בלון דיבור

התהליך של הציור הזה היה מעניין, כי הוא התחיל מסקיצה מגניבה של פטרי שלא היה בה תמנון ולא היתה מתחת למים, ואת הלוקיישן והסיפור הוספנו תוך כדי. מגניב לגלות שקומפוזיציות מגניבות וסיפורים מעניינים יכולים להווצר גם "במקרה" ולא רק בעזרת תכנון מקדים.

אתגר עיצוב הדמות #118 של קונספטארט היה בניהולם של שני חבר'ה מאיזו חברת משחקים קטנה. הבריף היה "Female Adventurer" עבור קאבר למשחק חדש (הרפתקה לדיאנדי4, לפי מה שהבנתי), והמנצח היה זוכה לראות את העבודה שלו על הקאבר וגם באיזה פרס כספי נחמד (תשלום על עבודת פרילאנס, למעשה). פחות משבוע אחרי שהתחיל הוא נעצר, כנראה בשל אי-הבנה בין חברת המשחקים לאחראי האתגר ב-CA, אבל הדמות והציור כבר נבנו לי בראש, אז החלטתי ללכת על זה בכל מקרה. זה מסביר את הפורמט הגבוה והריקנות למעלה שאמורה להכיל את כותרת המשחק. עבדתי על זה כל אתמול בלילה, מה שעושה את היום בעבודה סוג של סיוט, אבל התוצאה נחמדה.

הזכרתי לפני זמן לא רב שאני פנסילרית בראש ובראשונה, אבל עברו כשמונה חודשים מאז שהפסקתי לצייר את וי בריבוע, והרבה יותר מזה מעמוד הקומיקס האחרון שסיימתי, והגיע הזמן לחזור קצת לסטוריטלינג. ב-Conceptart.org רץ אתגר קומיקס שבועי (סוג של), שבדומה לשאר האתגרים מציע נושא ונותן חופש לכל אחד לפרש אותו בדרכו, בצורת 2 עד 6 עמודי קומיקס סטדרטיים, וכתרגיל לקחתי על עצמי את הנושא האחרון: Strange Bedfellows.

הנושא לקוח מהמחזה השייקספירי The Tempest: אחרי סערה בלב ים, טרינקולו נשטף לחוף אי בודד. בשביל להסתתר מהרוחות והגשמים, הוא מוצא מחסה עם חצי אדם חצי מפלצת, ומעיר על כך "Misery acquaints a man with strange bedfellows". לקחתי את המקור והלבשתי עליו settings בהשראת בית מטבחיים 5 של קורט וונגוט שסיימתי רק שלשום לקרוא (אחלה ספר). לפניכם שלב הפנסילינג (זה עדיין פנסילינג אם זה נעשה בפוטושופ?) של שני עמודים מתוך שלושה (יש לקרוא משמאל לימין כמובן).

1.   2. 

ועוד ציור תוצרת פטרי-את-אביב:

לדעתי זה הטוב ביותר עד היום. פטרי עשה עבודה יפהפיה עם הפנים שלהם והרקע, שהיה פנטסטי לראות אותו נבנה מסביב לדמויות.

והמלצה לסיום:

לכו לראות את קונג פו פנדה. הוא פשוט מצוין, לא רק ביחס לסרטי אנימציה, אלא גם ביחס לסרטי קונג פו. ולסרטים בכלל.

ציור משותף של פטרי ושלי מסוף השבוע + תהליך:

וכניסה חפוזה ל-CHOW החדש של conceptart, שהפעם מבקש לעצב את דמותו של סמוג הדרקון מההוביט.

(לחצו להגדלה)

1. סקיצה רנדומלית

בדומה לכמה Speedpainting שהעליתי בעבר, גם כאן התחלתי מקשקוש רנדומלי עם מברשת שיצרתי מתמונה של להבה (בקרוב קצת הסבר על יצירת מברשות). לפעמים אני הופכת את הקנבס, משחקת עם צבעוניות, שכבות ו-Modes בשביל להגיע למשהו שנראה לי מעניין, אבל הפעם ברגע שסיימתי לקשקש ולמחוק קצת ראיתי כאן איזה אוסף יצורים שנראה לי מעניין והמשכתי איתו.

