Englishשוב התגנב לו סוף השבוע ואיתו סוף האתגר. לא יודעת איך השבועות עוברים מהר כל כך…
זה אמנם לא קשור ישירות לאתגר או לתה (אם כי יש קפה בכותרת), אבל פטרי העלה לשודי פדודי הסבר קצר על צבע ותאורה שאני חושבת שכדאי לכולם ללמוד ממנו. אז לקרוא בזריזות, לשמור למחשב לעיון בעתיד, ולחזור. יאללה.
חזרתם? אז הנה המאיירים בתה השבועיים:
"אחד הריקים"
אמיר גולן
אנוש
הוסר לפי בקשת היוצר
עובדיה
Amos
טינה
הנושא לשבוע הבא: #44 – "הסֵפֶר האסור"
דדליין: חמישי, 23 ביולי בשעה 15:00
איור טוב מורכב מרעיון מוצלח וביצוע איכותי; הקדישו זמן, מאמצים ויצירתיות לשני הפנים האלה, ונצלו את האתגר השבועי כדי לאתגר את עצמכם לנסות משהו חדש ולהביא את היכולות שלכם למיצוי!
ציורים אפשר לשלוח ל-avivor בג’ימייל.קום, ובבקשה תציינו גם את השם בו הייתם רוצים להופיע בבלוג (כינוי, שם מלא, שם פרטי, מה שמתאים לכם), ואפשר לצרף גם קישור לאתר עם עבודות שלכם או לבקש לקשר לכתובת אימייל. אם אין בקשות מיוחדות אני כותבת את השם שאני רואה במייל בלי תוספות.
טוב לצערי לא יצא להשתתף, אבל אני אעשה מאמצים לקראת הסיבוב הבא.
מלבד שוז שכהרגלה הביאה רעיון מקורי, די משעשע, עם מחשבה מאחורי הקומפוזיציה (ובלי טקסטים ובלוני דיבור שיעזרו לה, תודה לאל ) – אין לי ממש מה לומר.
אני חושש שלהשתמש באייקונות (כמו עליזה בארץ הפלאות של דיסני או סתם עליזה בארץ הפלאות, קאלווין והובס, וכו') מפורסמות,
בשביל ליצור איור שיענה על טופיק, זה לא יותר מפתרון קל וסתמי שנעים לברוח אליו ולצאת ידי חובה. הטופיק הוא מרכז העניין, הוא הבריף, הוא דרישות האתגר. התייחסות מזורזת לטופיק באיור שמשתמש בדמויות קיימות בסיפור קיים רק עם "טוויסט בפאנן"
… זה די חסר טעם.
וטקסטים…. טקסטים.. טקסטים…
הוספת טקסט באיור שיסביר לי "מה קורה" ו"יעזור" לפרש את מה שאני רואה… בחייכם.
זה כבר לזרוק את רעיון כל ה"אתגר" פה לפח. אם האיור לא מספר את הסיפור לגמרי לבד… אולי צריך לשבת לצייר אחד חדש.
לא יודע מי עוקב אחרי האתגר, מי חדש, מי ותיק וכו'. זה לא ממש משנה.
אבל אם תחזרו כמה אתגרים אחורה תגלו שמטרת האתגר הזה היא לפתח את החשיבה, לחדד את הכלים הויזואליים, ולתת מענה איכותי לטופיק בעזרת רעיון טוב, קומפוזיציה טובה, עיצובים מעניינים לדמויות ושאר אלמנטים, וכו'.
אלו הפרסים שלכם, בפעילות חסרת פרסים. חשבתי שזה מובן מאליו…
חלק מהעבודות פה לא ברורות בעליל, חלק לא מתעסקות עם הטופיק (או עונות עליו בצורה פשטנית וחצי אפויה),
ורוב העבודות פשוט לא עשויות טוב.
" הנה… צביעה מחופפת פה, איזו בדיחה עצובה שם, בלון דיבור באמצע החיים עם פונט שבחרתי באופן אקראי
מאיזו רשימה… וזהו, סיימתי."
