בלון דיבור

לא נותרו עוד אותיות רבות, והגיע הזמן לאתנחתא נוספת במסגרת "הנה דברים שהם אחלה". יש אותיות שהייתם מצפים שיהיו בהם דברים מגניבים רבים, אבל למעשה הן יבשות כמו החודש האחרון. רק…בלי הלחות.

כ

כאן גרים. חיפוש דירה יכול להיות מתסכל להפליא, בין השאר בגלל הצורך לדלג בין אתרי לוחות שונים ולהריץ את אותו החיפוש בכולם, שוב ושוב. "כאן גרים" מאגד תוצאות ממספר אתרים, וחשוב מכך – הוא מציג אותן בתצוגת מפה, שעוזרת לכל מי שמחפש לפי אזור.

ל

לינגוויסטיקה. מעולם לא למדתי במסגרת מוסד אקדמי, אבל אם הייתי מחליטה שבא לי להעביר את ארבע השנים הבאות בצבירת חובות, עבודה מתסכלת במשמרות ועבודות עיוניות שיסחטו את התאים האפורים שלי עד ריק, כנראה שהייתי לומדת משהו בתחום הבלשנות. בינתיים אני קוראת בנושא בזמני הפנוי, שזה הרבה יותר נחמד מכל מה שהזכרתי קודם, ויכולה להמליץ בחום על ספריו של גיא דויטשר (לפחות על הראשון; את השני טרם קראתי).

מ

מולי בלומס. אני מחבבת את הפאב האירי הזה כבר כמה שנים, ומאז הביקור באירלנד שוכנעתי שהוא סוג של פורטל בין-מימדי אל האי הירוק. חוץ מאוירה רגועה ומצוינת (גם בסופ"שים התל-אביבים המעיקים), בירה ווויסקי איריים ומגוון מאכלי-פאב עתירי כולסטרול וחדוה, יש בו גם להקה חיה נהדרת שמנגנת מוזיקה אירית בימי שני ורביעי בערב, ובשישי אחה"צ אפשר גם להצטרף לג'אם סשנז שהם עורכים.

משחקי תפקידים. אם אתם עוקבים אחרי הבלוג הזה יותר מחודש אתם יודעים לבטח שאני שחקנית משחקי תפקידים. עבור החדשים אני אתן לערן להסביר מה זה, ולצורך הרשימה רק אוסיף שאני ממליצה לכל אחד לנסות לשחק לפחות פעם-פעמיים. יש המון שיטות, המון מנחים וסגנונות ואינספור סיפורים, והחויה שונה מכל סוג משחק אחר שאתם מכירים. אני בטוחה שכל אחד יכול למצוא משהו שיעניין אותו, ולו לשעתיים-שלוש. ואם אתם סקרנים ואין לכם איפה לנסות, אתם מוזמנים לבדוק מה יש לרומח להציע, או לבוא לבקר באייקון, הפסטיבל השנתי למד"ב, פנטזיה ומשחקי תפקידים שיתרחש בחוה"מ סוכות בתל אביב.

מקום של בשר. כשמה כן היא, המסעדה הזו בפתחה של נוה צדק היא המקום לאכול בו בשר, והחוויה של ארוחת סטייק איכותית רק משתדרגת הודות לשירות המצוין. תגידו שאביב שלחה אתכם! הם לא ידעו במי מדובר, אבל נסו בכל זאת.

נ

נינג'ות. כי א) נינג'ות הן מגניבות מעצם הגדרתן, ב) אם לא אציין אותן אין לדעת היכן ובאיזה מצב תמצא גופתי, אם בכלל, וג) לא היה לי שום דבר אחר בנ'. כלום. מביך ממש.

ס

ספק סביר. כבר יותר משנה שאני חלק מהפודקאסט "ספק סביר", פודקאסט מדעי-ספקני שסוקר מדי שבוע חדשות ונושאים שונים בתחום. ביססנו את הפורמט במידה רבה על "מדריך הספקן ליקום" שרץ כבר כמה שנים טובות וצבר קהל מאזינים גדול, וגם אנחנו אט-אט מבססים את מקומנו בפודקאסטיה הישראלית. אם אתם מתעניינים במדע, בחשיבה רציונלית ובסיבות שגורמות לנו להאמין לכל מיני דברים משונים, בואו תקשיבו לאיזה פרק או שניים.

