בלון דיבור

פחות משבוע ימים נותר עד הפסטיבל השנתי לקומיקס, אנימציה וקריקטורה, הידוע גם בכינוי המפוקפק "קא"קון".

קא"קון (או אניקום, לפי האתר הרשמי) יתפוס את סינמטק תל-אביב מיום שבת הקרוב עד יום שלישי (25-28 באוגוסט), ויתפאר כדרך קבע בהרצאות, סדנאות, סרטים, תערוכות, דוכנים והרבה חוברות ישראליות חדשות. בבלוג של אמיתי סנדי אפשר לקרוא על כל החוברות החדשות שיוצאות, והוא בהחלט מאוד מעודכן בהכל.

אפילו אני אהיה שם, ואעביר שלוש סדנאות יחד עם ערן אביאני מסטודיו קומיקום (להבדיל מערן אבירם מוי בריבוע ומהבלוג הזה). לוח זמנים ופרטים על כל האירועים אפשר למצוא כאן.

אנקדוטה משעשעת:
בפורומים של קומיקאזה התפרסמה לפני כשבוע פניה מרגשת של בחור שנעלמו לו 6 עמודי דיו, ואם לא יעזרו לו הוא בחיים לא יספיק להגיע לדפוס ולהוציא חוברת לפסטיבל. בהיותי אדם טוב לב ורחום (ועם זכרון כואב של איבוד עמודי צבע והגעה לדפוס אחרי לילה לבן של השלמות) עזרתי לו עם אינקינג לשני עמודים, וכששלחתי לו את המייל הסופי נזכרתי מאיפה השם שלו מוכר לי: עומר קציר, מיוצרי קומיקס//גיימר. עולם קטן.

ועוד אחד לא קשור:
מולי יחבס ודין לנגסם התחילו לפרסם וובקומיקס חדש, באתר שמוקדש רק לו. הקומיקס נקרא Blasphempy! My Oaritis, שזה בעת ובעונה אחת השם שהכי נשמע כמו שם של סדרת אנימה והשם הכי גרוע ששמעתי לוובקומיקס בעברית. BMO עוקב אחר להקה emo-ית שבין חבריה נמנים גם זומבי ואתיופי שעבר כריתת אונה, ומבטיח להתפרסם בצבע מלא ובאורך מרשים אחת לשבוע. בינתיים עלו שלושת הפרקים הראשונים והם משעשעים לפרקים (א-האהא). האתר עצמו, בנוי (ומעוצב?) ע"י אחד אלעד אוברון, נראה כמו אתר של להקת אמו, החל מהרקע השחור, דרך הפונטים המאגניבים וכלה בחוטי התיל הורודים שמקיפים תגובות וקטעי טקסט. זה רעיון חמוד מאוד, אבל בהחלט היה אפשר לקחת אותו קצת רחוק יותר וקצת מהוקצע יותר, אבל זו רק הפסואוד-מעצבת שבי מדברת. אני מאחלת להם הרבה הצלחה, ובעיקר שימשיכו לפרסם לאורך זמן ושההתלהבות הראשונית לא תשכך.

הפוסט הזה נכתב בתאריך יום ראשון, 19 באוגוסט, 2007 בשעה 10:29 תחת הקטגוריות ישראלי. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות. אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.