Englishאהלן,
שוב התאספו הרבה כיוונים שונים וביצועים מוצלחים. אני שמחה לראות שעם כל אתגר יש יותר ויותר משתתפים. תבורכו.
רחל
יובל
מוטי
אביב אור
הנושא לשבוע הבא: #27 – "אחותי הקטנה ממאדים"
דדליין: ראשון, 15 במרץ
ציורים אפשר לשלוח ל-avivor בג’ימייל.קום, ובבקשה תציינו גם את השם בו הייתם רוצים להופיע בבלוג (כינוי, שם מלא, שם פרטי, מה שמתאים לכם), ואפשר לצרף גם קישור לאתר עם עבודות שלכם או לבקש לקשר לכתובת אימייל. אם אין בקשות מיוחדות אני כותבת את השם שאני רואה במייל בלי תוספות.
שבוע מצוין ופורים שמח,
אביב
צח ומוטי, אתם גדולים! מוטי, אני פשוט מת על הסגנון שלך. מתי אתה פותח אתר עם גלריה?
בהמשך יגיעו שאר הביקורות.
מה שאנוש כתב.
אין לי מחשבות משל עצמי, כנראה.
וואו. פשוט אהבתי.
אביב, הלוכד שלך נכנס לאתגר המפלצות (כןכן, הוא לא נשכח).
זאת באמת מפלצת משובחת.
כיף לבקר פה כל שבוע מחדש!
וללא עיכובים מיותרים נעבור לטקס הענקת האותות:
אות המשקיען – לפטרי ולגל אור
אות המקוריות – לצח
אות הדמיון המפותח – אביב אור
ולכל השאר, סחטיין! תענוג לראות את היצירות שלכם כל שבוע 🙂
אביב – השילוב אדום-צהוב-לבן בגוונים האלה מאוד גרפי ומגניב. זה נראה כמו איזה הדפס עץ פסיכדלי של הדמות שלך. התנוחה גם מוצלחת, במיוחד הרגליים, אבל בפנים יש משהו קצת נוקשה לדעתי. הצביעה מצוינת, אני מאוד אוהבת את מעברי הצבעים המקווקווים האלה.
הדס – ציור די מהפנט ומסתורי. המערבולת הסגולה נראית מצוין, באמת כמו מבט לתוך איזה מימד אחר, אבל היא מושכת כל כך את העין ששום דבר כמעט לא מצליח להתחרות בה. אולי אם העין הזוהרת של מוות היתה קצת רחוקה יותר ומבודדת מכתם התאורה על הברדס היא היתה מוקד נוסף של פוקוס. לדעתי האישית בציור כזה תאורה ישירות מלמעלה, מלמטה או מתוך החור השחור היתה יכולה להיות דרמטית יותר, אבל את התאורה הקיימת רינדרת לא רע בכלל.
פטרי – קומפוזיציה מיוחדת ומגניבה, והזווית שבה בחרת נותנת תחושה מאוד חיה לציור, כאילו אנחנו שם ואם נפריע ליצור הוא מיד ייבהל ויברח. והצבעוניות כרגיל משגעת (הירוק הזה מצוין) והטקסטורות של העץ והרקע עושות ממש נעים לציור.
ליאור – דמות מעניינת. הלבן הזה נותן תחושה של משהו מאוד מפחיד או מאוד שברירי, והמבט המשוגע-משהו מוסיף לסקרנות. אני חושבת שחסרה כאן איזושהיא הגדרה של מיקום, התרחשות, הסבר ליצור הזה, אם ברמת רקע או לפחות איזשהו פריט שיתן הקשר: האם הוא יושב על מיטה, רוכן מעל מישהו ישן, מרחף בחלל אסטרלי וכו'.
רחל – רעיון חמוד, והעיצוב של הדמות מוצלח, במיוחד הגוף הצפרדעי העגול. להרגשתי יש קצת יותר מדי לבן, שנותן מראה קצת משופשף וכאילו-חפיפניקי (על אף שברור שהושקעה כאן הרבה עבודה), וזה בעייתי במיוחד בפאנל הראשון, בין החולצה לרקע: יש שם הרבה בהיר עד שהגבול בין הדמות לבין השמיים מטשטש.
צח – אחלה רעיון, והעיבוד שלו נראה פנטסטי. יופי של תלת מימד ואישיות בעזרת קווים וקצת כתמים מקושקשים. אני גם אוהבת שפתחת את הלמעלה והלמטה של הפאנל השני. בקושי שמים לב לזה באופן מודע, אבל זה נותן אחלה מרחב נשימה לפאנץ'.
