יום חמסין שרבי שאפשר למות בו אם רק מוציאים ראש מהחלון נעים לכולם,
קבלו את הרק-עוד-אחד-ים של משתתפי השבוע. כשניסיתי לחשוב על רעיון בהתחלה לא מצאתי כלום והנושא פתאום נראה לי מסובך מאוד, אז מגניב לראות את מגוון הפרשנויות שלכם – כל אחת מפתיעה וקולעת לנושא בדרכה שלה.
הנושא לשבוע הבא: #36 – "זהירות!"
דדליין: שני, 25 במאי
איור טוב מורכב מרעיון מוצלח וביצוע איכותי; הקדישו זמן, מאמצים ויצירתיות לשני הפנים האלה, ונצלו את האתגר השבועי כדי לאתגר את עצמכם לנסות משהו חדש ולהביא את היכולות שלכם למיצוי!
ציורים אפשר לשלוח ל-avivor בג’ימייל.קום, ובבקשה תציינו גם את השם בו הייתם רוצים להופיע בבלוג (כינוי, שם מלא, שם פרטי, מה שמתאים לכם), ואפשר לצרף גם קישור לאתר עם עבודות שלכם או לבקש לקשר לכתובת אימייל. אם אין בקשות מיוחדות אני כותבת את השם שאני רואה במייל בלי תוספות.
בוקר טוב!
אביב, תודה על התוספת המאוחרת.
הנה ההערות שלי:
שחקן סגול (מצחיק התרגום של השם) – רעיון טוב, מצחיק ביותר. אבל בהיותי אמא טרייה בעצמי עליי למחות כנגד העובדה שהאמא נראית מבסוטה לגמרי והאבא מעקם את הפרצוף. מה אתה חושב, שלנו קל לסחוב אותם 9 חודשים בבטן ואח"כ להפוך למשאבת חלב מהלכת למשך 6 חודשים עד שנה, 24 שעות ביממה?
ולענייננו – אני מאד אוהבת את כל הפעילות באיור, המון פרטים והתרחשויות שיוצרים סיפור שלם. אני חושבת שהקיר הלבן מצד שמאל הוא מיותר – האיור שלך הוא פרונטלי ואין סיבה לדחוף אליו בכח פרספקטיבה שלא תורמת לסיפור. אפשר היה להמשיך את הקיר הצהוב (האחורי) עד קצה האיור.
בראל – רעיון מצחיק, אחלה דמויות וסגנון. ההבעה של השמן מצחיקה מאד. מפריע לי הרקע – לא ברור לי מה העיגולים מאחורה. זה נראה לי מיותר, מסיט את תשומת הלב מההתרחשות העיקרית, וגם נראה לא קשור ויזואלית לסגנון של הדמויות.
שוז – אני אוהבת את הרקע, הטקסטורה, הצבעים, והטיפוגרפיה. הקומפוזיציה יפה, אבל נראה לי שהיה עדיף להרים את הדמות עוד קצת למעלה ולהראות עוד חלק ממנה, היא חתוכה מדי. רעיון חמוד.
עובדיה – מדליק. אהבתי את הרעיון, הרישום והדמויות. אני מאד אוהבת את הסגנון של הבלונדינית שמחלקת חתימות, את הרזון הקיצוני שלה, הציצים השפיצים וההבעה המטופשת. גם הפוסטר שלה מעולה. כמה דברים מפריעים לי:
1. התאורה המוזרה – אני מרגישה שזה לא נחוץ וקצת מבלבל את העין – המלבן הלבן שיורד מלמעלה, וגם הפס האדום שקופץ בחזית.
2. הסיטואציה לא ברורה עד הסוף – אולי זאת אני כי אין לי נסיון עם ארועי החתמה, לקח לי זמן לפענח את הסיפור כי זה נראה כמו חתימות על ספר אבל החותמת לא נראית כמו סופרת ממוצעת אלא כמו כוכבנית מטופשת. בסוף הגעתי למסקנה שהיא כוכבנית מטופשת שכתבה ספר מטופש על החיים שלה או על דיאטות או מתכונים. היה אפשר לעזור לי, למשל באמצעות הפוסטר שלה, או איזה שלט שתלוי מלמעלה, שיבהיר את הסיפור.
3. בקטנה – התנוחה של שומרי הראש לא ברורה – הידיים שלהם פרושות או מאחורי הגב? אני לא יודעת אם זה מהותי לאיור, לי זה הפריע כי נראה לי שיש כאן חוסר החלטיות מצדך.
מעניין אותי אם אתה יוצר את העמעום הזה במכוון או שזה מתפספס לך?
פטרי – פשוט ויפה, הדמות מלאת אופי והקו עדין. אני אוהבת את הצבעוניות.
אביב – נהדר נהדר. רעיון מעולה בעיני, למרות שלדברייך התקשית למצוא רעיון, הגעת לפתרון מאד יצירתי ומקורי. כמובן הדמות מעולה כתמיד וכו'.
תודה על ההערות משבוע שעבר, לא היה לי זמן להגיב.
היי רחל תודה על התגובה, והנה כמה הבהרות:
1.פרפל יאלר= יאלר סגולה, השם משפחה שלי סגול.. סתם כינוי שחברים המציאו לי
2. אני בחורה, אז ניתן לחסוך ממני את כל ההסברים על נשיות ונפלאותיה ^_^
3. ולגבי הציור- האמא נראית מאושרת אולי כי היא אוהבת ילדים? אולי היא זאת שיוצאת לעבודה, והבעל נשאר בבית ומגדל אותם ובגלל זה הוא קצת עצבני? בקיצור,אולי ברגע שהתוודתי על מיני האמיתי,כל הפרספקטיבה שלך לגבי הציור שלי תשתנה..
4. הקיר הלבן האמת היה טעות של הסורק המאוד לא מוכשר שלי, אבל כשאני מסתכלת עכשיו, זה די מוצא חן בעיני.. אולי זה באמת לא תורם כמו שאמרת, אבל זה מסגרת כזאת מעט מעמיקה לדעתי..
תודה על התגובה הכנה בכל מקרה D:
וכמה תגובות ליצירות האחרות:
בראל- זה אחד האהובים עליי.. בעיקר היציאה מהמפוקוס כשהתמונה מתקרבת.. זה פשוט מדהים
shoze- מעט ריק אבל מאוד אסתטי
עובדיה- איזה צבעים אלו? זה יוצא פשוט מעולה, גם הרעיון סופר חמוד
פטרי- ממש אהבתי את המינימליזם. לא צבעים רועשים מידי, לא תמונה גרנדיוזית, רק פשוט יפה ולעניין
אביב- האהוב עליי ביותר, וזוהי לא התחנפות. הרעיון ממש טוב, והביצוע מהפנט. אהבתי פלוס פלוס ^_^
רחל- אהבתי את הניגודיות בין שתי הנשים, גם, ציור פשוט וחמוד
יום נעים לכולם D:
"פרפל יאלר= יאלר סגולה, השם משפחה שלי סגול.. סתם כינוי שחברים המציאו לי"
יאלר? מה מקור השם?
בכל מקרה, אני מחבב מאוד את הסגנון איור. חבל רק שהקו של הדיו כל כך אחיד בעובי. לא היו מזיקות גם קצת הצללות. אבל זה עדיין איור חמוד.
פטרי – זה סגנון שאני לא מכיר אצלך. זה יפה. מאוד עדין ומינימליסטי. אהבתי גם את הצבעוניות.
אביב ובראל – עבודות נהדרות. בראל – אני מסכים עם רחל בקשר לדוגמא מאחורה. זה לא מספיק ברור ולדעתי לא מרגיש שייך.
אביב – את גדולה. אין לי הערות.
שוז – (אפשר לקרוא לך גלית?) אהבתי את הבחור. חבל שלא רואים יותר ממנו. גם לא הבנתי את הטקסטורה על הרקע האדום. אבל בכללי, זה מוצלח.
לילה טוב לכולכם.