זה COUNTER PRODUCTIVE לכל הפעילות הזו שלנו.
פ.
העלתי את העבודה שלי קצת באיחור, לא היה חיבור לאינטרנט.
פט אני מסכים איתך אבל אני באמת חושב שאתה מעט קשוח, יצירתיות היא כלי קשה אתה יודע, לא כולם מתורגלים היטב ויודעים מראש את אופן העבודה שלהם (עד כמה מגוחך שזה נשמע). הבלוג כבר יותר פופולרי ועוד יוצרים חדשים מגיעים לכאן, לדעתי די כן משנה כי המנטליות שלכם כקהילה יוצרת, כן או ב cg ישראל וכו' היא מאוד שונה ממה שהולך בפורומים אחרים, התגובות פה הרבה יותר בונות כמו הציפיות, יש כאן מקום מועט יותר לחובבנויות. גם זה נשמע מגוחך.
אני חושב שהאנשים כאן, מלבד לציירי הבית כן מנסים לעמוד בציפיות וכן אכפט להם מהתוצר הסופי, לכן הם מתאמצים על יתר המידה יש לומר, לפי הבלונים שמפרשים את המתרחש וכו', אולי זה יוצא counter productive בסוף אבל com'one, האתגר פתוח לקהל הרחב, ממש קשה לשמור על הקונספט המקורי… אמנם ידעתי חלקית לבקר את מה שאתה אומר אבל עם זאת אין לי רעיון איך לשפר את המצב, במיוחד שגם אני חלק מה קאונט פרודקטיב גייט.
…אווץ'…
כן, עם כל הכבוד שלי לפטרי – אמן מחונן ופילנטרופ שהרבה ממה שאני יודעת היום למדתי ממנו – יש לו לפעמים נטייה להיות קצת קשוח…
בכל מקרה, אני מעדיפה שלא להכנס לויכוח של מי צודק ופשוט לתת ביקורת על העבודות ולקוות שתלמדו מהן משהו ותיישמו להבא. נסו לקרוא וללמוד מכל הערות על כל העבודות ולהבין אותן מבחינה עקרונית ולא רק נקודתית לעבודות האלה. לפני שאתם ניגשים לציור תשקיעו מחשבה אמיתית ברעיון שמאחורי האיור ובהעמדה של הדברים ובעיצוב הדמויות ומעל הכל – איך להעביר את הרעיון שלכם בצורה שתדבר לצופה – זה לא עניין של "לצייר יפה" אלא מה שאתם מצליחים להעביר. רק ככה תוכלו באמת לקדם את הרמה של העבודות.
אוקי, להערות:
אהוד בראל – הומור קצת נמוך אבל עדיין משעשע ונתת טויסט מקורי יחסית לשאר שמיחזרו דמויות אז יצאת מזה בכבוד (יחסית). בניגוד לפטרי, אני אישית לא ממש מתנגדת לשימוש באייקונות אז אני אתעלם מזה. מבחינה אנטומית, יד שמאל של עליסה גדולה ועבה בהרבה מיד שמאל שלה וגם מסובבת מדי פנימה. הגזמת גם עם החזה שלה – הוא יותר מדי נפול ולא מעורר תאבון. היה עדיף שהיית משאיר אותו עומד ואולי נותן קצת מחשוף שמציץ מקרע בבגד *טיפ – נסו לחשוב איך הדברים היו מתנהגים במציאות: אם למשל מידת החזה שלי הייתה גדלה במפתיע מ-A ל-DD איך הבגדים שלי היו עומדים בנטל?