2. צבע בסיסי

פתחתי שכבה חדשה ב-Mode של color, ויצרתי מעבר צבעים בסיסי בין ירוק לכחול – זה יהיה הבסיס הצבעוני לציור. המשכתי עם קצת חומים בתחתית הצוק, והחלטתי שהדמות הימנית תהיה אנושית בזמן שהשתיים האחרות יהיו יצורים כלשהם.

3. הגדרת הדמות ראשית

"הוצאתי" את הדמות הראשית מתוך הכתמים והתחלתי להגדיר את הפוזה, הצבעים והלבוש שלו.

4. פיתוח דמויות

תיקנתי את היד שהציקה לי, והמשכתי ליצור המרכזי. לא היה לי מושג מה זה אמור להיות, אז פשוט הדגשתי והחלקתי את הכתמים שהיו שם עד למשהו אחיד, שמזכיר סוג של גורילה דמונית.

5. המשך דמויות

הוספתי את הגורילה השניה במצב קצת יותר מעורפל והמשכתי לפרט בדמויות האחרות.

4. הידוק ותוספות

הוספתי מנורת קסמים בשביל לתת קצת יותר סיפור מאחורי האילוסטרציה, ניקיתי קצת את השמיים ואת הדשא. הוספתי ברקע קצת הרים בשביל תחושת עומק וכדי שייסגרו קצת את החלק השמאלי התחתון של הציור, שגרם לעין הצופה ליפול מחוץ למסגרת.

5. שינוי פוזה וזווית

פטרי העיר שהפוזה של השד המרכזי קוטעת את קו התנועה שיוצרים האיש והשד השמאלי ולהצעתו שיניתי את הפוזה כדי שתזרום עם הקו הזה. בהתחלה חשבתי להשאר עם ההבעה ה-playful, אבל בפוזה המסתערת כמובן שההבעה החדשה עובדת הרבה יותר טוב, והיא גם נתנה עוד משהו מעניין לסיפור: במקום מכשף שמשתעשע עם זימון שדים, זה הופך להיות Magic Gone Wrong. בשביל לתמוך בטוויסט החדש הטיתי עוד קצת את זווית הציור לחיזוק התחושה הדרמטית.

6. רינדור

השלב האחרון הוא מה שבוריס וולחו אוהב לקרוא לו "ואז אני מוסיף קצת פרטים" בהסברים שלו על תהליכי עבודה. אבל זה בדיוק זה – הקומפוזיציה כבר פחות או יותר יושבת לי נכון, הצבעוניות הבסיסית מוצאת חן בעיניי, עכשיו נשאר רק לשבת עם המברשת וה-Color Picker ולרנדר את הציור עד שהוא לא רק יעבוד, אלא גם יראה טוב. מעבר להוספת צבעים וטיפול בפרטים, שיניתי את יחסי הגדלים כך שהגורילה מאיימת יותר משהיתה, והשטחתי את הגבעה כדי שהאלכסון שלה יהיה חד (ודרמטי) יותר. בסופו של התהליך הוספתי שכבת Color באטימות נמוכה מאוד ושיחקתי עם צבעים שונים בשביל לאחד קצת את הצבעים בציור.

הזברוכי הסופי לאתגר קונפקציה של CA (באנגלית יותר חמוד: zebrrot).

והתהליך:

1. סקיצה במברשת דמויית עפרון בפוטושופ (מתוך אוסף הרעיונות)
2. צביעה בשכבת Multiply מעל הסקיצה
3. תיקוני צבע וקו
4. הוספת נוצות ראש בשביל חיבור טוב יותר בין התוכי לזברה
5. תיקוני צבע וקו
6. תוספות קטנות: נקודות אור על הפנים, נגיעות צבע אדום וכחול בעלים מסביב; שכבת Color כחולה באטימות נמוכה מאוד בשביל לאחד את כל הצבעים בציור.

כל הציור (מלבד הסקיצה) צויר במברשת עגולה, עם Opacity ו-Flow נשלטים ע"י Pen Pressure וללא Shape Dynamics: