בלון דיבור

9 תגובות לפוסט "פוסט אפו-אקלקטיקה"

1. המשחקיקון: היה טוב וטוב שהיה | המשחקיה הגיב:

   26 בינואר 2011 בשעה 22:10

   […] […]

   הגב
2. Adam Goldstein הגיב:

   29 בינואר 2011 בשעה 9:56

   Be carefull with that overdose. There's always a chance homeopathy in not total crookery or someone in the factory missed the doses and you would be overdosing on water and sugar (sounds like the cockroach alien in Men in Black).
   Whatever.
   The interview with you was interesting but also…when I look at your works I don't see Joe Madureira, I don't see Matt Dixon or Ally Fell. I sure don't see Jason Chan. I do see a lot of Patricio Balanovski. When he was teaching you your work level skyrocketed. I remember it clearly even though it was years ago now (god we're old), I was so impressed…it's rare to see an artist improve so much so fast. I was surprised you don't count him amongst your inspirations.

   הגב
3. גיל הגיב:

   4 בפברואר 2011 בשעה 22:23

   לגבי פן אנד טלר, לפעמים הם מקללים את האנשים הלא נכונים ומציגים אותם באור מגוחך שלא בצדק. למשל, באחת הפרקים הם קיללו את אל גור והסרט שלו על התחממות גלובלית וטענו שזה הכל בולשיט. זה נובע במידה רבה מהיותם ליברטיאנים מה שמשבש קצת את דעתם בנושאים מסוימים. בכלל, יש לו מעט אנשים רציונליים וספקנים שבנושא אחד מסוים מבטאים חוסר רציונליות משווע. ביל מאהר הוא דוגמא אחרת לזה כשהוא יוצא נגד חיסונים.

   הגב
   • Aviv הגיב:

     9 בפברואר 2011 בשעה 12:08

     אני מסכימה. ההמלצה שמופיעה כאן היתה אחרי שלושת הפרקים הראשונים, שם הם טפלו בנושאים שבאופן מדעי ומוחלט הם בולשיט. מאוחר יותר הם פונים לנושאים פחות ברורים ועם הרבה מקום לדעה אישית ופוליטיקה, ושם ההתנגחות שלהם בצד השני קצת יותר בעייתית.

     הגב
4. אלעד הגיב:

   20 בפברואר 2011 בשעה 16:33

   הי אביב
   מדי פעם אני מגיע לכאן בעקבות לינק למדריך איור או קישור תמונה
   ועל זה תודה רבה!
   אני לומד המון מהאתר שלך ושל חסידי אומות ציור נוספים,

   ורק רציתי לציין בנוגע לפוסט שהומאופטיה היא בהחלט מסוג הדברים שמשונה להאמין שיש בהם משהו
   ומעולם לא טופלתי עי הומאופט . אבל במשפחה המורחבת שלי יש שני מקרים של טיפול שהצליחו בצורה די קיצונית.
   אישה מבוגרת שסבלה שנים מבעיות מעיים קשות והגבלות תזונה שביקור חד פעמי ושימוש בתרופות סלאש סוכריות שקיבלה ער לה מאוד. ואולי יותר מכך אחרי שנים של טיפולי הפרייה כושלים, ביקור אצל אותו הומאופט ושוב סוכריות ולדוד שלי יש 4 ילדים. לפני חודש הם נסעו לבקר אותו . ( הולנדי שמתגורר לעיתים בארץ)

   אני לא חושב שעכשיו יש להומאופטיה יותר נקודות אצלך וזו לא הכוונה
   רק שלפעמים אחרי שניסו רפואה רגילה אנשים צריכים לא להתייאש ולנסות דברים נוספים
   והסיבה לדעתי שיש פריחה כל כך גדולה של רפואה משלימה היא לא טיפשות אנושית בסיסית
   אלא פשוט שזה מצליח קצת יותר ממה שהיינו מוכנים להודות. ועוד משהו..יש כאן מעין פרדוקס בסיסי
   ומענין..האם באמת אנחנו זקוקים למחקר שיאשר היתכנות תופעה שכבר מתרחשת מול עינינו בכדי להאמין בקיומה?
   ואני לגמרי בעד סקפטיות למקרה שזה טושטש מעט 🙂
   המשיכי בעבודה הטובה,
   אלעד

   הגב
   • Aviv הגיב:

     20 בפברואר 2011 בשעה 17:03

     אני שמחה שאתה לומד ותודה על התגובה =)

     מעצם טבענו האנושי קל לנו הרבה יותר להאמין לסיפורים – במיוחד של אנשים שקרובים אלינו – מאשר לנתונים מספריים ויבשים. לסיפורים שהבאת קוראים ראיות אנקדוטליות, ועד כמה שהן עשויות להשמע משכנעות, הן לא דרך מדעית לקבוע נכונות של טענה מסוימת, כמו "הומאופתיה עובדת".

     יש לי קצת פחות בעיה עם שימוש ברפואה משלימה אחרי שבאמת אין שום דבר שהרפואה המודרנית הסטנדרטית יכולה לעשות, או לתופעות קלות שהיו חולפות עם או בלי טיפול. הבעיה היא שרפואה אלטרנטיבית לפעמים מציגה עצמה כשוות ערך לרפואה, מה שיכול להביא אנשים לבחור בטיפולים שלא עובדים, גם כשיש כאלה שיכולים לעזור להם. בהצטננות זה אולי לא נורא; בסרטן זה ממש לא בסדר.

     "האם אנחנו זקוקים למחקר שיאשר התכנות תופעה שמתרחשת מול עינינו" – בהחלט כן.
     המוח האנושי גרוע מאוד בלהבין תופעות באופן אובייקטיבי. קח לדוגמה את שני הסיפורים שהצגת בפסקה הראשונה: האינסטינקט הראשוני כשאתה שומע על שני מקרים מוצלחים כאלה הוא להניח שיש קשר מיידי בין טיפול הומאופתי לשיפור במצב, כי אנחנו רגילים ליצור תבניות וקשרים בין אירועים. אבל יכול להיות שהאירועים לא קשורים זה לזה (המצב השתפר במקרה באותו זמן כמו הטיפול), או שמשהו אחר בפניה להומאופת – ולא ה"סוכריות" – הביא לשיפור (מה שנקרא אפקט פלצבו). אתה גם לא לוקח בחשבון את כל המקרים של פניה להומאופתיה שלא עזרו בכלל.

     השיטה המדעית היא אוסף כלים שמאפשרים לנו לבחון טענות באופן אובייקטיבי, בלי נטיות שמקורן באמונות שלנו או בתפיסת המציאות ה"מעוותת" והסובייקטיבית שלנו. כשרוצים למצוא את ההסבר הנכון ביותר לתופעות פיזיות (בעולם הפיזי, כלומר), ואת הפתרון הנכון ביותר לבעיות פיזיות, משתמשים במדע.

     הגב
5. אלעד הגיב:

   20 בפברואר 2011 בשעה 20:19

   שלום שוב,
   אני מסכים איתך לחלוטין במרבית הדברים ואדגיש שלא ניסיתי לקשר בין שני טיפולים מוצלחים ככל שיהיו אלו
   לקבלת אישור מדעי לתופעה, אבל חשוב שציינת זאת, ואני קורא את שכתבתי שוב ואכן לא מוצא לכך רמז… וכפי שציינתי : "…אחרי שניסו רפואה רגילה אנשים צריכים לא להתייאש ולנסות דברים נוספים…"
   ולא במקום , אלא בנוסף.

   "האם אנחנו זקוקים למחקר שיאשר התכנות תופעה שמתרחשת מול עינינו"
   פה אני מודה שקצת נסחפתי … 🙂 וסביר להניח שהדוגמא הבאה היתה יכולה להיות מוצלחת יותר הסברתית :
   אנשים רבים אכן נרפאים משיטות שבעיני המדע אין להן ביסוס כלל.
   ואם אני מכיר אישית אנשים לא מעטים שאחרי ייאושם מהרפואה הרגילה פנו להתנסויות משלימות ואכן מצאו מרפא.
   אני לא אמתין למחקר שיגיע יום אחד, או לא, ויחלוק עימי תוצאות שהן לא רלבנטיות בעיניי.
   אני כן מקווה שהמחקר בתחומים הנל יילך יותר ויותר לכיוון של איך זה עובד\ למה לא עובד לעיתים…

