Englishבוקר טוב,
התאספו לי כמה דברים קטנים שלא קשורים לאיור או לקומיקס, אבל עדיין שווים אזכור, אז אגדתי אותם לפוסט אחד:
גראוואטר
אם תהיתם למה לפטרי ולי יש אוואטרים קטנים ליד התגובות שלנו כאן בבלוג, ואולי ראיתם את זה בבלוגים נוספים ברחבי האינטרנט, התשובה היא גראווטאר (gravatar – globally recognized avatar). האתר הזה מאפשר להעלות אוואטר משלכם, שמתקשר לתגובות ופוסטים שלכם בכל אתר שתומך בזה. הקישור נעשה דרך כתובת האימייל שנותנים באתר עם העלאת התמונה, והוא יודע לאתר אתכם בכל מקום בו אתם משתמשים בכתובת הזו כדי לפרסם תוכן.
בית התה של ג'ימייל
כבר הזכרתי את התמות (סקינים) החדשות של ג'ימייל לפני די הרבה זמן, ובכל זאת רק לאחרונה גיליתי שחלקן הן לא סתם קישוט סטטי לתיבת הדואר, אלא משתנות לפי שעות היממה. תראו למשל את השועל היפני בתמת בית התה, שמתנהל באורח חיים זני ובסגנון ציור מקסים ומתחלף כל שעתיים. יש גם ביצת פסחא בשעה 3:14 (Pi) בלילה! היא לא מופיעה בוידאו – חפשו קצת, או שתשארו ערים 🙂 אגב, זו אולי מחלקת המרקטינג שמדברת מתוכי, אבל אני חושבת שסקין או אלמנט גרפי משתנה באתר (או בתכנה או בכל מקום אחר) יכול לגרום לגולשים לרצות לחזור רק בשביל לבדוק מה חדש. אין על הפתעות קטנות וכיפיות בשביל לכבוש לב משתמשים.
המשחקיה
המשחקיה היא שידורשת (פודקאסט) בנושא משחקים – מחשב, תפקידים, לוח, קלפים ועוד – בהנחית איתמר ויסברג וניר מירצקי, שני משחקנים (המונח שהטביעה המשחקיה ל"גיימר") ותיקים, כל אחד בתחומו הוא. פרק חדש עולה כל שבועיים והם סוקרים בכל פעם תחום אחר במשחקים; השידור האחרון שעלה, למשל, עוסק בסייברפאנק. האזנה מומלצת למשחקנים ומי שסתם מתעניין במשחקים.
ואחד שדוקא כן קשור
כידוע, בכל אוגוסט מתקיים פסטיבל קומיקס, קריקטורה ואנימציה בסינמטק תל-אביב, ונראה שבכל שנה צצים יותר יוצרי קומיקס שמציגים או מוכרים את יצירותיהם. אם אתם יוצרי קומיקס שרוצים להוציא משהו לקראת הפסטיבל ומחפשים שיתוף פעולה – מישהו שיעזור בעבודה, יוצר נוסף לחלוק איתו עמודים ועלויות הדפסה או אפילו הקמת צוות מאפס – אתם מוזמנים לשלוח אליי את הפרטים שלכם ופירוט של מה אתם מחפשים, ואני אפרסם את הדרישות כאן לציבור הרחב. הרעיון הוא ביוזמתם של מולי יחבס ודורית מיה-גור, ואם זה יוביל ליצירת קומיקס איכותי אני שמחה לעזור.
עם זאת, אני רוצה להביע הסתייגות קלה מעניין הוצאת חוברות לפסטיבל. אני חושבת שזה ארוע פנטסטי לתפוס קהל ולמכור קומיקס עצמאי, אבל לאחרונה נראה שהרבה אנשים "מוציאים חוברת לפסטיבל" במקום לעבוד על חוברת שהם באמת מאמינים בה, להשקיע בה כמו שצריך, ורק אז לכוון לארוע שיווקי ספציפי. אני לא יודעת אם עדיף לתעשיית הקומיקס הישראלית שהארוע המרכזי שלה יהיה מוצף בחוברות שרובן המוחץ בינוני ומטה – הן מבחינת איכות החוברת והן מבחינת איכות ההדפסה, או שיהיה מספר מצומצם של יוצרים שיציגו קומיקס שהוא הכי טוב שיש כרגע בארץ. אני באמת לא יודעת, ואני חושבת שזה דיון שמתנהל כל שנה באזור אוגוסט וגם מעבר לו. אשמח לשמוע את דעותיכם בנושא.
