בלון דיבור

איציק אלפון עורך ראיונות עם יוצרים ישראלים בבלוג שלו "דף ועפרון", ולאחרונה זכיתי גם אני בכבוד. את הראיון אפשר לקרוא כאן, על אף שקוראים ותיקים של בלון דיבור בטח לא יגלו שם שום דבר חדש =)

באותה הזדמנות מומלץ להסתובב קצת בבלוג שמציג כל מיני אמנים מוצלחים מהרשת ופוסטים מעניינים על עיצוב ואמנות, וגם לקרוא את הראיון שנערך עם פטרי לא מזמן.

חג שמח!
אביב

שודי פדודי הוא בלוג חדש שמטרתו לקבץ יוצרים ישראלים איכותיים.

גם אם לכל אחד יש את האתר או הבלוג האישי שלו, עדיין יש ערך מוסף אדיר להתאספות כזו, גם לאמנים עצמם וגם לגולשים. בין החברים בבלוג אפשר בינתיים למצוא את פטרי, דניס זילבר, אולג מילשטיין, ליאור ארדיטי ועוד רבים וטובים, ואני מקווה שמאגר היוצרים יגדל עם הזמן, כמו גם החשיפה של הבלוג. אחת הדרכים לדאוג לזה היא להכנס לבלוג, ליהנות מהציורים, הסקיצות והמטעמים שמעלים החברים, ולא להסס להגיב.

שיהיה בהצלחה!

שודי פדודי – http://asspat.blogspot.com/

סיני גז מהשאלון החל פרוייקט של לינקים מתגלגלים מבלוג לבלוג. יש כאן הסבר על הפרוייקט הקודם שלו, גרסה צנועה יותר של הלינק הרב-שכבתי. בגדול, הרעיון הוא ליצור שרשרת לינקים ארוכה בין בלוגים פעילים ומגניבים, בה כל חוליה מקשרת לחוליה הבאה בתור ומוסיפה איזו פיסת תוכן משלה בדרך: תמונה, טקסט – משהו נחמד שיתן תוכן לטיול בשרשרת.

אני קיבלתי את הלינק מערן אביאני מסטודיו קומיקום, שפרסם ציור ממש מגניב בשביל הערך המוסף של הפוסט שלו.

הנה שלי, ציור בתהליך שאין לי מושג לאן הוא הולך כרגע:

ואני מעבירה את הלינק הלאה לשני אנשים (מותר לפי החוקים!)
הראשון הוא פטרי בלנובסקי המוכשר עד כאב,
והשני הוא הבלוג של טקטיקה, פרי עטו של ערן אבירם.

אני מקווה שהשרשרת will live on!

אהלן,

עלו לי כמה מחשבות בנוגע לאתגר השבועי, מיום הוולדו ועד היום, וחשבתי לחלוק אותן עמכם. מדובר בעיקר במה שהם לדעתי היתרונות החשובים של האתגר (הזה ודומים לו ברחבי הרשת) והפוטנציאל שלו עבור כל אמן אישית ועבורנו כקבוצת המשתתפים, כך שאתם יכולים לקחת לתשומת לבכם נקודות שאתם מזדהים איתן או להעביר לסדר היום ולהמשיך ליהנות מהאתגר בדרככם.

אתגרי איור ברשת רצים כבר הרבה זמן, אני בטוחה, וכל אחד שהסתובב בפורומי אמנות ואיור יכול להזכר בפעם הראשונה שנתקל באחד כזה. פטרי ואני נהנינו מכמה וכמה בלוגים שמציגים אתגרים, בדרך כלל לקהל משתתפים מצומצם של משתמשים רשומים בבלוג, כמו 1xsemana ו-dibujos para minitas הארגנטינאים שכבר לא מתעדכנים חודשים, או הבלוג של סטודיו Avalanche שמתפאר באוסף אמנים נהדר שנהנה לקחת חלק בפעילויות הסטודיו מחוץ לעבודה השוטפת. הרעיון של אוסף אמנים שעובדים ביחד ולצד זה מריצים אתגר שמאפשר להם להשתולל קצת קסם לנו מאוד, ויחד עם אלון בורודה, שותפנו למחלקה, התחלנו את האתגר השבועי כאן בבלון דיבור. קיווינו שעם הזמן יצטרפו אמנים נוספים ותווצר איזו קהילה ש"נפגשת" פעם בשבוע לחלוק תחביב משותף, ואחרי זמן קצר משציפינו זה אכן קרה.

