כבר יותר ממאה שנה נחגג יום דרווין ב-12 לפברואר, והוא נועד להזכיר את התרומה האדירה של צ'רלס דרווין למדע ולקדם מדע באופן כללי.
דרווין הגה את תורת האבולוציה, התאוריה המדעית לפיה כל היצורים החיים על פני כדור הארץ התפתחו מאב קדום משותף בתהליך של ברירה טבעית: הפרטים שמתאימים לסביבה בה הם חיים שורדים ומעבירים את המטען הגנטי שלהם הלאה; אלה שלא – נכחדים, והגנים שהובילו לחוסר התאמתם נכחדים איתם. הוא הוציא את ספרו "מוצא המינים" ב-1859 אחרי שנים של מחקר ואיסוף נתונים על זנים שונים של בעלי חיים. במאה וחצי שעקבו אחרי פרסום הספר אמנם השתנו כמה מהפרטים, וגם היום ישנן מחלוקות בין מדענים לגבי תהליכים ספציפיים, אבל אין ספק שהבסיס של התאוריה איתן, ומקבל חיזוקים עם כל מאובן חדש ועם התפתחויות בתחום הביולוגיה.
תאוריית האבולוציה היא עובדה מדעית בכל מובן רלוונטי, ואולי המילה תאוריה מבלבלת כאן: בשפה היומיומית משמעה "רעיון מעניין שכדאי לבדוק", אבל בעולם המדעי תאוריה היא מערך של רעיונות שנועד לתאר תופעה מסוימת. גם כוח המשיכה הוא תאוריה מדעית, ואני לא חושבת שמישהו מפקפק בקיומו.
אבל ישנם הרבה אנשים – בעיקר בארצות הברית, אבל גם במקומות אחרים ואפילו אצלנו – שמפקפקים באמיתותה של תורת האבולוציה. הרבה מהם עושים זאת ממניעים דתיים, שכן תאוריה שטוענת שבעלי החיים שאנחנו מכירים היום התפתחו מאבות קדומים בתהליכים שלקחו מיליוני שנים לא ממש מסתדרת עם הדוגמה התנ"כית לפיה אלוהים יצר לפני כמה אלפי שנים את כל בעלי החיים כפי שאנחנו מכירים אותם כיום. על אחת כמה וכמה הרעיון שבני אדם הם קרובים של הקופים לא הולך יד ביד עם האמונה שהאל יצר אותנו באופן מיוחד ובדמותו.
כבר עשרות שנים שתנועות פוליטיות ודתיות – שוב, בעיקר בארצות הברית – מנסות להכניס את לימודי הבריאתנות, או "תכנון תבוני", לשיעורי המדע בבית הספר, כשווי ערך ללימודי האבולוציה. בעיניי זהו עלבון של ממש למדע ולמערכת החינוך, ואני נחרדת כשאני שומעת על בית ספר או הוצאת ספרי לימוד שהסכימו לכלול "את שני צידי הויכוח" בתכנית הלימודים, כאילו באמת מדובר בויכוח מדעי ראוי. התומכים בבריאתנות מעלים שוב ושוב את אותם טיעונים שמדענים ענו עליהם שוב ושוב: אין מאובנים שמראים מעבר בין מינים שונים (יש ויש), ישנם מבנים מורכבים – כמו העין – שאין להם שימוש עבור יצור חי אם הם לא נוצרים באופן מושלם אלא בהדרגה (חוסר הבנה של התפתחות הדרגתית), אם בני אדם נוצרו מקופים, מדוע יש קופים (פספוס של העקרונות הבסיסיים של תורת האבולוציה) ועוד. בשנה האחרונה שמענו גם את המדען הראשי של משרד החינוך (!) טוען טענות דומות, ולשמחתי הוא פוטר מתפקידו – בעקבותן, ובשל הצהרות נוספות שביניהן ובין מדע קשר מקרי בלבד.