אני גם חושבת שהרבה יותר נכון היה לעשות אותה מופתעת/בשוק טוטאלי מאשר כעס, גם יותר מתאים לדמות של עליסה (אם כבר לקחת, לפחות תשאר נאמן למקור) וגם מצחיק יותר והייתי עושה אותה נוגעת לא נוגעת בדדיה החדשים בצורה הזאת גם מעבירים את זה שאין לה מושג איך להגיב למצב וככה גם היידים היו מפקסות את המבט של הצופה על החזה ולא זורקות אותו אל מחוץ לפריים. *טיפ – הדמויות בציור הם השחקנים שלכם, אתם כבמאים צריכים לחשוב בשבילם איך הן מגיבות לסיטואציה בצורה הכי נכונה לאופי שלהן. בנוסף נסו שהתנוחה שלהן תכוון את הצופה לכיוון רלוונטי מבחינה סיפורית, ככל שיש יותר רבדים שעובדים טוב ביחד ככה הציור שלכם יהיה מוצלח יותר סיפורית.
גם ההבעה שלה מאוד אנמית, בטח שיחסית לבלון הדיבור השחור והדרמטי שנתת לה שאגב ממוקם גבוה מדי בפריים לדעתי ומושך את העין מהסצינה המרכזית.
סשה – ברוך הבא. עבודה חמודה. אהבתי איך שעליסה מתכופפת קצת כדי להתאים לפריים ואת העיטורים הקטנים בפינות. למרבה הצער אין קשר ישיר לנושא מלבד הכותרת למעלה – שגם ממוקמת באלכסון די מטריד. ההבעה של עליסה מנותקת לגמרי ובאותה מידה הכותרת למעלה יכלה להגיד: "עליסה החליטה לבדוק אם חוק המשיכה חל על כוס התה". אם יש משהו מוזר בתה – תיתן לצופה לראות את זה על דמות ולא רק לבנות על זה שכל אחד מכיר את הסיפור של עליסה אז לא צריך להסביר כלום כי זה באמת פתרון סתמי בדיוק כמו שפט אמר.
הלקח – גם אם הסיפור והדמויות מוכרים חובה להעמיד את הדמויות בצורה שתהיה ברורה גם למי שלא מכיר אותם.
אחד הריקים(?) – סה"כ הרעיון חמוד והיה עובד עם כל זוג ילדים ג'נריים. לא ברור לי למה העתקת את הדמויות הללו אחד לאחד בלי שמץ של פרשנות מצידך. לא היה עדיף לנצל את האתגר ולנסות לעצב דמויות משלך?
אמיר גולן – לא ברור בכלל. מי זאת הבחורה הזאת? למה היא מחזיקה כוס עם 2 תיונים? למה היא אומרת מה שהיא אומרת? אני בטוחה שיש פה סיפור מאחורי זה שפשוט לא טרחת להבהיר לצופה כי לך הוא מובן מאליו. נניח שזאת גברת אצילה שנאלצת לעשות לעצמה כוס תה כי המשרתת איננה. איך נדע שזאת אצילה? דרך טובה זה לתת לה רק מתאים (לבוש מתאים הוא פתרון גם טוב אבל הוא לא מבוצע היטב אצלך – הבגדים והכובע/שיער מאוד מעורפלים ויכולים להיות שייכים באותה מידה להיות שגרירה רומולנית) איפה המשרתת? אולי מתמזמזת עם נער האורוות? כבר יש לך בסיס לסיפור שלם! תנסה להכניס הכל לפריים ולחשוב על איך להעמיד הכל בצורה הגיונית וככה יהיה לך גם סיפור מגניב וגם פריים שיעסיק ויעניין את הצופה.
עוד משהו, הצל צריך להתחיל מהמקום שבו השמלה נוגעת ברצפה.
אנוש – עיצוב דמות חמוד. לא קשור לנושא. והכתמים על הדף מושכים יותר מדי תשומת לב, תוריד אותם.
שוז – meh, לא אחד הטובים שלך. אבל לפחות השתתפת.
עובדיה – שמע, הרנדר שלך מעולה גם בעיפרון! והדמויות מגניבות לגמרי. לצערי אני לא יכולה להגיד שהבנתי מה קורה פה… הדמות הימנית נראית כמו אישה אבל הגוף והזיפים על הסנטר מורים אחרת… ומה הקטע של האדים? באיחור מסויים ראיתי את האקדח מתחת לשולחן אבל ההבעה האטומה של האיש/ה קצת מבלבלת כי היא/הוא לא משדרים כוונת רצח. או כל כוונה אחרת…. הקיצר, אחלה ציור רק חבל שאין לי מושג מה קורה שם.