האתגר רץ כבר כמה חודשים, ובמהלכם גיליתי כמה מעלות מעניינות, ודרכים לנצל את מלוא הפוטנציאל שלו. הריהן לפניכם.

1. ה"תירוץ" לצייר
אחרי 9 שעות ביום של לשבת מול מחשב, לצייר עבור לקוח או לטחון לימודים, כל מה שהמוח רוצה לעשות הוא לבהות באיזה סרט, לאכול משהו וללכת לישון. נדרשת עבודה רצינית של שכנוע עצמי בשביל לפתוח פוטושופ או סקצ'בוק ולהתחיל לעבוד על משהו, בין אם זה סקיצה מהירה או פרוייקט גרנדיוזי. מצד שני, אנחנו אמנים. ואם אנחנו מעבירים יום או שבוע או חודש בלי לנקוף וואקום, יהיו הסיבות קבילות אשר יהיו, אנחנו מרגישים אשמים.

אתגר, שמציע נושא חדש כל שבוע ונותן בדיוק שבוע (או לפעמים קצת יותר…) לסיים איור בודד, הוא אחלה דחיפה לעשות משהו. "מה, שבוע שלם לאיור אחד? ואני לא אעשה כלום? אני לא עצלנית עד כדי כך!" בנוסף, העובדה שאנשים נוספים לוקחים חלק באתגר יוצרת סוג של לחץ חברתי, מזערי אמנם, אבל כזה שדוחף עוד קצת לקום ולעשות משהו. בסוף השבוע, גם אם הוא היה עצל במיוחד, יש לנו לפחות איור אחד להראות שעשינו משהו.

2. לצאת מקופסת התכנים
לכל אמן יש עולם תכנים מסוים. יש אמנים שאצלם הוא נרחב מאוד, אחרים – מצומצם עד תהיה למצבם הפסיכולוגי, ואני מניחה שאצל רובנו, חלק גדול מהתכנים האלה מלווים אותנו מראשית הדרך. אולי הם אפילו הסיבה שהתחלנו לצייר. אבל אם מסתכלים מנקודת מבט מקצועית, עולם תכנים מצומצם משמעו אמן מוגבל ביכולות שלו, ופוטנציאל מופחת לקבל עבודות ולהתפתח בתחום.

אתגר עם נושא משתנה מכריח אותנו לפעמים לצאת מהקופסה שאנחנו רגילים אליה ולנסות דברים חדשים. אנחנו (פטרי, אלון ואנוכי – הבריין-טראסט שמאחורי בחירת הנושאים השבועית) משתדלים לבחור נושאים כך שמדי פעם יהיה אתגר שמוכוון לעולם תכנים מסוים ויהיה די קשה להתפתל ולהתחמק ממנו, ומדי פעם – נושא מופשט יותר שמאפשר לכל אמן לבחור את השחקנים הויזואלים בהם הוא רוצה להשתמש. אם אתם רוצים לאתגר את עצמכם, נסו לחשוב בכל אתגר מחוץ לקופסה שאתם רגילים אליה, לדלג מעל הרעיון הראשון שקופץ לראש ולנסות להגיע למקומות חדשים.

3. לפרוץ את מסגרת הסגנון והטכניקה
הנאמר לעיל לגבי תכנים נכון לרוב גם לגבי סגנון, ואולי אפילו יותר. הטכניקה בה אמן בוחר להשתמש והסגנון שהוא בונה לעצמו הם נכסים חשובים, ואצל אמנים מוצלחים הם אלה שמבדילים אותם מאחרים. עם זאת, חשוב לדעתי לבדוק מדי פעם האם בחרנו בסגנון שלנו ואנחנו מרוצים ממנו, או שהוא תוצאה של התפשרויות, נשחק עם הזמן או שאבד עליו הכלח.

כאן שוב נכנס האתגר השבועי. העבודות שנשלחות ומועלות פה לבלוג לא מיועדות לשום תחרות, הן לא יקבעו האם תתקבלו לעבודה או תקבלו את הפרוייקט, הן אפילו לא צריכות בהכרח להכנס לפורטפוליו שלכם. אף אחד לא מציב מגבלות או ציפיות, וזה בדיוק הזמן להשתולל: לנסות טכניקות שלא מצאתם זמן ליישם, לחפש סגנון חדש שאפשר להוסיף לארגז הכלים, ללמוד on the fly דברים חדשים, שאולי הייתם חוששים לנסות בעבודה בעלת מטרה מוגדרת.