תגים: ג'ימייל, גראוואטר, המשחקיה, פסטיבל הקומיקס
בנושא הקומיקס – אני כבר זמן רב עובד על תסריטים לקומיקס עתידי. הבעיה היא שאני מאוד חושש ממצב שאשקיע הרבה כסף בחוברת/ספר ובסוף לא אצליח להחזיר את ההוצאות.
חבל שרוב האנשים לא משקיעים יותר ביצירת קומיקס בארץ, למרות שלא חסרים פה אנשים מוכשרים שיכולים לתרום. אשמח בעצמי לעזור ביצירת קומיקס אם יהיה צורך.
פוסט מגניב=)
בנושא הקומיקס – וואו. קשה לי לענות על זה. מצד אחד, אני מסכים עם הטענה הזאת ואומר שעדיף שרוב החומר יהיה איכותי יותר ולא כזה שנעשה בזריזות בשביל הפסטיבל, מצד שני – ככה "מפספסים" הרבה הרבה יוצרים, וגם ככה לא משתתפים שם יותר מדי.
עם כל זה שאני בעד איכות, אני גם בעד הפסטיבל עצמו, ואני לא יודע איזה קיום יהיה לו בלי כל הדוכנים.
או שכן יהיה לו קיום, אבל בלי כל הדוכנים האלה הפסטיבל בשבילי פשוט לא יהיה אותו דבר.
היי כולם!
השאלה לגבי איכות החומר שנמכר בפסטיבל היא שאלה שעתיקה כמעט כמו… הפסטיבל.
אבל אנחנו צריכים לשאול את עצמנו: האם אסור לבנ'אדם להוציא חומר רק בגלל שזה לא חומר טוב?
ומי יקבע מה טוב ומה לא?
חבורת ב"ה מוציאה פנזינים בקצב מכובד ומשקיעה בהם המון עבודה ואהבה למרות שהם נראים חיצונית די מעפנים.
זה לעומת קבוצת הסטודנטים מבצלאל שהוציאו ספר ברמות גימור גבוהות שהיה מאוד חלש מבחינת תוכן (לדעתי).
אני חושב שהפשרה צריכה לבוא מצד היוצר.
כל אחד חייב לדרוש מעצמו את המקסימום!
כל אחד חייב לעצמו להוציא את הקומיקס הטוב ביותר שהוא יכול!
וברגע שהתנאים האלה התמלאו,
זה לא משנה אם לקח לו שבוע להכין את זה או שנתיים וחצי,
וזה גם לא משנה אם זה חוברת בזירוקס או ספר בכריכה קשה.
הרעיון שאני ודורית מקדמים נועד לעזור להעלות את רמת החומר של הקומיקס שנמכר כאן בארץ.
הרבה אנשים מוציאים חוברות בעצמם למרות שהם אל יודעים לכתוב או לצייר או לצבוע.
אנחנו מנסים להעלות את המודעות לכך שיש בארץ המון יוצרים מוכשרים שמחפשים שיתופי פעולה,
וזאת מתוך ציפייה שאם תתארגן קבוצה כזאת שבה כל אחד מומחה בתחומו אז החומר שהם יפיקו יהיה איכותי יותר ממה שהם היו מפיקים לבד.
אגב,
אנחנו מתחילים לקדם את כבר עכשיו (כמעט שלושה חודשים לפני הפסטיבל) כדי לאפשר לאנשים להשקיע במוצר שלהם.
הממ…
במצב אידיאלי אנשים היו עובדים ויוצרים רק מתוך הרצון להוציא חומרים טובים,או כי זה הדבר הנכון לעשות. במציאות זה כמעט אף פעם לא קורה כך. אנשים עובדים קשה בד"כ רק כשהדד ליין נושף בעורפם, כך שזה נראה לי מאד נורמלי וטבעי שכולם מתניעים לקראת הפסטיבל. אני חושבת שאנחנו צריכים דד-ליין או מסגרת מוחשית, ולא לפעול בחלל ריק תחת הכותרת המאד גדולה של "לעשות משהו טוב" או "להשתפר". אם היו יותר פסטיבלים או ארועים שקשורים בתחום, היה אפשר לשמור על רצף של עשייה, אבל מאחר ויש לנו רק פסטיבל אחד פעם בשנה – הכל קורה לפניו ואחריו.