עוד דמויות ואיורים לפרקים שהתווספו לאחרונה להרפתקאות משחקי הרעב. עדכונים קודמים אפשר לראות כאן וכאן.
סוף שבוע פנטסטי,
אביב
עוד דמויות ואיורים לפרקים שהתווספו לאחרונה להרפתקאות משחקי הרעב. עדכונים קודמים אפשר לראות כאן וכאן.
סוף שבוע פנטסטי,
אביב
בשבוע שעבר הראיתי כמה מהפורטרטים של הדמויות הראשונות שהשחקן פוגש ב"הרפתקאות משחקי הרעב" של פנטקטיקס. הנה עוד כמה פורטרטים, של דמויות "גנריות" שמסתובבות במחוז 12, ושל אפי וסינה הנוצצים מהקפיטול:
בנוסף לפורטרטים, אני עובדת לאחרונה על איורי סצנות שמוצגים בתחילת כל פרק במשחק ומראים טעימה ממה שקורה בו. הנה איורי השער לפרקים 2, 3, 4 ו-6:
העבודה על הסצנות האלה היתה מעניינת: הייתי צריכה לעבוד די מהר בשביל להספיק לתאריך העליה לאויר של כל פרק, אז ניסיתי טכניקות בשביל ליצור את המראה שחיפשתי באופן זריז, במיוחד ברקע. זה הביא לשימוש אקספרימנטלי במברשות מיוחדות שלא יוצא לי לשחק איתן הרבה, והוכיח לי שהן פנטסטיות ביצירת טקסטורות והפתעות מעניינות, שאחר כך אפשר ללטש ולעדן עם מברשות "סטנדרטיות" יותר.
בנוסף, אני רוצה לשבח את צוות פנטקטיקס – ובמקרה שלי במיוחד את אמיר לוטן, מנהל המוצר של המשחק, שעובד איתי צמוד על הארט על אף הבדלי השעות ביננו לבין ניו יורק. הוא יודע להסביר בדיוק מה הוא רוצה ומספק חומרי עזר, רפרנסים ודוגמאות מועילים להפליא, וחשוב מכך, הוא גם מצליח להצביע על מה לא מוצא חן בעיניו בסקיצות ולכוון לתיקון כמו שצריך. זה אמנם קל יותר כשהלקוח נמצא עמוק בתחום ומבין את עולם הארט והמשחקים, אבל זה עדיין בכלל לא מובן מאליו, ועושה את העבודה שלי הרבה יותר פשוטה ונעימה. וזה בלי לדבר על הנוסטלגיה, כי אמיר היה העורך הראשי בויגיימס כשערן ואני התחלנו את וי בריבוע.
אביב
"הרפתקאות משחקי הרעב", משחק הפייסבוק של חברת פנטקטיקס שמבוסס על הסרט של Lionsgate, באויר כבר יותר משבוע, והורשיתי להתחיל לטפטף קצת ארט שעשיתי עבורו. החלק שלי היה בעיקר בעיצוב ואיור דמויות, ועל שאר הארט (רקעים, חפצים, תלת מימד, ממשק) אחראים אמנים מוכשרים שעובדים עבור פנטקטיקס בארץ ובחו"ל.
התחלתי מקונספט למראה הכללי של דמות במשחק, ואז יצרתי עיצובים לראשים של כל הדמויות, לפי רפרנסים מהסרט. המראה הסופי של הדמויות שמסתובבות בעולם המשחק די שונה מהעיצוב המקורי, ובכל מקרה מכיוון שמדובר בקונספט-ארט, השאלה האם אוכל להציג אותו עדיין נבדקת.