   אולי עכשיו אני ברור יותר..
   כיפאק למחקר, ולסקפטיות!.. 🙂 אבל בסופו של דבר אני מרגיש שאין שום דיון שהוא "הגיוני"\ מבוסס\ נקי
   ושדיעותינו והגיונותינו תמיד ינבעו מאמונות רגשות חוויות שגרות מתחת לפני השטח בדכ, או קרוב יותר, שלא לגמרי ברורים לנו..כאן האמונה שלי היא פשוטה – הכל יכול להיות…. גם שיטת הריפוי ההזויה ביותר…
   נאמר… ריפוי באמצעות דיגדוג.. ( הממ..אני כבר מגגל את זה..אולי יש לי כאן משהו מקורי.. 🙂 )
   כי כמה שהמחלות מגוונות ככה נראה לי טבעי לקבל שגם שיטות הריפוי יהיו..
   אוקיי אז בדקתי וכרגע נראה שיש חוסר רציני בשוק (וצורך אמיתי כמובן) למרפאת דגדוגים טובה.
   אז החלטתי להיענות לקריאה ומעכשיו יש. (ואנחנו לא מרפאים שפעת אבל מוכנים לנסות).
   עוד אין מקום (או לקוחות..) אבל היא תיראה בערך ככה : http://i56.tinypic.com/23mjyaa.jpg
   🙂
   לילה טוב
   אלעד

   הגב
   • zipdrive הגיב:

     23 בפברואר 2011 בשעה 12:39

     אלעד, הבאת שני סיפורים של אנשים ש"רופאו" על ידי הומיאופתיה. כמה סיפורים יש לך של אנשים שלא רופאו? כמה זה בגלל שאנשים פשוט לא מספרים על מה שלא עובד?
     להגיד "המחלות מגוונות ולכן גם הריפוי צריך להיות מגוון" זו אמירה שלא קשורה ל"רפואה אלטרנטיבית". תחשוב לרגע על הגיוון שיש ברפואה: אנטיביוטיקה, חיסונים, סריקות, הקרנות, ניתוחים סגורים ופתוחים, תרכובות תרופות במגוון עצום, דיאליזה, משחות, השתלות, כימותרפיה, סטרואידים ועוד ועוד.

     אתה גם מתייחס ל"מחקר" בתור איזה משהו זר ומוזר ששונה מה"עובדות" שאתה מציין ממקרים שאתה מכיר. מחקר זה בסה"כ לקחת מקרים כמו שסיפרת, לדקדק בפרטים שלהם, לאסוף רבים כאלה ולשלוט את הגורמים השונים בהם, בסמיות כפולה אם אפשר.

     הגב
6. אלעד הגיב:

   23 בפברואר 2011 בשעה 20:23

   ודאי שיש אנשים שלא נרפאו. ממש כמו ברפואה רגילה.. . כמות האנשים שטופלו ברפואה רגילה
   ומתו כי דרכה לא צלחה גדולה מאוד וגלויה לעין וממשיכה להתרחש גם ברגע זה. ועדיין זה לא גורם לי לפקפק בה באופן כולל, אלא להבין שחולי וריפוי הינם תופעות מורכבות ביותר. ולא קיימת דרך אחת לריפוי. לא משלימה ולא שמרנית.
   וחולה צריך לנסות במקביל עד שימצא. הריפוי הוא סוג של חיפוש.
   אגב הדרך היחידה ששמעתי כי כבר הוכחה מחקרית כדרך יעילה היא דיקור סיני. שיטה שמבוססת על תעלות אנרגיה תוך גופיות שבינן לבין מדע קשר קלוש. הדרך לא נחקרה ולא מובנת פשוט כי אין למדע כלים לחקור את הדרך. המושגים והשפה מחוץ לגבולות תפיסת המדע כרגעץ אבל תוצאות ריפוי קל יותר לבדוק.
   ועוד הערה אחרונה , עם כל הכבוד למחקר המדעי קפדן והקר. מאחוריו עומדים אנשים כמוני וכמוך שלהם מערכת אמונות שמשפיעה מאוד על המחקר על ניתוח התוצאות (שזה החלק היצירתי) על הביקורת שמתקבלת לאחר שהושלם ובעיקר על אם בכלל יהיה מחקר. ישנם תחומים רחבים שהמדע לא זכה להכיר. ואני מכיר אישית פשוט כי התענינתי וזכיתי להכיר את האנשים הנכונים. חקרתי אותם בעצמי מתוך התנסות מרובת שנים ומצאתי בהם אמת. למדע הם עדיין שקופים. ואני לא מצטער על זה. שיישאר כך. החקירה בתחומים מסויימים צריכה ויכולה להיות רק אישית, פנימית, ובהתנסות ישירה.

   הגב