עמוס – הממממ…. ביזארי משהו… הג'יני של תה הפירות מאכיל אותו פירות על-אמת?
בכל מקרה, יש לך כל מיני details מיותרים שעושים יותר נזק מתוספת – הגוש על הצוואר של הבחור, הקפלים על החולצה שלא הגיוניים, הכתף של הג'יני. המלצתי אלייך – השתמש ברפרנסים! אני יודעת שזה מייגע אבל באיזשהו שלב האסימון נופל והכל נראה טוב.
כמו כן כוס התה הולכת לאיבוד שווה להדגיש אותה יותר כי היא סה"כ הנושא של האיור. הג'יני שלך מרגישה יותר כמו דראג-קווין מאשר בחורה אמיתית, בעיקר בגלל מבנה הגוף השרירי, החיוך הענק והלא נשי ופאות הלחיים (!). גם זה יכול היה להפתר ע"י שימוש ברפרנסים.
הרקע שלך גם מאוד ריק ולא תומך בדמויות. הייתי מנסה צבע אחר.
אני מקווה שהעצות שלי עזרו למישהו ושלא ביזבזתי סתם את הזמן שלי. תמשיכו להתאמן ולהשתתף באתגרים ואני בטוחה שתשתפרו.
שוז כניראה לא שמת לב לצורה של האקדחים שם בהדים, גם אם זה לא ברור כ"כ, צריך לקחת לצופה כמה שניות להבין את זה ובאותו זמן את האקדח מתחת לשולחן, טוב נו.
תגובותיי בהמשך. (אם אמצא משהו אחרי כל מה ששוז כתבה)
שוז – צודקת ב-100%. הורדתי גם את הכתמים וגם את הכיתוב. ואני יודע שהיצור הזה לא הכי קשור לנושא, אבל זה מה שעלה לי בראש.
אחלה עבודה, אגב.
שלום לכולם/ן, אני חדש לבלוג הזה ואינני מכיר אף אחד פה ואין לי כוונה לחזור על מה שכבר נאמר, אני רק אוסיף:
בראל – הרקע שבחרת לסצינת הכובען המטורף לדעתי לא מתאימה פה ואם כבר להראות את הטירוף של הכובען מאליס אז ללכת עם זה עד הסוף ולא ליפות את ההתרחשות בנצנצים אלא דווקא באפקט של POW! השדיים של אליס התפוצצו החוצה בהפתעה ובטח שלא להופך את החזה לשקית שמתמלאת במים.
סשה – מחוות הגוף של אליס משדרת לטעמי כאילו אליס כרגע חטפה כוויה מהספל (בעיקר בגלל יד שמאל) ומצד שני הפנים שלה לא משדרות פליאה אלא אדישות, הטקסט והעיטורים בפינות לא נותנים ערך מוסף ולכן הם מיותרים בעיני, כמו כן שים לב שמיקמת את הדמות בדיוק על שולי הפורמט ומבחינה אסתטית זה לא נראה טוב, תן לאחת הרגליים לצאת החוצה כדי להמחיש שהספייס של אליס קטן בצורה משמעותית יותר.
"אחד הריקים" – אני מתנצל מראש אבל אני לא מכיר את הדמויות הללו ולכן המשקל והקונוטציות שהן נושאים עימן אפסיות לחלוטין, וזו הסיבה העיקרית למה לא כדאי להסתמך על דמויות קיימות כי תמיד יהיה אחד כזה שלא יכיר ותתפלאו – יש אנשים שלא מכירים את הסיפור של לואיס קארול ומראש אתם מכוונים לקהל קצת יותר מצומצם במקום לפנות לכמה שיותר אנשים.