סושי. זה אוכל שהוא יפהפה. מה עוד צריך? צריך שתמליצו לי על סושיות חביבות עליכם, זה מה.

ע

עין הדג. כל חובב סרטים צריך להכיר את האתר הזה, להכניס אותו ל-RSS Feed שלו ולפתוח אותו לפחות פעם ביום. עין הדג הוא אתר ביקורות סרטים ישראלי ותיק מאוד, שמסנן את הבולשיט הפלצני שלפעמים מעטר ביקורות סרטים ומגיש את מה שחשוב, בנימה הומוריסטית וכתיבה נהדרת. פעם כתב בו צוות שלם של מבקרים, אבל היום האחריות היא באופן כמעט בלעדי של דורון "רד פיש" פישלר, שאחראי גם על "משטרת הפוטושופ" המצוינת בנענע.

עד כאן האוסף הזה והרצף החביב עליי של אותיות בא-ב.

קלמנסה,
אביב

עברנו עוד חמש אותיות, והגיע הזמן לעוד פוסט "אלו דברים שאותי משמחים". והפעם: ברווזים שעפים בשחקים. כמו כן, הדברים הנוספים הבאים:

ו

ואן דר גראף אחותך. אני לא נוהגת לקרוא בלוגים אישיים או פוליטיים, אבל הבלוג של ואן דר גראף משלב את שניהם באופן די חינני, עם כתיבה קולחת והומוריסטית, שעוזרת להחדיר גם את הנושאים היותר כבדים למוחו של הקורא האינטרנטי קצר הסבלנות. בנוסף, יש לה חתול על רקע ירח בכותרת האתר.

ויקטוריאנה. יש לי חיבה אדירה, בלתי רציונלית ומתסכלת לתקופה הויקטוריאנית: האימפריה הבריטית המתפתחת, הנימוס והגינונים, הערבים התרבותיים בסלון, חדוות המסע והגילוי, והאופנה…הו, האופנה! השמלות המשגעות, הנעליים (שבי נשבעתי, עוד אשיג לעצמי), הכובעים הבלתי-סבירים, חליפות הגברים המהוקצעות, מקל ההליכה. המגבעות! רוצה לומר, יש לי חיבה אדירה, בלתי רציונלית ומתסכלת לתקופה הויקטוריאנית כפי שהיא מוצגת לנו בחסות הוליווד. כל עוד לא חושבים על המחלות, העוני, אחוזי התמותה, ההגיינה הירודה, הבדלי המעמדות הקיצוניים, מעמד האישה, הכיבושים האלימים – איזו תקופה רומנטית ונאצלת. בערך כמו פירטים: כל עוד לא חושבים על איך זה היה באמת, זה מגניב לאללה.

ז

זובורנס. מה יותר חמוד מחתולים? גורי חתולים קטנים. ומה יותר חמוד מגורי חתולים קטנים? גורי חתולים גדולים. ZooBorns הוא ממשפחת אתרי "אנחנו יודעים שהיום שלכם על הפנים, קחו תמונות של דברים חמודים!", אלא שהוא מתמקד בגורים (וגוזלים, ושמות אחרים לחיות קטנות) שנולדו בגני חיות ברחבי העולם, כך שאפשר למצוא שם מגוון אקזוטי יותר מבאתרי חתולולים (ע"ע) למיניהם. ומלבד התענוג שבתמונות וסרטונים של חיות חמודות שבא לבכות, יש גם את הערך המוסף של שמחה על פרט חדש שהצטרף לזן שהולך ונכחד, גם אם בשבי. (תודה ל-Kipod על ההצעה!)

