Englishצהריים טובים,
סיימתי ביום חמישי עמוד נוסף מאקס-מן #192, התסריט עליו אני מתאמנת, וחשבתי שיהיה נחמד להראות תהליך, החל מתכנון העמוד ועד לאינק (אולי יום אחד אתאמץ ואעשה גם צבע בעמודים האלה, אבל אני לא ממש רואה את זה קורה). העמוד שעבדתי עליו הוא עמוד 3 מהתסריט של מייק קארי לאקסמן #192, ואפשר להוריד אותו כאן.
1. Thumbnails
השלב הראשון בתכנון העמוד הוא לקחת את התסריט ולסדר אותו בפאנלים. אני חושבת שבדרך כלל הכותב כבר עושה את החלוקה בעצמו, ולצייר נשאר להחליט איך לסדר את החלוקה הזו בעמוד (ולפעמים להציע אלטרנטיבה משלו). כל ספר "how to" לציור קומיקס וכנראה רוב הפנסילרים יגידו שהכי טוב להתחיל מכמה thumbnails – רישומים קטנים של כל העמוד – ולהשתדל לא להתקבע על אחד לפני שזרקת את כל הרעיונות והאפשרויות על דף. בגלל הפשטות של ה-thumbnail אפשר ליצור אותו מהר, להבין באופן כללי מה עובד ומה לא, והכי חשוב – אתה לא נקשר אליו יותר מדי, כך שלא תמנע מלבחור באופציה אחרת רק כי חבל על העבודה שהשקעת. אני בדרך כלל עצלנית מכדי לחשוב על כמה אפשרויות שונות לעימוד ובדרך כלל הולכת על הרעיון הראשון שהיה לי, אלא אם משהו באמת לא מסתדר. אבל זה כי אני פנסילרית רעה. רעה!
למטה אפשר לראות את ה-thumbnail הבודד (ועוד כמה אפשרויות זריזות שבדקתי לפאנל השלישי) שיצרתי לעמוד 3 שהלך חלק, ומיד אחר כך את אוסף הסקיצות לפאנל השני בעמוד 1, שדרש יותר מאבקים. מה שרואים שם זה עוד אחרי שמחקתי כמה אופציות פחות טובות בשביל לפנות מקום לנסיונות נוספים. אם זה מעניין אתכם אני יכולה לנסות להרחיב באיזה פוסט על עימוד קומיקס.
עמוד 3
עמוד 1
2. בדיקת לייאאוט
כשאני מרוצה מה-thumb אני פשוט מעתיקה אותו לשכבה חדשה ומותחת על כל אזור העמוד, ובהתאם לחלוקה אני משרטטת פאנלים בשכבה מעל (מסמנת מרובע עם הכלי הבחירה הגאומטרית, מקש ימני ו-Stroke בשביל לצייר את המסגרת בעובי המתאים לי). אם העמוד מורכב כולו מפאנלים סגורים, בלי אלמנטים שבוקעים מתוך המסגרת או פאנלים בלי מסגרת בכלל, אני ממלאת לבן מסביב למרובעים, כדי שהעמוד יהיה נקי בעין מלבד מה שקורה בתוך הפאנלים עצמם.
בשלב הזה אני גם מכניסה את הטקסט בשביל לוודא שהקומפוזיציה מתאימה לו, כי עכשיו עוד נוח להזיז ולתקן.
3. "פנסילינג"
אני עובדת 100% בפוטושופ אז קצת מצחיק לקרוא לשלב הזה פנסילינג, אבל זה המקביל לשלב העפרון במדיה קלאסית. אני פותחת שכבה חדשה מעל הסקיצה, מורידה את הסקיצה לאטימות נמוכה בשביל שלא תפריע, ומתחילה לצייר. מכיוון שהאינק שלי הולך להיות גם ממוחשב ולאפשר תיקונים, אני לא תמיד מביאה את שלב הפנסילינג לגימור מושלם, כי אני יודעת שיש דברים שאוכל לצייר מספיק טוב ישירות בדיו (במיוחד בדיו מחיק וקונטרול-זדי). כמובן שבשלב הזה הכנסתי את כל הטקסט לתיקיה והעלמתי אותה כדי שלא תפריע, ומדי פעם אני מדליקה אותה שוב כדי לחזור ולוודא ששום דבר חשוב לא מוסתר ע"י טקסט.