תורת האבולוציה רלוונטית למדעי הביולוגיה, פלאונטולוגיה, פיזיולוגיה, רפואה; היא משפיעה על פילוסופיה, אנתרופולוגיה, פסיכולוגיה ועוד, ואין ספק בעולם המדעי בנוגע לנכונותה. יום דרווין הוא הזדמנות מצוינת לקרוא קצת על התאוריה , להבין את העקרונות הבסיסיים שלה וללמוד על המלחמה מול בריאתנות, על הטיעונים שהבריאתנים חוזרים ומעלים והתשובות המדעיות להם.
הבנה טובה של התאוריה והיכרות עם הטיעונים הסטנדרטיים נגדה היא הדרך הטובה ביותר להסביר אותה לאנשים שאולי לא מכירים, או שמעו השמצות דמגוגיות והשתכנעו, ואין כמו יום דרווין בשביל לעשות זאת. זו תאוריה נהדרת עם עדויות יפהפיות בצורת מאובנים ואפילו ניסויי מעבדה; היא מתקשרת לתחומים רבים במדע והמכניזם שלה הוא השראה להיפותזות מעניינות בתחומים אחרים; היא ממשיכה להתקדם עם תגליות חדשות בביולוגיה שמאפשרות לנו למצוא ראיות חדשות כל הזמן; ואולי חשוב מכל: היא נכונה.
בציור: דרווין וקומפסוגנתוס, אחד הדינוזאורים הקטנים ביותר שהתגלו, מתת-הסדרה "תרופודה" – ממנה התפתחו גם העופות של ימינו, ביניהם הפרושים של דרווין.
אהבתי מאוד!
מצער שבתוכנית הלימודים בישראל האבולוציה בכלל לא נכללת בלימודי הביולוגיה.
את כל הידע שלי בנושא השגתי או מריצ'רד דוקינס או מאנציקלופדיות והאינטרנט.
יש לה שימוש אפילו במדעי המחשב!
מחמם את הלב לקרוא את מה שאת כותבת, תודה על זה =)
http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=evolution-the-story-of-life-on-earth
ספר קומיקס חדש על אבולוציה. אני מניח שלא במקרה הוא יצא לאור ממש החודש.
אחלה פוסט.
ויש לי את הספר הזה, הוא נהדר 🙂
יאפ, הוא איפשהוא ברשימת ההזמנה שלי.
הציור מדהים! שבו אותי ההצללות הכחלחלות
הי אביב,אני חובב קומיקס ואני עוקב אחרי הבלוג כבר די הרבה זמן….(יותר משנה..)
אני מוכרח לציין שאני צאוד נהנה מהאיורים המקסימים וממה שאת כותבת-פשוט התביישתי להגיב…
בכל מקרה אין בהכרח סטירה בין הדת לאבלוציה,אפשר להסביר בהרבה דרכים איך זה הולך יופי ביחד-כמו(זה לא ממש קשור..) ש"ויהי אור" זה בעצם היה המפץ הגדול. מה שממש מנוגד לדת זה הקטע שבהאדם נברא מהקוף
הי דבימון, תודה רבה. אין מה להתבייש, תמיד נחמד לקבל תגובות =)
אני מסכימה, אפשר לחיות עם תפיסת עולם מדעית ואמונה דתית צד לצד, ויש מדענים (וגם אנשים שאינם מדענים) דתיים רבים שעושים את זה. הצרה היא שיש כאלה שמרגישים שהשניים לא יכולים ללכת ביחד, שטענות מדעיות מסוימות פוגעות באמונה שלהם ושיש להגביל אותן.
עד כמה שאני בעד מדע והכל,
להגיד שתיאוריית האבולוציה של דרווין היא נכונה בצורה חד משמעית כמו שעשית בסוף הפוסט זאת לא גישה מדעית או ספקנית במיוחד. לא צריך בהכרח לבחור בצד של הבריאתנות, אבל כל תיאוריה טומנת בחובה גם את האופציה להיות שגויה – גם אם למשך זמן מוגבל בלבד שלאחריו היא שוב תתגלה כנכונה. זה תהליך דיאלקטי טבעי של שלילת השלילה.
נכון, כל דבר יכול להתגלות כשגוי, והיכולת הזו היא אחד הדברים שמגדירים תאוריה מדעית. אבל באותה מידה אתה יכול לומר שאי אפשר להגיד שזה *נכון* שאנחנו נמשכים אל כדור הארץ, כי יתכן שיום אחד נגלה שחלקיקים קטנים באטמוספרה שעדיין לא הצלחנו לזהות למעשה דוחפים אותנו לעבר האדמה ולא ההיפך.
