"צריך לצייר קשקושון יום ראשון. לא בא לי לצייר כלום. סושי! בא לי סושי. אולי אצייר סושי. סתם סושי זה משעמם, מה אפשר לצייר עם סושי שיהיה מעניין? דמות שמחזיקה סושי בפרספקטיבה קיצונית כזו, אבל לא סתם דמות. מה אפשר לשים לדמות שיהיה מעניין? גוף של!…גוף של תמנון? לאא, יותר מדי רגליים ומרגיש לא בסדר עם הסושי. מקור של ברווז. פרצוף של…כלב פאג. זברה! למה זברה זה תמיד הגוף הראשון שמחברים לבני אדם? בספק סביר עשינו את זה פעמיים לפחות. הגיע הזמן לראות איך זה נראה. יו, איך בא לי סושי!"
עוד אחד מהממים מדויאנטארט: בוחרים אלמנטים מכל עמודה ומשלבים את כולם בציור אחד. אני לא מאמינה בבחירה חופשית, אז נתתי לקוביות עם עשר פאות להחליט בשבילי.
כבר הראיתי אותו בפעולה, אבל הנה הוא מקרוב יותר: ג'וזף אוברשוס, דמות המהמר החייכן והערמומי שאני משחקת במערכת Warhammer Fantasy שערן מריץ לנו. אני אוהבת את השיטה כבר מהפעם הראשונה ששיחקנו בה: היא מעודדת יצירת דמויות מגניבות ומשחק דמות יצירתי, ויש לה אוירה שמשלבת דכאון ימי-ביניים עם התעסקויות נוראיות עם שדים ומאגיה שחורה, רקע שמעניין במיוחד לשחק בו דמות קלילה באופיה.
אם מעניין אותכם לדעת עוד על שיטת המשחק, אורי ליפשיץ כתב ביקורת מוצלחת. אם מעניין אותכם לדעת עוד על תהליך העבודה על הציור, עברו לקטע 41–כלומר…גללו למטה.
English