4. אינקינג
כבר כתבתי מדריך שלם על אינקינג ממוחשב שאפשר לקרוא כאן. כרגיל, אני פותחת שכבה חדשה, מורידה את שכבת העפרון לאטימות נמוכה יותר, ומתחילה לעבוד. בדרך כלל נוח לי לפרק את האינק לדמויות ולרקע, בעיקר בגלל שהרקע מורכב הרבה פעמים מקווים ישרים, שיותר נוח למתוח בחופשיות בשכבה נפרדת ואז למחוק איפה שצריך מאשר לצייר קווים קטועים בין הדמויות. לפעמים אני גם מפרידה את כתמי ההצללה לשכבה אחרת, רק כדי שאוכל להחליט מאוחר יותר אם אני רוצה עמוד "כבד" בשחורים או שאני מעדיפה אותו לבן יותר (אם הייתי צובעת כנראה שהייתי מוותרת על הרבה מהשחורים. כרגע הם עוזרים לעין להבדיל בין אלמנטים בכל פאנל, אבל עם צבע אולי לא יהיה צורך בהם והם אפילו יעיקו).
אינקינג – דמויות
אינקינג – עם רקע
5. העמוד הסופי, או: איך יוצרים בלוני דיבור
השלב האחרון (בהעדר צבע) הוא להוסיף את בלוני הדיבור ולתת טאץ' אחרון לארגון הטקסט בעמוד. לבלוני הדיבור אני משתמשת בכלי הצורות הוקטוריות של פוטושופ (לחצו להגדלה).
1. הכלי יכול ליצור צורות על הקנבס בשלושה אופנים: כחלק בלתי נפרד מהשכבה (כאילו ציירנו על השכבה במברשת); כ-path – סוג של סימון מדויק שאפשר לערוך ולשמור לשימוש מאוחר יותר; וכשכבת צורה – שכבה חדשה שהיא הצורה שיצרנו, שניתן להגדיל, לעוות ולערוך בצורה מדויקת. האפשרות שאני משתמשת בה היא השלישית, והיא מסומנת בעיגול מס' 1.
2. בהמשך מצד ימין אפשר לראות את כל הצורות השונות שהכלי יכול ליצור: העט, שניתן ליצור איתה כל צורה שהיא ע"י מתיחת וקטורים ויצירת עקומות (לא, גם לי אין מושג מה זה אומר מתמטית); עט חופשית, שעושה את אותו הדבר אלא במקום לעבוד בצורה טכנית ומדויקת מציירים חופשי ופוטושופ הופך את הקו שיצרנו לקו וקטורי; מרובע; מרובע מעוגל-פינות; עיגול; מצולע (בחץ שנמצא מימין לכל הצורות אפשר להגדיר כמה צלעות או אם רוצים בכלל כוכב); קו ישר; אחת מהצורות השמורות של פוטושופ. לבלוני הדיבור אני משתמשת כמובן בכלי העיגול, ובשביל ליצור את השפיצים שלהם אני עוברת לעט.
3. החלק האחרון שחשוב להכיר בסרגל הכלי הזה הוא אפשרויות ההוספה/החסרה. אם תשחקו איתו רגע תראו שכל צורה חדשה שאתם מוסיפים נוצרת בשכבה חדשה משלה. זה יכול להיות נוח במצבים מסוימים, אבל לא תמיד אנחנו רוצים 20 שכבות שבכל אחת מהן יש עיגול אחד. ויותר מזה – אם רוצים לחבר עיגול ושפיץ ולתת לשניהם מסגרת אחידה, ממש לא נוח שהם בשכבות שונות. בשביל ליצור צורה באותה השכבה עליה עובדים צריך לעמוד על השכבה זו (אתם תראו שהצורות מסתמנות בקו דק, ככה יודעים שהשכבה "בחורה"), לוודא שהאפשרות המסומנת בסרגל היא זו המוקפת בעיגול מס' 3, ואז ליצור צורות נוספות על השכבה. כך תוכלו גם לשלב בלונים אחד בשני, כמו בפאנל הראשון והשני למשל.