4. להתאמן בעבודה מקצועית
בעולם האיור והקונספט ארט עובדים בדרך כלל מול לקוח, יצור בעל דעות משונות וקונספט מגובש מאוד לגבי הפרוייקט, שברור רק לו. לרוב אתם תצטרכו להציג בפניו כמה רעיונות, לפתח עיצובים שונים, לתקן פה ושם, ולבסוף להביא את הרעיון המאושר (או רעיונקנשטיין- המורכב משברים של עיצובים ורעיונות אחרים) לכדי איור גמור.

אפשר לנצל את האתגר כפרוייקט-בכאילו, ולעבוד עליו כאילו אתם עובדים מול לקוח (רק בלי הגורם הבעייתי ביותר במשוואה כמובן), עם יותר מקונספט התחלתי אחד, ובניה של דמויות, לוקיישנים, חפצים וקומפוזיציה בצורה מושכלת. אין ספק שקשה לעשות את זה שבוע אחרי שבוע, אבל זה בכל זאת אתגר נחמד אחת לכמה זמן.

האיורים שאנחנו מעלים לאתגר הם כמובן אייטמים פוטנציאלים לפורטפוליו של כל אחד ואחת מאתנו שרוצה להציג את העבודה שלו ושואף לעבוד בתחום האיור. כניסות לאתגר שמתמקדות יותר ברעיון משעשע או מתחכם וזונחות לטובתו את הצד הויזואלי, קצת מאבדות מהפוטנציאל להוות עבודת פורטפוליו מוצלחת. הלקוח שמחפש איורי קונספט לסדרת אנימציה חדשה יעדיף כנראה אמן עם עבודות מרשימות וסגנון מגוון ומעניין על פני אמן שהביא אותה במשחק מילים פנטסטי שדמות-מקלות אחת אומרת בבועת דיבור לדמות-מקלות אחרת. באתגר "החוליה החסרה" אני בעצמי התעלמתי מהנקודה הזו, אבל זה רק בגלל שלא יכלתי לוותר =)

5. השראה הדדית ופידבק
עד כה התמקדתי ביתרונות האישיים של האתגר, שנכונים גם אם יש פה גולשי-צללים שמקבלים השראה מהנושא אבל לא שולחים את התוצאה לפרסום בבלוג, אבל גם בהצגת העבודה לאחרים יש יתרונות.

הראשון הוא פידבק וביקורת, שצריך לדעת לתת ולקבל אותם, והם כמעט תמיד מועילים בדרך כלשהי. בינתיים נראה שאצלנו נמנעים קצת מלתת ביקורת, שזה בסדר (הרבה יותר טוב מלהשתדל להשתלח בכל מי שאפשר), אבל אני חושבת שאם משקיעים מחשבה ובוחרים מילים בקפידה, זה יכול לעזור. בכל מקרה תמיד טוב להתחיל עם נקודה חיובית ורק אז לעבור לדברים שאתם חושבים שאפשר לשפר. אני בעצמי לוקה קצת בתחום הזה, ואשתדל להתחיל להגיב בצורה יותר עניינית.

עוד משהו מגניב בהצגה משותפת של עבודות הוא שיוצא לנו לראות סגנונות ודרכי עבודה של אמנים שונים, ומכיוון שכולנו כאן, אפשר גם לשאול שאלות, ליצור קשר וללמוד אחד מהשני. אין כל פסול לדעתי בלהפנים משהו מעניין שראית בעבודה של מישהו, וליישם את זה בדרך שלך, בעבודות שלך. הגבול אמנם עשוי להיות דק ובעייתי בין השראה לבין פלגיאריזם, אבל אני מאמינה שעם ביקורת עצמית וכנות אפשר להפיק מזה רק טוב.

6. למנף את הביחדנס
לבסוף, אם מניחים בצד את כל הניתוחים והשאיפה לשיפור אישי, יש לנו כאן פעילות אמנותית קבוצתית שפתוחה לכל מי שרוצה להשתתף, עם אמנים מוכשרים ומגוונים, מי עמוק יותר במקצוע ומי עדיין חובב. ממה שאני רואה ושומעת סביבי, תחום האיור בארץ יכול להיות תחרותי וקשה, עם המירוץ למצוא פרוייקטים ולסגור את החודש, התמודדות עם ביורוקרטיה וויתור על האינסטינקט האמנותי לטובת לקוח מרוצה. אני חושבת שזה נחמד שיש לנו כאן מקום בו כל אחד יכול לבחור את הבחירות האמנותיות שלו, להתנסות בדברים חדשים וליהנות ממה שאנחנו אוהבים לעשות, ביחד.