אני שמח להצטרף אליכם. יש פה בהחלט עבודות מעולות ומעוררות השראה.
ראשית, לגבי הציור שלי, הרקע אמור להיות לוגו של חברת המבורגרים הנותנת את החסות לתחרות הזו (: כנראה שזה לא ברור מספיק. אני מקבל את ההערה. ותודה על שאר המחמאות.
purplyaler- אהבתי את הנושא, וההבעות של המשתתפים נורא מצחיקות. במיוחד ההבעה של האב מול זו של האם.
כמו שאנוש אמר מעלי, הקו האחיד בעובי, השחור, לכל אורך הציור, קצת משטיח את הציור. שינויים בעובי הקו או ברמת הפירוט יכולים לתת עומק לציור.
שוז- איור טוב, הפורמט מעניין- כמו של כרזה. והצבעים עזים וטובים. לדעתי זה שהדמות נחתכת מוסיפה הרבה לתמונה- הקומפוזיציה ממש ממחישה את זה שלדמות אין עוד כוח לנשום, מרגישים את המאמץ שלה. וזה מצויין.
עובדיה- ההבעה שלה משעשעת ביותר. לא כל כך מפריע לי על מה או מה הסיפור שלה. העיקר הסיטואציה. מה שיותר הפריע לי אלו הכתמי צבע- אדום וההילייט הבהיר למעלה- שנראים קצת ממוחשבים ולא בתוך האיור עצמו.
פטרי- עבודה מקסימה, אני אוהב את הקו הזה שלך- חופשי יותר ונושם.
אביב- עבודה מעולה כתמיד. הצבעוניות המונוכרומטית {?} נהדרת. והכוס שהופכת לפרפר נהדרת.
רחל- אהבתי את האישה העומדת- אפשר להרגיש את הקצב כשהיא מדברת ובו בזמן ממשיכה לרוץ במקום. האישה השוכבת קצת גרוטסקית מדי לטעמי, אולי לעשות אותה קצת אנושית יותר (: החלונות ברקע מוסיפים בהחלט ענין לפריים וסוגרם אותו יפה.
לילה טוב לכולם.
תודה רבה על התגובות חברים =)
סיכמתם יפה את רוב מה שאפשר לומר על הציורים, אבל בכל זאת עוד כמה מילים.
purpleyaler – יש המון התרחשויות וזה מגניב. אני אוהבת שכל ילד עושה משהו אחר וכולם משעשעים, וכל הצבעוניות תורמת יפה לבלגן. ההבעה של האבא מצוינת, ורק הייתי שוקלת אולי להזיז לו את המבט, כי עכשיו הוא לא מסתכל על שום דבר ספציפי: אולי הוא מסתכל עלינו במן מבט "תראו איך אני חי", אולי על אשתו או על ילד נבחר. בנוסף, כמו שאמרו כמה לפניי, עובי משתנה היה יכול לעשות את עבודת הקו מוצלחת יותר. בתור התחלה אפשר להשתמש בשני עטים/טושים שונים לקו החיצוני ולפרטים, ואם לקחת את זה רחוק יותר אז אפשר לקנות עטי-טוש שמגיבים ללחץ ומשנים את עובי הקו. ואם הולכים ממש רחוק אז אפשר להשתגע גם עם צפורן או מכחול ודיו.
בראל – אחלה עבודה. האיש הזולל עשוי מצוין, מההבעה העומדת-להתפוצץ, דרך התנוחה ועד לרינדור. גם אני לא הבנתי שמדובר בתחרות ובנציג חברה שנותנת חסות. שינוי קל בזווית ו/או הצצה לשאר הסצנה (אחד המתמודדים הנוספים, קצת קהל, מספר על החולצה או על השולחן למשל) היתה יכולה לעזור להעביר את הסיטואציה. ניטפוק קטן – נראה ששכפלת עטיפה אחת ופיזרת אותה על השולחן; כשיש כמה פרטים דומים אחד ליד השני אני חושבת שכדאי לצייר אותם קצת שונים אחד מהשני, כי העין ישר מזהה כפילויות.