בשביל להוסיף את המסגרת השחורה מסביב לבלונים, הקליקו פעמיים על השכבה בחלון השכבות. יפתח לכם חלון ה-Layer style שמאפשר "לעטר" כל שכבה בפוטושופ בצל, קו תוחם, זוהר מסביב לצורה ועוד. לחצו על Stroke (האחרון ברשימה בצד), והכניסו את הערכים שמתאימים לכם. אני בטוחה שברגע שתתחילו לשחק שם תראו מה כל אופציה עושה ותחליטו מה נראה בעיניכם הכי טוב.
וזהו. הנה העמוד הגמור:
וואו=)
קודם כל – מדריך מצויין. כתוב באופן מאד מאד ברור ונוח ורהוט ומשעשע. תענוג.
ותמיד נחמד ועוזר לראות איך את עובדת.
והעמוד יצא נפלא.
נהניתי=)
את גרוע
גאונה כבר אמרו? לא? חבל.
גאונה.
את מקצועית, את מיומנת, את מוכשרת, את אינטיליגנטית (מרכיב חשוב, תאמיני לי) ואת טובה מאד מאד במה שאת עושה.
מדהים.
יופי של טוטוריאל, תודה רבה.
🙂
פ.
מדריך משובח.
עוקב כבר זמן מה אחרי האתר שלך ( מאז שהיה לו פרסום בדהמרקר או גלובס) ומאד נהנה.
רעיון האתגר נראה לי נהדר ומקווה שיום אחד , יהיה לי זמן להשתתף .
כנראה שאם פעם נדבקת בחיידק של הקומיקס , זה לא יעזוב אותך, הרבה שנים אחרי.
גיל
אני עובד בדיוק ככה – – לפעמים!
איך לא שמתי לב אף פעם שביסט הוא בסה"כ וולוורין מגודל עם משפקיים ופרווה כחולה? מוזר.
הפריים האחרון בעמוד השלישי מצויין. אני לא זוכר איך זה נראה בקומיקס המקורי אבל אני משער שלא ככה.
תודה רבה לכולם 🙂
king homer – טוב לשמוע שאהבת גם את העמוד וגם את המדריך. לפעמים אני מוצאת את עצמי כותבת וכותבת ומרגיע לדעת שמישהו קורא (ומבין) את הלהג שלי.
פט – גאונה?…אני לא יודעת בקשר לזה 🙂 אבל דפיניטלי עושה לי טוב לחזור לצייר קומיקס, אז אני שמחה שרואים את זה בתוצאות.
גיל – אני שמחה שאתה נהנה מהבלוג, ובהחלט מקווה שתמצא זמן להשתתף באתגר מתישהו!
איצקוביץ' – האמת שבתקופה הזו של האקס מן (או בידי הצייר של קשת החוברות הזו, אני לא בטוחה), ביסט נראה יותר כמו חתול כחול ענק, אבל אני מתעבת את העיצוב הזה. תמיד אהבתי את איך שג'ו מאדורירה צייר את האקס-מן – כולם חתיכים, מגניבים-רצח ונאים, בין אם הם בני אנוש בגיל העשרה או מדענים שעירים וכחולים. בסגנון הזה וולברין וביסט אכן דומים, ואם מורידים את השיער ואת הגבות העבותות הם פתאום קצת דומים גם לסייקלופס, גמביט, קאנונבול…:)
ואו. נהדר!
נהנתי מאוד לקרוא את התהליך! איך את עושה את זה?! גאונה.
