת תמונה באיכות גבוהה של טקסטורה רלוונטית (דשא, אבן, בד וכו'; יש אתרים שמספקים קבצים באיכות גבוהה בחינם, והמשקיעים יכולים אפילו לצלם בעצמם), מניחה את התמונה מעל הציור, ומורידה לה את ה-Saturation כך שתהיה בגווני אפור בלבד. אז אני משנה את מצב השכבה ל-Overlay. אם התמונה המקורית היתה בהירה או כהה מדי היא עשויה לשנות את צבעוניות הציור, אז פותחים דיאלוג Brightness או Levels ומשחקים עם המחוונים עד שבקושי רואים הבדל בבהירות מול הציור המקורי. כדאי להוריד את האטימות ולעבד קצת את השכבה הזו כדי שתשתלב היטב בציור ולא תראה כמו הדבקה.
7. תיקוני צבע אחרונים
לבסוף (ואפשר לראות את זה גם קצת בשלב הקודם) אני עושה קצת תיקוני צבע על הציור כולו, כדי לאחד את הצבעוניות. שכבת Adjustment של Color Balance היא דרך די מוצלחת לעשות את זה, אבל זהירות: אפשר לבלות דקות ארוכות בלשחק עם המחוונים לכאן ולכאן, ולא לדעת מה טוב יותר.
וזהו. פשוט סך הכל.
באופן משעשע, לאחרונה יצא לי לצייר ציור נוסף בתמת פיקסאר, עבור האתר עין הדג. דורון פישלר ערך שם ספיישל "גביע פיקסאר", להכתרת הסרט הטוב ביותר של האולפנים, וביקש ממני ציור שער עם כמה שיותר דמויות מהסרטים המתמודדים. את הפוסט המסכם והציור אפשר למצוא כאן.
תודה רבה למכללה לאנימציה, לפיקסאר שפרגנו לנו להשתמש בדמויות שלהם, לשופטים, ולמירית שהביאה את התחרות לתשומת לבי!
אביב
תגים: פיקסאר, צעצוע של סיפור, תחרות
עבודה מדהימה. לגמרי ראויה לפרס. כל הכבוד! והתהליך מרתק.
דבר ראשון כל הכבוד!!! ועוד כמה !-ים
אלא שאת הפן הטכני תיארת מספר פעמים, מה שיותר מעניין לשמוע הוא מה עומד מאחרי התמונה – כלומר למה דווקא הם, למה שם ולמה ככה וכו וכו… (האמן שמאחרי האמנות)
תודה על ההצעה, הוספתי עוד סעיף.
תודה רבה 🙂
כל הכבוד! בהחלט מגיע לך הכל ועוד!
[…] […]
Wooo! Congratulations 🙂 Great great work, super happy for ya
ברכות, עבודה יותר מראויה למקום הראשון!
וכרגיל תודה על עוד מדריך מעולה 🙂
מדהים!!!!!
אין את שפיצית, היצירה שלך מופלאה!!!!
תודה ששיתפת את התהליך 🙂
וואו!!! עבודה נהדרת, המון מזל טוב, פרסים מדהימים!=)
אה, ודרך אגב! מומלץ לראות את ברייב לפני את ספר ה-ART OF שלו, כי הוא מסגיר ספויילר שממש עלול לקלקל את כל ההנאה מהסרט… (המומלץ, אגב, אפילו שכדאי קצת להנמיך ציפיות – זה ממש לא UP או TOY STORY 3).
תודה על ההזהרה. ראיתי את הסרט, ואני מסכימה שראוי להנמיך עבורו ציפיות. מבחינה ויזואלית הוא יפהפה, ומתהדר בכמה דמויות מוצלחות, אבל הסיפור קצת לקה בחסר בעיניי.
כל הכבוד אביב! היה ברור כבר בהתחלה שאת לוקחת, יופי של עבודה וכרגיל השראה לכולנו;)
וואוו מדהים!! .
אגב, סטיב פילצ'ר הוא לא סתם "מהאמנים שעבדו על הסרט", אלא ה-production designer, כלומר המעצב הראשי בסרט.
כבוד!
תודה, תיקנתי!
כבוד! we're not worthy
והציור מקסים
כל הכבוד.
כיף לקבל פידבק כל כך חיובי מאנשי מקצוע בכירים.
ישר כוח.
כל הכבוד לך באמת עבודה שראוייה למקום הראשון… וסתם מתוך סקרנות, חשבת כבר לאיזה קורס את נוטה ללכת מבין השלושה?
תודה רבה. אם אלך לאחד הקורסים זה בהחלט יהיה אנימציה קלאסית, זה התחום שהכי מושך אותי.
שלום לך אביב!
ראיתי את הציורים שלך לאחרונה והייתי רוצה לדעת קצת יותר על שיטת העבודה שלך.
למשל, מה זה הרינדור הזה? אני לא מבין , הרי בפוטושופ אין שום אופציית רינדור…
ודבר נוסף, איזה לוח גרפי יש לך? במבו? אינטוס? או סינטיק?
אני משתמשת במילה רינדור בהתייחסות לעבודת איור דו-מימדית, לא כמו רינדור בתלת. הכוונה לעבודה על אור וצל, טקסטורות, פרטים – כל מה שצריך בשביל להביא את העבודה מרמת סקיצה למשהו מוגמר. http://en.wikipedia.org/wiki/Artistic_rendering
הלוח שיש לי הוא אינטואוס.
כל הכבוד!, ציור באמת מדהים.
תודה רבה שהבאת את התהליך שלדעתי היה יותר מפורט הפעם.נראה לי שאני אאמץ אותו מתישהו(כיום לצערי אין לי את גרפי ואני מצייר רק בעיפרון.)
ודרך אגב באמת נשמח לראות פעם אחת תהליך של רינדור. כי זה פחות או יותר מה שעושה את הציור.
בירכותיי על המקום הראשון. ראיתי את שאר הציורים ובהחלט זכית במקום הראוי
ואם בזכות זה זכינו לקבל את תיאור תהליך העבודה, ברכותיי גם לשופטים 🙂
ואם יורשה לי , אעיר הערה…הדמויות כהות מידי, בטח למי שנמצאים בגובה של 100 מ' באור שמש מלא
הביט ב referencing (באזז למשל) ותראי את ההבדל, אז או שאת עדיין נימצאית בהשראת האיורים ממשחקי הרעב או שהשקעת יותר מדי בשלב האפורים וזה נגרר אח"כ לשלב הצבע
וואו, אי אפשר להשאיר פוסט כזה בלי תגובה, פשוט עבודה מדהימה, כל הכבוד ואני פשוט מעריץ אותך ואת הכישרון שלך
מגניב לגמרי 🙂
קניתי לאחרונה לוח גרפי, אז המדריך הזה היה אינפורמטיבי ( בנוסף לאיכות הציור הגבוהה :P)
זה פוטושופ 6 שם? או שסתם הוא קיבל צבעים של AE/premiere וכ"ו?
תודה =) זה אכן פוטושופ CS6.
עבודה מרהיבה! עכשיו צריך לכתוב סטורי בורד מסביב ולהפוך לאיזה סרט קצר של פיקסר.
[…] השנה, באופן קצת בלתי צפוי, הוא שהתחלתי ללמוד אנימציה. זכיתי לפני כחצי שנה בתחרות של המכללה הישראלית לאנימציה, וחלק מסל הפרסים המרשים היה מלגה לקורס אנימציה. אחרי […]