בלון דיבור

האתגר הרנדומלי ב-CGIsrael השבוע היה גיבורי על, עם דגש על "המצאה מחדש" – בין אם להמציא גיבור חדש לגמרי או לעצב מחדש אחד קיים. אני ממליצה להציץ בשרשור האתגר, יש שם כמה דברים מגניבים.

למרות חוסר הזמן והאנרגיה מהם אני סובלת לאחרונה, לגיבורי על מגיעה תשומת לב מיוחדת בהיותם שער הכניסה שלי לקומיקס ולציור בכלל. את הציורים הראשונים של החבר'ה האלה ציירתי אחרי צפיה בסדרה המצוירת של אקס-מן של שנות התשעים, ויש לי עוד תמונה מעורפלת בראש של ציור מאוד שאפתני שצויר בהשראת הפרק עם רוג ומה-שמה לה גנבה את הכוחות. תארו לעצמכם את התלהבותי כשגיליתי ספר שמסביר איך מציירים גיבורי על אצל בן-דוד שלי (ותארו מיד אח"כ את התבאסותו כשלא החזרתי אותו במשך שבועות), והשאר היסטוריה בטייץ צבעוני.

הכניסה שלי לאתגר היא מחווה לשני חברי האקס-מן החביבים עליי (מצטערת גמביט, אתה מקום שלישי), משולבים לדמות אחת שרמות המגניבות התאורטיות שלה עשויות להיות חסרות תקדים: סטורמברין.

או בטפטופים עם סיכוי לגשם מקומי.

אבל לפחות חזרנו. אחרי איזה שלושה שבועות במהלכם עבדנו שנינו כמו פסיכים, הסינטיק הפסיק לעבוד, ישנתי פחות שעות משחשבתי שאפשרי וכן, גם חטאתי בחיים אישיים פה ושם, סטריפ #205 עלה סוף סוף. העבודה עליו הלכה ממש טוב, אני חושדת שזה בגלל שניסיתי להרשים את אהובי שישב לידי במהלכה.

אודה ואתוודה, בלוני המחשבה היו אמורים להיות מצויירים בסגנון הרגיל של הקומיקס, אולי בצבעוניות קצת רכה או בהירה יותר, אבל כשהגעתי אליהם חשבתי לעצמי שאוכל לקצר תהליכים בעזרת טריק שהושאל מאנימה, שם תוכניות או מחשבות מצויירות לפעמים בסגנון ילדותי משעשע. ניסיתי, וזה נראה זוועת אלוהים, אז הוספתי קווי-מתאר צבעוניים בשביל להגדיר את הצורות יותר טוב, וזה נראה נורא ואיום, אז הוספתי הצללות, וזה נראה מטופש לגמרי, אז מחקתי הכל וציירתי קווים רגילים ואז גם הוספתי את התוספות התכולות ואז את הקשקושים מאחור שייראו כאילו זו סקיצה של המחשבות שלהם…ובסוף יצא שאם הייתי מציירת בסגנון הרגיל מלכתחילה היה לוקח פחות זמן. נו, מילא. ככה זה עם קיצורי דרך.

אז מי שבמקרה מתעדכן בבלוג ולא בקומיקס, שתדעו. וי בריבוע #205.

עוד מהדברים שממלאים את זמני הפנוי, משאירים אותי ערה עד שהעיניים מתייבשות ומונעים ממני לקרוא קומיקס או לכתוב כאן. תירוצים? אולי.

לתחרות חודשית של חיה מסוגננת ב-conceptArt.org

לפורום הסקיצה היומית ב-CA.org.

לאתגר "נראה לי שלבשת את זה הפוך…" ב-CGIsrael

אותו אחד מהפעם הקודמת, גמור

מתנה לחבר

יאפ, יצאתי חומוס. או נקניק. או כל סוג אחר של מאכל עם קונוטציות של גריעות אנושית. לזכותי (או חובתי) ייאמר שפשוט לא קראתי או ראיתי שום דבר לאחרונה שגרם לי להגיד "אוו, אני חייבת להעלות על זה פוסט!". אה! מלבד העובדה ש-OOTS חזר (לינק ספוילר למי שלא קרא OOTS עד עכשיו), אחרי סיום הסטורי-ארק (טאם טאם טאאאאאאאם) והפסקה של כמה שבועות, ובינתיים הוא משעשע למדי.

בכל זאת, בשביל שהפוסט יהיה שווה משהו, הנה כמה מהדברים שמילאו את זמני לאחרונה (לחיצה תפתח אותם בגודל נורמלי):

השנה לא יצא לי לבלות הרבה זמן באוהל הידוע לשמצה של פסטיבל הקומיקס, האנימציה והקריקטורה. קפצתי לדוכן של קומיקום לכמה שעות ביום שבת, ובשאר ימי הפסטיבל הגעתי מיד אחרי העבודה ישירות לסדנאות שלנו ואחריהן נשארתי אולי שעה-שעה וחצי, אז לא יצא לי לחוות את הפסטיבל במלוא הדרו המחניק והצפוף. מה שכן יצא זה לקנות כמה מהחוברות הישראליות החדשות, שאחרי שאעיין בהן שוב בעין מקצועית יותר אעלה את רשמיי מהן לכאן, וכמובן לקשקש. אין טוב יותר מלשבת בדוכן בפסטיבל בשביל לגרום למיצים היצירתיים לבעבע, במיוחד כשהאלטרנטיבה היא לדבר עם לקוחות פוטנציאליים (שרובם לא מודעים בכלל לפוטנציאל שלהם).

(לחצו להגדלה)

המדריך שמובטח כבר שנים – עכשיו אונליין במלואו, מיד אחרי צליל ה"המשך". המשך…