ואם אני כבר פה אז אפשר לשאול שאלה? (או יותר נכון לבקש בקשה) – אני מבינה שאת עובדת ובטח אין לך ממש זמן לענות ולהסביר פה לכל אחד מה שהוא שואל אבל כמו שכבר אמרתי אני מציירת די הרבה זמן אבל בפוטושופ אני חדשה. אין לי לוח גרפי אז אם תוכלי בבקשה להסביר איך אפשר לצבוע ציור סרוק בפוטושופ? לא צריך את כל התהליך, רק את הבסיס.. איפה זה בכלל נמצא.
לא לצחוק עליי בבקשה. רק התחלתי עם הפוטושופ.
טינה – את יכולה להסתכל על המדריך הזה: http://www.avivor.com/blog/?p=186
הוא אמנם כולו בפוטושופ, אבל בקלות אפשר להחליף את הצעד הראשון (ציור בשחור לבן) בציור סרוק, ולהמשיך משם.
שתי האפשרויות הבסיסיות שאפשר להתחיל מהן הן:
1. לשנות את מצב השכבה בה נמצא הציור ל-Multiply ולהתחיל לעבוד על צבע בשכבה חדשה מתחת, או
2. לפתוח שכבה חדשה מעל הציור הסרוק ופשוט להתחיל לצייר, כשהציור משמש כקווים מנחים.
חשוב לזכור כמה דברים:
– פוטושופ זו תוכנה מורכבת, וכדאי לחקור אותה קצת (לבד, עם חומרי עזר או בקורס עם מדריך) לפני שאפשר לעבוד איתה בחופשיות.
– אני משתמשת בוואקום (לוח גרפי שמתחבר למחשב ואפשר לצייר איתו) לעבודה בפוטושופ. בלי זה קשה מאוד לעבוד.
– הכי חשוב: שעל אף שיש פוטושופ, צביעה היא עדיין עבודה קשה שמצריכה ידע, מחשבה וזמן, והמחשב ממש לא עושה הכל בשבילנו, הוא רק עוזר לנו קצת.
תודה רבה! המדריך המקושר עזר לי מאוד!
ובקשר ללימוד הפוטושופ: אני בדיוק מתחילה לעשות את זה. אני קוראת מדריכים באינטרנט (וגם את שלך ואגב הם מאוד עוזרים אז תודה רבה)
אבא שלי צייר במקצוע. הוא מאייר ספרים וגם הוא משתמש בפוטושופ. אבל הוא אמר שהוא לא למד בשום מקום ושזה פשוט בא לו עם הזמן. כיום מזמינים אותו לאוניברסיטאות אומנות שונות להרצות על הפוטושופ ועל השימוש בו.
(אל תשאלי למה אני לא יכולה לבקש עזרה מאבא.. ההורים גרושים)
יפה מאוד! אני אוהב את התוצאה, ושמחתי לקרוא את התהליך,
מזכיר לי ספר שאני קורא עכשיו "ההרפתקאות המדהימות של קליי וקואלייר" או משהו כזה..
על יוצרי קומיקס מהתקופה של "אקשן קומיקס" הראשונים,
שם מוזכרת שיטת עבודה קלאסית של עבודה עם תסריט שלפיה הפנסילר יושב על דף מודפס ומחולק לתשעה פאנלים.
מעניין… בכל אופן הספר הוא יותר רומן מאשר סקירה טכנית על הקומיקס בתקופתו.
זהו, וכל הכבוד על ההתמדה בפרוייקט שלקחת על עצמך לחקור ולהעמיק בו!
ביסט שנראה כמו איש-אריה כחול התחיל עם פרנק קווייטלי. הוא ניסה לצייר את כל האקס-מן בצורה ריאליסטית יותר משהיה נהוג אבל ת'כלס הוא צייר אותם בסגנון שלו ועם תלבושות יותר הגיוניות (שמאוד דומות לתלבושות בסרטים של אקס-מן) – חוץ מביסט, כאמור, שנראה כמו אריה פתאום. בדקתי עכשיו והתפלאתי לגלות שעדיין מציירים אותו ככה בקומיקסים העכשווים של אקס-מן.