שוז – מגניב =) הקומפוזיציה מיוחדת והאדום הזה נותן תחושה של כוח וחשיבות לסצנה. התנוחה של מרים המשקולות מצוינת, ויחד עם ההבעה ממש מרגישים את המאמץ שלו. אני יודעת שזה היה ציור מהיר יחסית, אבל עוד טיפה טיפול והעלמת קווים (קמיצה של יד שמאל, זרת יד ימין) היתה יכולה לתת לזה מראה מפונש יותר.
עובדיה – כמו שאמרו לפני, האורות קצת מסיחים את הדעת (במיוחד הפס האדום האגרסיבי), אבל חוץ מהם העבודה מאוד מוצלחת. הדמות הראשית נהדרת: היא נראית כמו כוכבנית ילדים קלאסית, והעיצוב שלה מגניב לאללה. הראש המעוות על הדוכן הוא תוספת משובחת לדעתי. הציור עובד היטב כמו שהוא, אבל אפשר היה גם לחדד את הסיפור מאחוריו: למה זו החתימה האחרונה? האם הילדים מציקים? אולי הבחור עם המבט החשוד מקדימה קשור לזה? אולי בכלל הבלונדינית עובדת בשביל שתי החליפות וצריכה לקבל את רשותם להפסיק? טוב, זה כבר ללכת קצת רחוק, אבל אתה מבין את הנקודה.
פטרי – כמו שאמרתי לך כבר, זה פשוט תענוג לראות ממך כל פעם סגנון חדש. הקו והצבע כאן כל כך עדינים ויפים, והפנים של הבחורה פשוט מקסימים. יש משהו מוזר באצבעות היד שתלשה את העלים, אבל חוץ מזה ציור פשוט נהדר.
רחל – אהבתי את הקשר של הציור לנושא =) בשביל הבחורה הקופצנית זה "רק עוד אחד!", אבל בשביל השניה זו משימה בלתי אפשרית. מסכימה עם מי שאמר מעליי שהבחורה על הרצפה יכולה להראות אנושית יותר; כרגע זה מרגיש קצת כאילו מבקרים אותה שהיא כזו מפלצת לא בכושר. הבחורה שרצה מעליה חמודה מאוד 🙂
בראל ואביב – תודה על ההערה, היא נראית לי מאד מדויקת. לא הייתי כ"כ מרוצה ולא הצלחתי להבין ממה, נראה לי שעליתם על הבעיה.
באמת עבודות יפות.
והערות יפות גם נאמרו עליהן.
בראל – ברור שמדובר בלוגו, ואפילו לוגו חביב (על השקית של הצ'יפס הוא נראה אחלה), אבל לא ברור למה יש קיר אפור עם גרדיאנט, מלא בלוגואים בצבע אפור ברקע. זה לא נראה אמין כחלק מהסיטואציה. אם הרקע היה לבן, או כמו שאביב אמרה – היה שם רמיזה קטנה שמדובר בתחרות, זה היה מגניב.
שוז – יפה שהצלחת להראות את המאמץ, בלי להראות את המשקולות בכלל. כמו שנאמר, הטיפוגרפיה פשוט טובה – היא ממש מעבירה את תחושת המאמץ. להצליח להעביר תחושה של מאמץ בהרמת משקולות בטיפוגרפיה.. זה לא פשוט. מגניב.
לגבי הדמות – הייתי אפילו הולך יותר רחוק ומנסה להראות אפילו פחות ממנה. רק קצה של ראש, בלורית, עין, אף, רמז לפה.. משהו, ואת השלמת הסיטואציה מעביר דרך הצל שלו על הרקע – כמו שעשית, רק חושף שם יותר מהדמות. הטיפוגרפיה שלך כבר עושה את העבודה, אז יאללה, תתפרעי.
פטרי ואביב – קנאה, קנאה רבה. מרמור וקנאה, קנאה ומרמור. אין מה להוסיף.
(רק אביב – תחתכי את הצד העליון של המסגרת האפורה שיתאים לגודל של שאר המסגרת. זה מחרפן אותי! 🙂 )