נעשו ניסויי מעבדה שהראו אבולוציה בפעולה, ומומשו הרבה תחזיות על בסיס התאוריה בצורת מאובנים שנמצאו במקומות המצופים. הבסיס שלה עומד בנסיונות הפרכה כבר יותר ממאה חמישים שנה. למיטב הבנתי, הסטטוס של תאוריית האבולוציה בעולם המדעי הוא הכי קרוב שאפשר לעובדה, ובשביל שלא אצטרך להגיד על כל דבר בעולם "זה הכי קרוב שאנחנו מכירים לנכון", אני בסדר עם לקרוא לה נכונה.
אולי במקום להגיד "היא נכונה" אפשר להגיד "היא עובדת" או יותר טוב "היא עומדת במבחנים". הגישה של לקטלג דבר מסויים שנכון או לא נכון מונע מאיתנו להתקדם הלאה. זה יוצר קיבעון שקשה להתעלות מעליו בהמשך. שלא לדבר על כך שלפעמים ניסיון להפריך דבר מסויים דווקא תורם לחיזוקו (שלילת השלילה), אבל עדיין מחייב אותנו מראש להימנע מלהגדיר דברים כנכונים או לא נכונים.
אני לא מסכים. דווקא הצהרה כמו "היא עובדת כרגע, אבל אולי לא נכונה" מונעת מאיתנו להמשיך קדימה. כל המדע והטכנולוגיה בנויים סביב השענות על דברים שאנחנו רואים כנכונים כבסיס לפיתוחים נוספים. אם כל פעם נחזור ונגיד "אבל רגע, יש אולי סיכוי שזה לא לגמרי נכון" ככה סתם, ללא איזושהי דוגמא נגדית אנחנו רק נכשיל את עצמנו.
מה שכן, ברגע שיש דוגמא נגדית כדאי לבחון אותה ולא לעצום עיניים, אם כי גם לזה יש גבול וזה בזבוז של זמן אם כל הפיזיקאים שלנו למשל, יעצרו מעבודתם וילכו לבדוק כל זקנה תמהונית שטוענת שהחתול שלה למד לרחף.
אתה טיפלה מגזים.
אין בעיה לשער (מילת המפתח היא "לשער", ולא "להחליט") כי תיאוריה מסויימת היא נכונה על מנת להתקדם הלאה, אבל כן יש בעיה ברגע שנועלים אותה ומקבלים אותה במוחלטת. *זה* מה שמונע להתקדם באמת, כי אז אתה לא תבחן ברצינות שום רעיון שלכאורה סותר את התיאוריה שהנחת שהיא עובדה.
לדוגמה: דת. אדם מאמין המניח כי הדת שלו היא עובדה גמורה לא יבחן ברצינות שום רעיון שעלול להפריך אותה, פשוט משום שהגיונית לא ייתכן שרעיון כזה יתגלה כנכון אם הוא סותר רעיון אחר אותו הגדרתי כעובדה.
חייל חללי, אתה הוא זה שמגזים. להגיד בשפה מדוברת, כמו בפוסט הזה כאן, שתיאוריה מסוימת היא נכונה, זה בסדר גמור. אני מסכים איתך לגמרי שהמדע, כגוף, אסור ש-"ינעל ויקבל אותה במוחלטות". אבל יש דבר כזה רמות שונות של וודאות, ואפשר בשמחה רבה להגיד שהאבולוציה נכונה, כשמדברים עליה ביום-יום.
לא צריך להיכנס לרמה פילוסופית בדיון שמתנהל ברמה מעשית. או שאאלץ להתחיל לסייג כל משפט ב-"וזאת דעתי, כמיטב יכולתי לתפוס, במסגרת החושים והניסיון שלי, ומתוך הנחה שאיני סוליפסיסט".
ציור מדהים,
בכלל עבודות מדהימות.
תמיד נחמד לראות עוד ישראלים שעוסקים בציור דיגיטלי…