כמה ציורים לפרוייקט של ידיד טוב. כולי ציפיה נרגשת לראות מה הוא יעשה איתם בסוף.
הפוסט הזה נכתב בתאריך יום שישי, 5 בפברואר, 2010 בשעה 13:15 תחת הקטגוריות איור. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות.
אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.
English
איזה כיף לראות אותך מציירת שוב אנשים! חיכיתי לזה :]
את הראשון הכי אהבתי, הוא כל כך טוב! והכובע והנוצה כל כך לא קשורים, וזה עובד נהדר ביחד 😀
הציור השני קצת מוזר לי, אני לא כל כך מבין מאיפה מגיע האור. גם השיער נורא אחיד בצבע והוא נראה קצת שטוח…
השלישי גם כן טוב מאוד! אהבתי איך שציירת הכוס והמרק שקופצים מהמכה על השולחן.
הדמויות מבוססות על אנשים אמיתיים או שהכל מהדמיון?
מה ידיד שלך עושה/לומד?
אני אישית אהבתי את השניים האחרונים אבל אני מסכים עם ניר שקצת קשה להבין מאיפה מגיע המקור אור בשני. ממש אהבתי את הציורים 🙂
אני דווקא הכי אהבתי את השני.
מסוגנן בצורה יפהפיה, ובסגנון שבד"כ לא רואים אצלך.
מצויין כרגיל. 🙂
גם אני מאד אוהבת את השני, אם כי שלושתם נפלאים בעיני; אולי בגלל שהסגנון של כל אחד מהם מצית לי את הדמיון וגורם לי לרצות לראות סדרה שלמה בסגנון דומה; אולי בגלל שאין להם גימור פלסטיקי מושלם, אלא בחירה סגנונית אחרת – ומאד יפה, בשלושתם.
עיצוב הפנים של הדמות בציור הראשון נהדר. קומיקסי, מסוגנן, קצת גרוטסקי ומלא הבעה, ונגיעת הצבע לא מוגזמת בזכות הגוון האדמדם המרומז של כל התמונה (בעיקר על האף, נדמה לי). הקומפוזיציה, ההצללה, הקפלים – הכל יושב טוב. הייתי שמחה לראות עמוד קומיקס שלם בסגנון הזה.
הציור השני הוא החביב עלי, כי הנקיון המוחלט שלו מול הכתום של השיער שלה הופך אותו למאוד דרמטי, אבל בלי להתדרדר לדרמה זולה. מה שכן – אני לא ממש מבינה מה קורה בצד שמאל. מישהו יושב לצידה על המיטה? מישהו גוחן מעליה? בהתחלה חשבתי שהיא שוכבת בבית חולים או משהו – רק רושם ראשוני – ובקיצור, למרות שהסנון נפלא בעיני, אני לא מבינה את הסיפור.
השלישית מקסימה. גם הסגנון הכמעט אקווארלי, ההבעות, שפת הגוף ונקודת המבט מאחורי הראשים בחזית – כולם מוצלחים בעיני, ולמרות שהתמונה גדושה בפרטים, אין שם תחושת חנק או עודף צבעוניות, וזה גם מוצלח. יש לי חיבה קטנה לדוגמא הפולנית על
קערת המרק שלו… זה מיד מספר לנו דברים על אופי הבית בו מתרחשת הארוחה הזו. ברור לך שאם לא תגמור מהצלחת יהיה רע.
הייתי רוצה לדעת למה הוא קם פתאום והטיח את הידיים בשולחן; בעיני ציור טוב הוא כזה שמספר סיפור אבל משאיר המון שאלות פתוחות, וככזה האיור הזה מאד מוצא חן בעיני.
ניר – נכון, אין כל כך התייחסות למקור אור ספציפי בשני. זרקתי שחורים איפה שנראה לי מגניב, בגדול. הדמויות לא מבוססות על אף אחד, רק הסיטואציות בהתאם לאיזשהו טקסט קצר. תודה על התגובה!
אורן – תודה =)
hymnharmonia – תודה רבה, גם נהניתי מאוד לצייר אותו.
Bell – רוב תודות על התגובה המאורכת! מה שכיף בציורים קטנים ולא מחייבים כאלה זה שאפשר להתנסות בסגנונות שונים. אני שמחה ששמת לב לדוגמה בציור השלישי =) הסיפור הקטן שקודם לציור הזה יצר סיטואציה מאוד ברורה אצלי בראש וטוב לדעת שהיא עוברת בפרטים הקטנים.
באמת ציורים מדהימים.
הפרויקט, אגב, יצא מצויין, והאיורים הוסיפו המון (למרות שעשיתי להם קרופים אכזריים….)
אשלח לך עותק שלו.
ולכל השואלים אודות הסיטואציה הלא מובנת באיורים – הם כולם באים לצד טקסט, או ממשיכים עלילה טקסטואלית, לא עומדים בפני עצמם. למרות שהם מעניינים גם כשמנתקים אותם מהעלילה של הסיפור.