אני בטוח שהמסר היה עובר אפילו יותר טוב לו היית מצייר דמויות משל עצמך מבלי להסתמך על הפאנץ' ליין הכפול.
אמיר – הידיים של הליידי נראים כאילו סובבו למסכנה את המפרק ב-180 מעלות כלפי חוץ ואם כבר החלטת לעשות מישהי אריסטוקרטית הייתי מנסה לתת יותר רמזים לכך בלבוש ובציבעוניות ושים לב שברגע שאין בועת טקסט אתה רואה אישה עם מחוך מוגזם, לא יותר מזה. החוכמה בכל איור זה שהדמות תדבר באמצעות מחוות גוף או שתפקיד הדמות תירמז ע"י דמות או הסביבה בה היא נתונה.
אנוש – אם כבר הלכת על הקונספט של חיית כלאיים הייתי ממליץ לך להתרכז על 2 אובייקטים ולמצוא את השילוב המנצח, היה משעשע למשל אם היית לוקח צב והופך את השיריון שלו לספל למה צב? כי הטקסטורות שבהן השתמשת נורא הזכירו לי צב אך במקרה שלך זה נראה כמו שילוב של חיה מדברית + ראש נשר + כוס תה + כפיות או בקיצור Less is more and more is a bore
שוז – אני מסכים עם מה ששוז אמרה על עצמה.
סתם צוחק, האיור טוב מאוד בעיני, ההתייחסות לסביבה ולתאורה נורא משכנעת אך התקשתי לזהות את האלמנט שהדמות הימנית מחזיקה, מרחוק זה נראה כמו ספוגית רחצה עם ידית, לדעתי היית יכולה לחדד את זה לו היית צובעת את 2 הכוסות באותו צבע כך שאם מישהו לא הבין מה הבחור מימין מחזיק אז בוודאי שנדע אחרי שנסתכל על הצד השמאלי של הציור.
עובדיה – העבודה שלך עם העיפרון טובה מאוד במיוחד עם בניית הנפחים ויצירת אשליה תלת מימדית, הקונספט לא מספיק ברור בעיני למה האישה עם היד הגברית מחזיקה אקדח מתחת לשולחן והאדים של התה מכוונים 2 אקדחים לכל אחת מהדמויות? למה לא להשאיר רק צד אחד שמכוון אל הגבר המבוהל (שהוא כלל לא חמוש דבר המביא לתהייה לגבי אדי האקדח המכוונים לאישה)?
כזה אפקט היה נותן סוג התרמה למה שהאישה מתכוונת לעשות לגבר שממולה.
את העבודה שלי אני לא אבקר כי אני יודע איפה זה טעון שיפור, הרקע ממש לא מתאים לאיור הזה כי הוא גורם לדמויות לצוף באוויר ואת זה אני בטוח לא רוצה.
אני אשמח שהצטרפתי לפורום שלכם/ן ומקווה שהעבודות שלי ישתפרו עם הזמן. כמו כן תרגישו חופשי להגיב כי כך כולנו נצא נשכרים.
נראה לי ששוז כתבה כמעט הכל. אני אוסיף מה שאני יכול. זה לא הרבה, אבל אני מקווה שזה יתרום משהו כי לא ציירתי כלום השבוע ואני צריך להשקיט את המצפון שלי איכשהו.
שוז – זה נראה כמו פריים בודד מסרט אנימציה קצר (במיוחד עם הפסים השחורים האלה למעלה ולמטה, אבל גם בלי). אני יכול לדמיין את זה בקלות.
אחד הדברים היותר מצחיקים שעשית. לפחות לאחרונה. הזיכרון שלי לטווח ארוך לא כזה מדהים, אני מודה.
לא השקעת כ"כ בגימור, אבל זה בסדר. עדיין יצא לך משהו איכותי במיוחד.
אנוש – אם היצור הזה היה יוצא מתוך ספל תה, ולא להיפך כמו שציירת, זה היה מתאים לנושא :]
אני ממש מתפלא שאף אחד לא עשה משהו כזה, אם לומר את האמת. אולי זה מתבקש מדי?