אחרי שמיציתי את המראה של כל דמות לעיצוב ראש פשוט יחסית (הוא צריך להיות ברור על דמות קטנה שמסתובבת בעולם המשחק), עבדתי על פורטרטים בסגנון יותר painted, שיופיעו במשחק כשהשחקן נמצא באינטראקציה עם דמות אחרת, למשל כשהוא מקבל ממנה משימה. הנה ארבע הדמויות הראשונות שהשחקן פוגש במערכה הראשונה של המשחק: קטניס, פיטה, גייל ופרימרוז:
כל הארט במשחק היה צריך להיות מאושר ע"י פנטקטיקס (מן הסתם) וגם ע"י הסטודיו שאחראי על הסרט, אבל הפורטרטים של הדמויות הראשיות עברו גם את אישורם של השחקנים שמגלמים אותן, אז ג'ניפר לורנס, ג'וש האצ'רסון וחברים נוספים עברו על העבודות שלי בדרכן למשחק! קול, קול קול קול.
אפרופו אבק כוכבים: בהשקה של המשחק בהוליווד היו הדפסות גדולות ויפות של הפוסטר שציירתי (ראיתי אותן מאוחר יותר, בהשקה הישראלית). קשה לי לקחת קרדיט מלא על העבודה הזו, כי זה למעשה פיינטאובר: קיבלתי את הקומפוזיציה מוכנה, עם סמל העורבני החקיין וקטניס האמיתית בתנוחה הזו, ועבדתי מעליה בשביל להעביר את הפוסטר לסגנון הציור של המשחק, ואת קטניס לבת-דמותה הממוחשבת. זה עדיין מאוד מגניב לראות אותו כל פעם שאני פותחת את המשחק בפייסבוק.
המשחק מתעדכן בתוכן חדש כל הזמן, אז לכו לנסות אותו!
אביב
בחיי, לא עדכנתי כל כך הרבה זמן שפאנל האדמין שכח מי אני בכלל.
התחלתי לקחת עבודות פרילנס פה ושם, וכצפוי לא נשאר לי זמן וכוח לצייר דברים שלא לעבודה ושאפשר להראות כאן. בינתיים אני נשארת אופטימית כי א) אני עדיין במשרד, אז למעשה הפרוייקטים ללקוחות גזלו ממני את שעות הפנאי; זה ישתנה בעוד כשלושה שבועות, וב) הבנתי שבשביל להתמיד בעדכונים בבלוג – בדומה להתמדה בפגישות משחקי תפקידים – אין ברירה אלא לחזור לקמפיין ארוך טווח שיחייב אותי להעלות משהו כל שבוע, ונראה לי שיש לי רעיון לאחד.
בינתיים הנה הזמנה לסבא וסבתא שלי, שחיפשו מתנות לימי הולדת של שני חברים שהגיעו לגיל מופלג.
שבוע טוב,
אביב
כבר יותר ממאה שנה נחגג יום דרווין ב-12 לפברואר, והוא נועד להזכיר את התרומה האדירה של צ'רלס דרווין למדע ולקדם מדע באופן כללי.
דרווין הגה את תורת האבולוציה, התאוריה המדעית לפיה כל היצורים החיים על פני כדור הארץ התפתחו מאב קדום משותף בתהליך של ברירה טבעית: הפרטים שמתאימים לסביבה בה הם חיים שורדים ומעבירים את המטען הגנטי שלהם הלאה; אלה שלא – נכחדים, והגנים שהובילו לחוסר התאמתם נכחדים איתם. הוא הוציא את ספרו "מוצא המינים" ב-1859 אחרי שנים של מחקר ואיסוף נתונים על זנים שונים של בעלי חיים. במאה וחצי שעקבו אחרי פרסום הספר אמנם השתנו כמה מהפרטים, וגם היום ישנן מחלוקות בין מדענים לגבי תהליכים ספציפיים, אבל אין ספק שהבסיס של התאוריה איתן, ומקבל חיזוקים עם כל מאובן חדש ועם התפתחויות בתחום הביולוגיה.
תאוריית האבולוציה היא עובדה מדעית בכל מובן רלוונטי, ואולי המילה תאוריה מבלבלת כאן: בשפה היומיומית משמעה "רעיון מעניין שכדאי לבדוק", אבל בעולם המדעי תאוריה היא מערך של רעיונות שנועד לתאר תופעה מסוימת. גם כוח המשיכה הוא תאוריה מדעית, ואני לא חושבת שמישהו מפקפק בקיומו.