גם אני לא אוהב את זה.
בכל מקרה! מה שבאמת התכוונתי – אבל לא כתבתי מספיק ברור – זה שלוולוורין ולביסט יש בדיוק את אותה תסרוקת! קצת חשוד. אולי הם שיבוטים גנטיים! אני יודע שאוהבים את זה במארוול אז זה לא יפתיע אותי אם ינסו לעשות סיפור כזה יום אחד.
מדריך מצויין קודם כל. הכשרון שיש לך באצבע הקטנה מספיק לעוד 5 אנשים לפחות. 🙂
הבהרה בקשר לביסט – כשרק הומצאה הדמות הוא היה נראה בן אדם רגיל, אבל עם הרבה יותר כוח פיזי וכפות רגליים ממש גדולות.
בהמשך, עקב ניסויים שהוא עשה הוא הפך ליצור פרוותי וכחול כמו שמכירים אותו. המראה החתולי הנוכחי שלו נובע כנראה גם מניסוי שכשל. (נראה שמדובר בבחור קצת מתוסבך, שעושה על עצמו ניסויים)
יום טוב.
קודם כל אני מצטרפת לתשבוחות על הטוטריאל שכתוב בצורה כ"כ ברורה ולעניין, בשפה פשוטה ומתובלת בהומור. אני נתקלתי בכ"כ הרבה טוטוריאלים טכניים ויבשים וארוכים שלא לצורך שרק המחשבה על לקרוא אותם מעלה בי גל של תשישות – טוטוריאל שגם חינוכי וגם כיף לקרוא זה לא הישג מובן מאליו וכמובן הזמן והאנרגיה המושקעים בעשייה לא חמקו ממני. כולי ח"חתים ומחמאות.
מעכשיו החלטתי שאני נמנעת מלתת ביקורת שלילית כי זה קטנוני לגמרי לחפש בעיות בעבודה ברמה כזאת וכי פשוט dushi לגמרי מצדי לתת הערות למישהו שברור שהוא מבין יותר טוב ממני. אז אני רק אתרכז בחיובי – שלושת הפריימים האחרונים! איזה יופי של משחקים הולכים שם! האינטרקציה בין פאנל 4 ל-6 מעולה. מתה על החבורה שם בפאנל 4, בעיקר הבחור עם הראש הקוצני וטינקרבל מאחוריו (אגב, הבחור הגדול שם דומה בצורה מחשידה לTHING מFF. זה איזה קורס-אובר מוזר או שמרוול התחילו לגנוב כבר מעצמם?), הפאנל של חיה מחבר מצויין בינהם בלי לשבור את הקצב ואיך שהמאסטרמיינד משתמשת שם בכל הפריים פשוט מעולה. גם ההעמדה פשוט עובדת נכון כמו שרק את יודעת להעמיד דמויות וגם ההשענות שלה על הפריים/משקוף והצורה שבה כיפוף הרגל שלה נותן מרווח לפאנל של ד"ר מקוי – נפלא! לא רק נראה טוב אלא גם עם נעשה עם מחשבה.
פשוט כיף לראות איך זה מתקדם. יאללה, 3 דאון 17 טו גואו 🙂
את פשוט מלכה, המון המון תודה- זה עוזר לי המוווווון.
עברתי שוב על העמודים שלך… והייתי חייב להגיב שוב – מה שמשגע אותי מעבר לסטוריטלינג המופלא, לפוזות מלאות החיים, לאיפיון הדמויות….
זה האינקינג. האינקינג למען השם… מטורף. אני אפילו לא יודע איך מתחילים להבין אינקינג בכזו רמה, ודאי שלא איך לבצע.
הניואנסים, עובי הקו, החדות, הנועזות שבבחירת הכתם.
מדהים ראבק.
פ.