עובדיה – הרישום עצמו מעולה (מבחינה טכנית, כיף להסתכל עליו) אבל באמת לוקח יותר מדי זמן להבין מה קורה בו, כמו ששוז כתבה כבר. רק הייתי רוצה להוסיף שזה נראה לי מאוד מוזר שיש שני אקדחים באדים, ולא רק זה – הם מכוונים על שתי הדמויות, כאשר רק לאחת יש אקדח. אם ניסית לרמוז שהדמות ימנית עומדת להתאבד אחרי שהיא תירה בדמות השמאלית… נראה לי שהיית יכול לוותר. זה רק יותר מבלבל, וגם ככה האיור מבלבל מדי כי יש בו יותר מדי פרטים חשובים שקשה לראות אפילו במבט שני.
עמוס – הראש של הג'יני קטוע למעלה. זה מאוד תמוה ולא נראה לי שמשרת מטרה כלשהי.
אפשר בבקשה להסיר את האיור? אני מתחיל ממש להתבאס עליו
*הגברת היא באמת אצילה, שנאלצה להכין לעצמה תה לבד…*
חחח…באמת זה היה מתבקש לצייר ספל תה עם זנב מציץ מתוכו…לכן לא ציירתי את זה 🙂
וואי התגובות פה ממש עוזרות! בטירוף!
זה האיור הראשון שלי בחיים שאיירתי לאתגר וגם הראשון שצבעתי בפוטושופ, אין לי סורק, ולכן אני נאלץ לצלם את התמונה עם מצלמה (גם כן מצלמה, N95)
ולנסות לעשות אפקט מתאים בפוטושופ שייסדר את הקווים…
פחדתי מצבעוניות, משתי סיבות;
האחת – הקושי בצביעה ללא וואקום (שאני מאמין שאני אקנה מתישהו)
והשנייה – ניסיתי לשמור על צבעים "קרים" כמה שאפשר, כדי שהצבע ה"חם" של התה ייגרום להבלטה שלו.
שוז – עזרת לי מאוד, לא הבנתי באמת למה הצל לא מסתדר לי.
אחרי התגובות האלו הייתי מוסיף לאיור עוד חלק מצד שמאל שבו רואים את הקיר נגמר ומיטה מציצה עם שני זוגות רגליים עליה וכובע קש תלוי על המסגרת של המיטה. אולי אפילו הייתי מוסיף מנורת קיר מזהב מצד ימין של הגברת, כדי להדגיש את המעמד שלה…
תודה למי שקרא את החפירה,
ותודה ענקית לכל מי שהגיב- באמת שזה חשוב לי =]
למי שיש משהו להוסיף על האיור, אני אשמח מאוד 🙂
אני שוב ממש מצטערת על האיור. גם אצלי הייתה בעיה עם האינטרנט..
שלחתי את הציור הבוקר ואני מאוד מקווה שכבר היום הוא יופיע. אני ממש ממש רוצה לשמוע תגובות וביקורות בונות :]
בנתיים תגובות:
אין ממש מה לכתוב כי שוז כתבה הכל. אז כמו כולם פה, אני רק אוסיף ואדגיש.
אהוד בראל – אם הכובען היה רוצה להצמיח את החזה של אליסה אני חושבת שהוא לא היה עושה אותו כזה.. סבתאי. הוא נפול מידי לדעתי ובאמת נראה כמו 2 שקיות מים. וכמו שכבר נאמר – הבגד צריך להתנהג בהתאם (קרע פה ושם). ועוד משהו: לכובעון אין אישונים? פיספסתי משהו?
סשה – הבתי את איך שהציור עשוי רק מ2 צבעים (עטים?) אני גם לא אוהבת לצבוע ותוכל לראות את זה מהאתגרים הקודמים.. השבוע גם הוספתי צבעים אבל זהו, שבוע הבא אני חוזרת לעיפרון ולעטי. לא הולך לי עם צבעים משהו..