יובל – מפחיד ומשעשע בו זמנית 🙂 הבעיה העיקרית כאן היא שלוכד החלומות עומד בפרספקטיבה שונה לגמרי מזו של החדר: החדר במן שיפוע ממבט על, ועל הלוכד אנחנו מסתכלים ממש מהצד. כששלחת לי את זה זה גם היה מוחשך וכחול בצורה שהיה ממש קשה לראות מה מצויר – גם בסצנות בחושך אפשר לתת תאורה טובה מירח, מהפנסים בחוץ או אפילו תאורה כללית שאין לה הסבר, רק בשביל שאפשר יהיה לראות מה קורה בציור.
מוטי – פנטסטי לראות את הסגנון שלך בא לידי ביטוי באיור כזה. יש לקווים המון אופי, וכל הסצנה הזויה ופנטסטית, ומתחברת למציאות בצורה שקשה לומר אם הבחור פתח שער למימד חלומות באמצע הפארק, או שזו איזו הזיה גרפית מוזרה.
אנוש – יצור מגניב, אני בהחלט יכולה לדמיין אותו כבן גזע של לוכדי חלומות שבטיים ממערכת פנטזיה כלשהי. היה יכול להיות מגניב לראות אותו בתנוחה או בסיטואציה שרלוונטית לכל הציוד שלו ו/או לכותרת "לוכד חלומות". אני אשמח לראות אותך באחד האתגרים הקרובים מנסה ללכת לכיוון לא שגרתי עם קצת יותר צבע או תאורה דרמטית יותר, רק בשביל ההתנסות.
shoze – ברוכה השבה! אני אוהבת את האוירה הפסיכית משהו שנובעת מהניגוד בין הישיבה הסתמית לבין כל האלמנטים המיסטיים. הקשירה שלו ללוכד החלומות המוכר מעלה תהיות מעניינות בנוגע לסיפור מאחורי זה. קצת מתנגשים לי הסגנונות השונים של הרינדור: הגוף, הנוצות, הקרניים, לוכד החלומות התלוי והרקע. עוד עיבוד של כל העסק יחד היה יכול לחזק את הציור, ואפשר גם לזרוק קצת מהגוונים החמים של החלק העליון לתוך הכחולים והירוקים הקרים של הגוף.
גל – סחתיין על ההשקעה, זה נראה ממש מרשים. הרינדור של הגוף והשמיים מאוד מוצלח בעייי, וקרן האור הזו בעננים משווה לציור נופך רוחני משהו. אני לא בטוחה שצריך להוסיף על זה את הבעירה המיסטית של המטה והגרזן, או אולי לפחות לעשות אותה מעודנת יותר. העיצוב של הדמות מצוין, וגוון העור והעיניים ממקמים אותו איפשהוא בין רופא אליל לרוח או שד, שזה מגניב. הצללים קצת נגועים יותר מדי בשחור לדעתי, שעושה אותם בוציים ואפרוריים משהו, אבל במקרה הזה זה ממש בקטנה.
נראה אתכם ב"אחותי הקטנה ממאדים".
אגב, בהתחשב בכמות העבודות שקיבלתי עד עכשיו, יכול להיות שהדדליין יידחה קצת.
אביב – תודה! זה בדיוק מה שכיוונתי אליו – שמאן אינדיאני שנלחם בשדים ורוחות רעות במישור האסטרלי, אז אני שמח שזה עובר.
שלום!
העבודות שהכי אהבתי: פטרי – וואו. מעניין, מטורף וקשה לי להפסיק להסתכל על זה. הבחורה נראית אמיתית וחולמת והיצור הזה נראה… מאוד מרוכז בעבודתו, קריפי אבל לא מרושע. וגם יש ברקים ירוקים שזה מגניב. אהבתי את הרקע והתאורה – בקיצור ציור מאוד מרשים!!
צח – צחקקתי בקול – רעיון אדיר 🙂
אביב – זה מסוג הציורים שנראים לי כאילו הם נבראו מעצמם כי הם בלתי אפשריים לציור מהראש… (=מחמאה) אובבייסלי הציור מהמם (וגם מפחיד). תוכלי אולי להסביר קצת על התאורה הצהובה והכחולה? זה נראה הגיוני אבל אני לא סגורה על למה… O_o
מירב – תודה רבה 🙂
את התאורה הראשונית לציור השגתי עם שתי שכבות צבע (אחת ב-multiply והשניה ב-color burn אם אני זוכרת נכון) באטימויות שונות ששיחקתי עם הצבעים שלהן בעזרת Hue/Saturation עד שקיבלתי משהו צהוב/סגול כזה שנראה לי מגניב, כאילו יש איזה מקור אש בתוך המערה. הצללים בהתאמה סגלגלים (צל נראה בצבע המשלים של צבע התאורה). הנגיעות של התאורה הכחולה זה מן טריק בשביל לתת נפח ולהבליט את האזורים הכי רחוקים ממוקד התאורה הראשי, מן אור מוחזר עדין מהסביבה הקרירה הכחלחלה של המערה.