בלון דיבור

או: איך טים עושה CAD.

 למי שלא ראה את הסרטון הזה כשהוא יצא לראשונה, כדאי להשלים חסרים עכשיו. נראה שאנשים מאוד נהנים להסתכל על אמנים מציירים, והסרטון הזה הוא הדגמה נהדרת, מאפס ועד הציור המוגמר, בריל-טיים (רק פי עשר מהר יותר). וחשוב מכך – הוא נעשה על סינטיק, משאת נפשו של כל אמן דיגיטל. זו לחלוטין אשמתו של טים שיש לי אחד כזה בבית היום.

ונכון שהוא הקומיקסאי ש*הכי* נראה כמו הדמות הראשית שלו?

באתר CGIsrael, שהתרענן לאחרונה וזוכה לעוד ועוד גולשים כל יום, יש אתגר שבועי לציירי דו-מימד בניהולו של פטרי בלנובסקי המצוין עד קנאה. הוא התחיל מתיאור סצנה רנדומלית בסגנון "אשת זאב משחקת עם תלת רגל במכרה נטוש" וכיום משלב גם הצעות שהעלו הגולשים.

יש כמה דברים מצוינים באתגרים האלה: הם נותנים השראה ומוטיבציה (כי הרבה יותר כיף לצייר למטרה מסוימת, עם קהילה שמבקרת ועוזרת, ובמיוחד כשיש סוג של נצחון מובטח בסוף כל אתגר), הם מכריחים אותך להיות יצירתי במסגרת מוגבלת יחסית (ראו למשל את הכיוונים השונים באתגר שהזכרתי קודם), ובמקרה שלי הם גם דרך מצוינת להתאמן בסגנון ציור/צביעה שאני ממש לא רגילה אליו והייתי רוצה לשלוט בו יותר.

כבר כמה שנים טובות שהצביעה הממוחשבת שלי היא בדיוק זה – Coloring, או בפשטות – מילוי קווים קיימים בצבע. ככה זה כשעושים קומיקס. תמיד בהיתי בעבודות כמו של הבחורה הזו למשל, ששואפות לריאליזם ומשתמשות בצבע בצורה וירטואוזית – ממש Painting ממוחשב. האתגרים השבועיים האלה, למרות שהם פתוחים לכל טכניקה ומדיה, הם הזדמנות בשבילי להתנסות ב-painting הארור הזה.

המשך…

תמיד כשיש אש בסטריפ אני חושבת לעצמי "וו, שייני!" ובאותה נשימה "הו לא!". עד היום כל פעם שציירתי אש זה היה בדרך אחרת, לפעמים באותה טכניקה שאני משתמשת לצביעה, לפעמים בקשקושים רנדומליים והרבה תקווה, ופעם או פעמיים אפילו ע"י הדבקת של צילום אמיתי של אש ושינוי ה-Mode של השכבה עד לקבלת תוצאה משביעת רצון (=שלא גורמת לי לבכות).

בשביל הבאלרוג של סטריפ #179 ניסיתי, כרגיל, משהו אחר, והפעם נראה לי שזה עובד לא רע ואפילו בר-מִחזוּר.

עבורכם, משתמשי פוטושופ יקרים, הסבר קצר על מה שעשיתי: המשך…

*צליל פתיחה של סקראבס*
אחד הדברים שמבאסים אותי ב"וי בריבוע" הוא לשבת מול המסך אחרי 3-4 שעות עבודה ולהסתכל על תוצאה בגודל 540*540 פיקסל. הקוראים ודאי לא שמים לב לזה כי הם רואים רק את התוצאה הסופית, אבל אחרי שעובדים על 2000 פיקסל לכל כיוון ומתעמקים בכל תו וקפל, יש בכיווץ משהו…מכווץ. החדות של הקווים, הניואנסים של מיקום האישונים, הצבעוניות הרוויה, הקומפוזיציה של הדמויות…ואז מדביקים על הכל בלוני דיבור, מקטינים ושולחים למכבש הדפוס (קרא: האדמין של ויגיימס). מהצד שלי זה קצת מאכזב.

אז בשביל נחת הרוח שלי והצצה חד-פעמית בשבילכם, לחצו כאן בשביל וי בריבוע #177 בחמישים אחוז מגודלו המקורי, וללא בלובים לבנים!

אחרי שערן פתח בפוסט ייצוגי ומדהים בעומקו ושבה אתכם לעולם פנימי וכל זה, אני מרשה לעצמי לגשת לתכל'ס ולהקדיש את פוסטי הראשון להסבר קצר על דרך העבודה שלי, או: גלגולו של סטריפ.
 
Part One: The Beginning
כל סטריפ טוב מתחיל בבדיחה מוצלחת. מה שלא מספרים לכם, הוא שבדיחה מוצלחת מתחילה בשעה ארוכה של סיעור מוחות, בדיחות קרש, רעיונות קומיים כושלים ולפעמים ריק מוחלט. טרם פיתחנו את הנוסחה שהופכת הומור למדע מדויק, ובינתיים אנחנו מגיעים בחשש ליום-סטריפ ומקווים שיצא מאתנו משהו.  עד כה אנחנו בסדר.
 
שלב 2: עור וגידים מטפוריים
קומיקס, בהיותו מדיום ויזואלי, מכריח אותנו לפרק את הבדיחה שלנו ולהתאים אותה לתצוגה, ובהרבה מקרים, לתצוגה ספציפית בעמוד ספציפי. בוי בריבוע כנראה כנראה שלעולם לא נעשה סטריפ שמורכב מעשרה פאנלים ברצף אופקי. בשלב הזה עולות שאלות שלפעמים נפתרות מבלי משים ולפעמים מצריכות מחשבה: כמה פאנלים צריך בשביל לספר את הבדיחה? מאיזו זווית יהיה הכי מצחיק/דרמטי/יעיל להראות את ההתרחשויות? מי יגיד מה ומתי? האם הפאנל השקט הזה נותן פאוזה מוצלחת או סתם מורח את הזמן?
 
אחרי כמה זמן (יותר משנתיים, בחיי!) של עשיה, התשובות לשאלות האלה הולכות ונעשות פשוטות יותר, אם כי לפעמים מגיעים רעיונות שמצריכים קצת יותר חשיבה.

שלב 3.5: הקווים הורודים
כשיש לנו רעיון מגובש, מגיע שלב 3, שאני נוהגת לכנות "יופי, אז אני הולכת לאכול ולראות האוס, חוזרת עוד מעט." הוא פחות מעניין מבחינת תהליך עבודה (אם כי ראוי לציין שהאוס היא יופי של סדרה), ולאחריו מגיעה הפתיחה החגיגית של פוטושופ ותחילת העבודה. הבסיס לסטריפ נוצר בזריזות ובדרך כלל מורכב מ-3-4 מסגרות שחורות גדולות פי 4 מגודלן הסופי, לתוכן אני מתחילה לשפוך את הסקיצה, שכיום נעשית כולה על המחשב. מטרת הסקיצה למקם את הדמויות, לקבוע תנוחות, ביגוד ולפעמים הבעות פנים; בגדול – לתת בסיס לציור. בחירת הצבע, אגב, מקורה בעצלות: גווני האדום הם הראשונים שקופצים בבחירת צבע.

המשך…