הציור יפה אבל לא מסתדרת לי הרגל הימנית שנראת כאילו היא עיקמה אותה מהמקום וגם לא ממש הבנתי איך זה קשור לנושא. התה פשוט נופל לה מהיד לא?
אחד הריקים – את הרעיון של הציור מאוד אהבתי עד שקראתי בתגובות שאלה דמויות קיימות(?) לא היה לי מושג. אני מניחה שבאמת עדיף להמציא דמויות משל עצמך..
אמיר גולן – אני חייבת להגיד שלא הבנתי את הקשר לנושא עד ששוז הביאה אותו.. עכשיו זה עוד אכשהו מסתדר לי.. ציור יפה אבל באמת עדיף להוסיף פרטים כדי לחדד את הרעיון.
אנוש – אוף למה ביקשת להוריד את הציור? אפילו לא הספקתי לראות אותו! עכשיו אני סקרנית
שוז – אהבתי. מאוד. צביעה יפה. רעיון יפה. פרה מצחיקה בטירוף! זהו.
עובדיה – אני דווקא להפך, קלטתי את האקדחים מהאדים אבל לא קלטתי את האקדח שמתחת לשולחן..
הציור – ואו! יפה! וכאלה נפחים צללים והדגשים עם עפרון?? ואו! ישר כוח!
הרעיון – לא הבנתי…. בכלל.
עמוס – ציור יפה, אהבתי את הצביעה לשם שינוי. הג'יני קצת מוזרה לא יודעת משהו לא מסתדר לי בה.. אולי זה הכתף, אולי זה היד הימנית הקצרה, אולי זה השרירים והזיפים..
ס"הכ אהבתי 🙂
טוב אני מקווה לראות את הציור שלי פה ולקבל תגובות (ושוב, סליחה על האיחור – השני)
אשתדל להגיב לכל עבודה בנפרד מאוחר יותר, אבל כרגע אני רוצה לחלוק אתכם כמה מהלבטים שיש לי כמי שמריצה את האתגר.
מצד אחד, אני רוצה לעודד כמה שיותר אנשים להשתתף באתגר, בתקווה שזה יגרום להם להתמיד באיור ולהשתפר עם הזמן. קשה לי, אם ככה, לסרב להעלות עבודה של מישהו: אולי בעיניי זה נראה כמו חוסר השקעה ומחשבה, אבל למעשה מדובר במתחיל שעושה את צעדיו הראשונים באיור? אולי עם קצת פרגון וביקורות בונות בתחילת הדרך הוא יצמח להיות מאייר מעולה?
מצד שני, אם הכל פתוח וכל עבודה מתקבלת בתגובות מעודדות ומלטפות, זה קצת חוטא למטרה של "אתגר", של עמידה בסטנדרטים של איכות ושאיפה לשיפור.
ובכלל – מה עדיף לשיפור העצמי של כל אמן, להגיש עבודה בינונית עד טובה כל שבוע, או להגיש אחת פנטסטית רק פעם בחודש, כשהנושא באמת מעורר אצלו השראה? ומה עדיף לאתגר עצמו, עשר עבודות סבירות שמראות על הרבה התרחשות וקהל, או רק שתי עבודות שמראות על איכות? זה די דומה לתהיות שלי לגבי כמות לעומת איכות בהוצאות הקומיקס העצמיות בארץ ("כמות" כמובן בסדר גודל של ישראל…), שגם עליהן עדיין אין לי תשובה.
בשורה התחתונה,
אין בכוונתי להתחיל לסנן עבודות לפני שהן עולות לכאן. (האיורים הבודדים שבחרתי לא להעלות היו מסיבות של תוכן שהרגשתי שאינו הולם לאתגר או לבלוג שלי.) במקום זה, אשתדל לחדד יותר בתגובות שלי את המקומות בהם אפשר היה לשפר, בדומה לאיך ששוז הגיבה לפוסט הזה. אני תמיד מאוד חוששת לפגוע באנשים בתגובות באינטרנט ומשתדלת לנסח אותן בעדינות, ולפעמים זה בעוכריי; אבל נראה שקהל המאיירים שצומח כאן – בין אם הוא חובב מתחיל או מקצוען – יודע לקחת ביקורת כמו שצריך, גם בלי עטיפת סוכר. כולי תקווה שמעבר להבנה של הביקורת ברגע הקריאה, כולנו גם מפנימים ומנסים ליישם את מה שנאמר לנו.