לי אישית יש שתי שאיפות מכל אתגר: להשתפר, וליהנות. אם לא אשתפר, העבודה השבועית תיעשה עם הזמן קצת חסרת טעם; ואם לא אהנה, הסיכוי שאצליח להמשיך להעדיף ציור על פני אוכל-סרט-ולישון כל שבוע ילך ויקטן. לכל אחד מכם בטח יש את המטרות והסיבות שלו, ואם הצלחתי לגרום לכם לחשוב עליהן קצת במגילה הארוכה הזו, מה טוב.

אני מקווה שיצטרפו אלינו עוד משתתפים עם הזמן (למרות החשש שבשלב מסוים ייגמר המקום בשרת האחסון), ומעודדת כל אחד מכם להמשיך לצייר, להגיב לעבודות של אחרים ולהזמין אמנים נוספים שהוא מכיר לקחת חלק באתגר. שיהיה שמח ופורה.

אביב

יש אמנם עוד כמה ימים, אבל אנשים כבר מתחילים להפריח ברכות, ובערך חמישים אחוז מהכניסות לבלוג בימים האחרונים הם לפוסט הזה דרך חיפוש "שנה טובה" בגוגל, אז הנה שלי.

שתהיה לכולכם אחלה שנה של יצירה, מקוריות והתפתחות. ציירו הרבה, או לפחות תסתכלו על הרבה דברים יפים, תשתדלו להיות נחמדים לאנשים אחרים ולסביבה, וקראו כל יום lolcat אחד לפחות.

בהזדמנות זו תודה על הקריאה ועל התגובות. אני שמחה מאוד ממה שהולך פה בבלוג עד כה ומקווה בתמיכתכם להמשיך את זה גם בשנה הבאה.

שנה טובה וחג שמח,
אביב.

מאז שהסתיים וי בריבוע לא יוצא לי לעשות הרבה אינקינג. אני לא מתלוננת – זו עבודה סיזיפית שלשטן ודאי היה קשר כלשהו לבריאתה – אבל לפעמים אני קצת מתגעגעת לנקיון ולדיוק של קוים מסביב לצבע. מדי פעם יוצא לי לחזור לזה בציורים כמו שני הנסיכים שציירתי לאתגר עיצוב הדמות של conceptart, ולאחרונה התחלתי להשתתף ב"קשקוש השבועי" של פורום קומיקס בתפוז. בדומה לאתגרים ב-conceptart, גם כאן זורקים נושא, אלא שבמקום לצייר ציור בודד צריך לצייר סטריפ קומיקס. אז גם יוצא לי אינקינג וגם להמריץ קצת דם לתאי הסטוריטלינג ההומוריסטי שהולכים ודועכים.

קשקוש שבועי #27: "שווארמה בלאפה וקולה עם קרח"
 

קשקוש שבועי #28: "אההההההההה"

ו-eyecandy לסיום:
Last Man Standing היא תחרות-ענק בין אמנים שמתנהלת בקונספט ארט. כפי שרומז השם, כל אחד יכול להרשם אליה אבל אחרי כמה מקצים רק אמן אחד נשאר – ובין הכשרונות הפסיכיים שיש בקונספטארט, זה חתיכת כבוד. היום הסתיים המקצה השלישי של הפעם השלישית שהתחרות הזו רצה, אז אתם מוזמנים להציץ בעבודות של מי ששרד עד עכשיו. למרות שככל שמתקרבים לסיום נשארים התותחים הגדולים בדרך כלל, דוקא בסיבוב הקודם היו לדעתי הרבה יותר עבודות מוצלחות (וגם הרבה יותר עבודות באופן כללי), אז שווה להציץ גם שם. אם נשארתם עם טעם של עוד, נסו גם את האתר הרשמי של התחרות, שמציג את כל העבודות מכל המקצים מכל ה-LMSים שהיו עד היום.

יום פוסט-אפוקליפטי-כזה נעים,
אביב.