אחת ליום הולדת של חברה, אחת ליום הולדת של סבתא. נחשו מה למי.
תגים: מתנה, פורטרט
הפוסט הזה נכתב בתאריך שבת, 27 באוגוסט, 2011 בשעה 18:17 תחת הקטגוריות איור. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות.
אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.
יוצא לי 100מם של פאקצות…אני לא יכולה לשלוט בזה. אחד אחד אחד סימן קריאה.
שתי המתנות מוצלחות ביותר!
וגנטיקה … זה מדהים. יש קווי דימיון ברורים מאוד פה.
הפורטרט פשוט מדהים. פשוט…. מדהים.
את בטוח פסיכית על גבול הטירוף נכון? … איך אחרת את מציירת כל כך טוב.
מת על הציורים שלך בכללי וכמובן זה…
תשמחי לדעת שאני בעצמי סוף סוף, בפעם הראשונה!.. הצלחתי לצייר דמות משלי, כולל רקע, כוללת חללית!!… לבד, מהראש.. בלי רפרנסים אפילו!… וכל זה בזכות הציורים שלך, שמעוררים בי כל פעם רצונות לצייר יותר ויותר ובמיוחד בסגנון הזה… חוץ מזה שהם עוזרים להיפתר מבעיית ה"דמיון" שזה נוגע לאיך לצייר גוף ציורי בפוזות כאלו ואחרות.
הפורטרט נהדר, אכן ניתן לראות רמת אחרת לגמרי של היכולות שלך.
התליון מזכיר את Heart of the Ocean מהסרט "טיטניק". (כן, אני זוכר פרטים מ"טיטניק").
שבוע טוב.
תודה רבה לכולכם =)
אני חייבת לתקן את המגיבים- שני הציורים הם פורטרטים. האלמנט הדמיוני היחידי בפורטרט הראשון הוא שהמדוברת בחיים לא תסתובב עם חנית בצבע תכלת. זה צבע בולט מדי למארבים.
אגב, בשעה טובה (ושנה טובה?) הציור סוף סוף מצא את מנוחתו על הקיר המערבי בחדרי, אז תודה רבה לך, את נהדרת ונפלאה!