על דבר אחד אני כן מתכוונת להתחיל להתעקש: הדדליין. החל מהאתגר החדש מצוינת גם שעה לצד תאריך הדדליין, ועבודות שיישלחו אחרי השעה הזו לא יעלו. אני מצטערת אם זה יגרום למפח נפש, אבל זו טרחה לא קטנה לעשות עבור כל ציור נוסף את כל תהליכי ההעלאה לבלוג. אז מעכשיו – שימו לב ושלחו בזמן. (טינה, את הציור שלך עוד אעלה ברגע שיהיה לי זמן – כנראה מחר בערב – אבל כמו שאמרתי, זו הפעם האחרונה)
בקיצור, כולי תקווה שכל המשתתפים כאן לא עושים את זה סתם בשביל לראות את שמם ואת העבודה שלהם באינטרנט (יש המון אתרים בשביל זה), אלא באמת בשביל למצות את היכולות שלהם ולנסות להשתפר עם כל סיבוב. זו הסיבה שאני מריצה את האתגר הזה.
אני ממש מצטערת, זה לא היה בכוונה.. היו לי בעיות בחיבור לאינטרנט ולא הצלחתי להדליק אותו אז ישר על הבוקר של הדדליין העלתי.
זה לא יחזור על עצמו ואני אבין אם לא תעלי אותו
אוקי אוקי, אז תודה על כל ההערות הבונות ברובן, יש משהו מזוכיסטי בעובדה שאני דווקא נהנה מביקורת (רק בלי קללות אנשים)
אני מודה שהרעיון שלי אולי נראה קצת בנאלי, אולי לא לקחתי אותו יותר מידי ברצינות ובסופו של דבר ניסיתי ליצור סצנה מצחיקה שמנגשת את התמימות כביכול של אליסה עם הסטיות של הכובען…
משום מה חשבתי שדווקא כן יהיה מצחיק יותר לבטא את הסטייה של הכובען בחזה נפול ובלוני מאשר חזה עומד וסיליקוני, כך שאני פחות מתייחס להערה על החזה כטעות במסר או איור לא נכון, אני כן מקבל את ההערה שהבגד היה יכול להתנהג טוב יותר, למרות שבאיור דימיוני בסגנון הנ"ל גם פה יש מקום להסתייגות (אחרי הכל, הענק הירוק מתנפח והכל נקרע, אבל דווקא המפשעה שלו נשארת צנועה ומוסתרת בג'ינס צמוד?!) הערות לגבי התנהגות הבגד וחוקים פיזיקלים מתאימה פחות לאיור קריקטוריסטי, יותר לריאליסטי…אבל אני סופג את מה שאתם אומרים..
העין של הכובען חסרת אישון- אז מה? גם פה העדפתי לבטא סוג של רייקנות, ובכלל בהרבה ציורים שלי אני מעדיף להשאיר את העין לבנה, בחלק מהפנאלים בקומיקס שלי אני עושה את זה בשביל לחפות על הגודל של הדמות המצויירת (בדיוק כמו שדמות שנמצאת במרחק לא תוכל להיות מצויירת עם כל אבזם וכפתור, אחרת הציור פשוט יהיה עמוס ולא ברור), בחלק אחר זה מבטא רייקנות, רשע, מיסטיות, או טירוף..
בכל מקרה לקחתי לתשומת ליבי את ההערות על הרקע, הפרופורציות, הרעיון הנדוש, ההבעות האנמיות ושאר ירקות.
תודה על ההתייחסות וההערות.