אבל ישנם הרבה אנשים – בעיקר בארצות הברית, אבל גם במקומות אחרים ואפילו אצלנו – שמפקפקים באמיתותה של תורת האבולוציה. הרבה מהם עושים זאת ממניעים דתיים, שכן תאוריה שטוענת שבעלי החיים שאנחנו מכירים היום התפתחו מאבות קדומים בתהליכים שלקחו מיליוני שנים לא ממש מסתדרת עם הדוגמה התנ"כית לפיה אלוהים יצר לפני כמה אלפי שנים את כל בעלי החיים כפי שאנחנו מכירים אותם כיום. על אחת כמה וכמה הרעיון שבני אדם הם קרובים של הקופים לא הולך יד ביד עם האמונה שהאל יצר אותנו באופן מיוחד ובדמותו.
כבר עשרות שנים שתנועות פוליטיות ודתיות – שוב, בעיקר בארצות הברית – מנסות להכניס את לימודי הבריאתנות, או "תכנון תבוני", לשיעורי המדע בבית הספר, כשווי ערך ללימודי האבולוציה. בעיניי זהו עלבון של ממש למדע ולמערכת החינוך, ואני נחרדת כשאני שומעת על בית ספר או הוצאת ספרי לימוד שהסכימו לכלול "את שני צידי הויכוח" בתכנית הלימודים, כאילו באמת מדובר בויכוח מדעי ראוי. התומכים בבריאתנות מעלים שוב ושוב את אותם טיעונים שמדענים ענו עליהם שוב ושוב: אין מאובנים שמראים מעבר בין מינים שונים (יש ויש), ישנם מבנים מורכבים – כמו העין – שאין להם שימוש עבור יצור חי אם הם לא נוצרים באופן מושלם אלא בהדרגה (חוסר הבנה של התפתחות הדרגתית), אם בני אדם נוצרו מקופים, מדוע יש קופים (פספוס של העקרונות הבסיסיים של תורת האבולוציה) ועוד. בשנה האחרונה שמענו גם את המדען הראשי של משרד החינוך (!) טוען טענות דומות, ולשמחתי הוא פוטר מתפקידו – בעקבותן, ובשל הצהרות נוספות שביניהן ובין מדע קשר מקרי בלבד.
תורת האבולוציה רלוונטית למדעי הביולוגיה, פלאונטולוגיה, פיזיולוגיה, רפואה; היא משפיעה על פילוסופיה, אנתרופולוגיה, פסיכולוגיה ועוד, ואין ספק בעולם המדעי בנוגע לנכונותה. יום דרווין הוא הזדמנות מצוינת לקרוא קצת על התאוריה , להבין את העקרונות הבסיסיים שלה וללמוד על המלחמה מול בריאתנות, על הטיעונים שהבריאתנים חוזרים ומעלים והתשובות המדעיות להם.
הבנה טובה של התאוריה והיכרות עם הטיעונים הסטנדרטיים נגדה היא הדרך הטובה ביותר להסביר אותה לאנשים שאולי לא מכירים, או שמעו השמצות דמגוגיות והשתכנעו, ואין כמו יום דרווין בשביל לעשות זאת. זו תאוריה נהדרת עם עדויות יפהפיות בצורת מאובנים ואפילו ניסויי מעבדה; היא מתקשרת לתחומים רבים במדע והמכניזם שלה הוא השראה להיפותזות מעניינות בתחומים אחרים; היא ממשיכה להתקדם עם תגליות חדשות בביולוגיה שמאפשרות לנו למצוא ראיות חדשות כל הזמן; ואולי חשוב מכל: היא נכונה.
בציור: דרווין וקומפסוגנתוס, אחד הדינוזאורים הקטנים ביותר שהתגלו, מתת-הסדרה "תרופודה" – ממנה התפתחו גם העופות של ימינו, ביניהם הפרושים של דרווין.