עוד מדריך מעולה, כתמיד 🙂
מאחר והזכרת במאמר איך מציירים בלוני דיבור, הנה מדריך שמצאתי ביוטיוב איי שם בתחילת דרכי הדיגיטלית. הוא מראה שם בין השאר דרך מאד מעניינת לצייר זנבות של בלוני דיבור:
http://www.youtube.com/watch?v=xWrjztbtmWc
מוטי – נשמע מעניין הספר! לא זוכרת שנתקלתי בעוד רומנים מהתקופה הזו.
אביב – נכון, וולברין וביסט מתהדרים ברעמה דומה…אולי כל האקס-מן מסתפרים אצל אותו ספר, או שלציירים המוקדמים פשוט לא היה כוח לחשוב יותר מדי…
אנוש – תודה רבה, אני שמחה שנהנית =)
shoze – המון תודה. תמיד עונג לקבל ממך תגובות, ואת בהחלט מוזמנת לזרוק גם "נקודות לשיפור". עין נוספת יכולה רק לעזור. הבחור הגדול, אגב, הוא Rockslide, אחד מעשרות תוספות מזדמנות לאקס-מן. אני מכירה אותו רק מהתסריט הזה, ומרפרנס גוגלי נראה שהוא אכן מאוד מאוד דומה ל-Thing, רק פחות כתום.
Defiler – בכיף =) שמחה שזה עוזר.
פט – הנועזות נובעת רק מכך שאפשר לעשות Ctrl+Z ולחזור למצב הבטוח =) אבל תודה, זה מאוד כיף לשמוע.
עידן – הסתכלתי על המדריך שקישרת, ואני חייבת לומר שמדובר בדרך די איטית ו"מלוכלכת" לייצר בלוני דיבור. אם תסתכל מקרוב על אזור הזנבות שלו, במיוחד אלה שמחברים בין שני בלונים, תראה שכל הקו התוחם היפה נעשה רעוע ו-patchy באזורים שהוא צייר זנבות ביד חופשית. אני לא מתנגדת באופן עקרוני לבלוני דיבור מצוירים באופן חופשי, אבל אני חושבת שצריכה להיות סיבה סגנונית טובה מאחורי זה; בלון דיבור צריך להפריע לחוויית הקריאה כמה שפחות, וככל שהוא קופץ לעין יותר הוא מוציא את הקורא מהחוויה ומזכיר לו שהוא בסך הכל קורא קומיקס שמישהו צייר. בנוסף, היתרון הגדול בשימוש בצורות וקטוריות הוא שגם אחרי שיצרת את הצורה הבסיסית אתה יכול להזיז, לשנות, למתוח, להגדיל ולעשות מה שבא לך, ולא צריך למחוק ולצייר מחדש בכל פעם.
אגב, ראיתי אתמול דיוידי מצוין בנושא סטוריטלינג ואיור קומיקס שפטרי קיבל כפרס מהאתר גנומון:
http://www.thegnomonworkshop.com/store/product/9/Comic-Book-Layout-and-Pencilling-with-Alvin-Lee
מדובר באמן מוכשר מאוד עם סגנון שמשלב קומיקס יפני ואמריקאי, שמראה ממש מאפס איך הוא מגיע לשני עמודי פנסילינג גמורים, כולל טיפים על טכניקות עבודה, איך ליצור סטוריטלינג מוצלח, ואפילו עצות ליצירת פורטפוליו וחיפוש עבודה בתחום. חצי מהזמן קשה להקשיב לו כי כואב בלסת מכמה חזק שהיא נפלה על הרצפה; הקווים שלו יפים עד דמעות. בקיצור, מומלץ.
כאמור, זו דרך מאד מעניינת (תרשי לי להיות דיפלומט 🙂 ). אני לא יכול להגיד שאני השתמשי בשיטה שמוצגת שם, אבל ניחא.
לאחרונה התפרסמו גם ב webcomics.com מדריכים (קצת יותר שפויים לדעתי) לציור זנבות של בלוני דיבור, נציג גם אותם כאן:
http://webcomics.com/2009/06/08/quick-and-easy-word-balloon-tails/
http://webcomics.com/2009/06/09/word-balloon-tails-in-photoshop/
את אפסית
אתר גרוע
Deference to op , some superb selective information .