ח

חתולולים. חיות אקזוטיות כבודן במקומן מונח, אבל אין חיה שמתעלה על חתול כשזה מגיע לכשרון הומוריסטי. LOLcats הוא אחד הממים האינטרנטיים הנפוצים, שהתחיל – כמו ממים רבים – באתר הפורומים 4chan ב-2006 (אם כי תמונות של חתולים עם כיתוב מצחיק יש כבר מסביבות 1870. אמרתי לכם, אין על ויקטוריאנים). הרעיון פשוט, ואני מקווה שאני לא מחדשת כאן שום דבר לאף אחד: לוקחים תמונה של חתול, כותבים עליה טקסט מצחיק – בדרך כלל עילג, כי חתולים לא טובים באיות – והרי לכם חתולול. האתר I can has cheezburger התחיל לאסוף אותם ב-2007, ומאז צמח לאימפריה בעולם אתרי "אנחנו יודעים שהיום שלכם על הפנים, קחו תמונות של…הכל. כל דבר שאתם יכולים לחשוב עליו."

בנוסף, חתולניאן.

ט

טקטיקה. הבלוג של ערן אבירם, חברי הטוב ושותפי לענייני קומיקס, פודקאסטים, משחקי תפקידים, טלויזיה והעברת זמן במשרד. ערן כותב על משחקים, בעיקר משחקי תפקידים, ומכיוון שהוא שחקן ומנחה בערך מאז שהמציאו את הדודקהדרון, הוא יודע על מה הוא מדבר. לאחרונה הוא התחיל להקליט גם את הפודקאסט "על כתפי גמדים", עם חדשות מהעולם ומהארץ וראיונות עם כל מיני אנשים מהתחום. כדאי להקשיב! יש שם גמדים!

טים מינצ'ין. אל טים מינצ'ין התוודעתי דרך התנועה הספקנית, כי רבים מהשירים שלו מכילים נימה מסוימת של רציונליות והתרסה בפני ניו אייג' ודת, ולא רק שהם מצחיקים לאללה, הם גם מוצלחים מאוד כמוזיקה, לדעתי. אחד המוכרים בקרב הספקנים הוא "Storm", פואמה בת 9 דקות שנעה בין לעגנית למרגשת, ואחד חביב עליי הוא שיר האהבה האלטרנטיבי If I Didn't Have You.

טיויטרופס. התרבות האנושית מתה על סיפורים, ומי ששמע מספיק מהם יכול לזהות מוטיבים שחוזרים על עצמם: הטובים תמיד מנצחים; בהתחלה הם שונאים ובסוף מתאהבים; הנבל הרג את הוריי וכו'. לפי האתר TVTropes, אלו הם "טרופים" – קונוונציות וכלים ספרותיים שאפשר למצוא בכל יצירה עלילתית. האתר השיתופי התחיל ב-2004 בהתייחסות לטלויזיה בלבד, אבל מאז התפתח לסרטים, ספרים, משחקי מחשב ואפילו החיים האמיתיים, ובחיי שהוא מכיל כל טרופ שאפשר לחשוב עליו, עם דוגמאות עשירות מכל המדיומים ומערכת קישורים מפלצתית אה-לה-ויקיפדיה בין כולם. אזהרה: הגלישה בטיויטרופס מסוכנת לכל מי שסובל ממחסור בזמן. זה מתחיל מ"הי, מעניין מה יש להם לומר על זה", ואז, "אה, אני רק אלחץ על לינק אחד", ואז? אז אתם אבודים. הצעה למי שלא סובל ממחסור בזמן: הכנסו לעמוד של סדרת טלויזיה או סרט חביב עליכם ופשוט קראו את כל הטרופים שלו אחד אחד. מה, כבר 2 בבוקר?

י

יאצי. יאצי הוא הקריין של סדרת ביקורות המשחקים Zero Punctuation, שנקראת כך משום שהוא לא נותן לנקודה, פסיק או מקף לעצור את שטף הדיבור האנגלי החד שלו. אני לא משחקת הרבה במשחקי מחשב, ולכן גם לא מקשיבה הרבה לביקורות שעוסקות בהם, אבל ההומור, המבטא, האכזריות והגרפיקה המהירה והמשעשעת של בן "יאצי" קרושו מספיקים בשביל להעניק לו מקום בי'.

ימד"ב. אם מישהו קרא עד לכאן ולא מכיר את IMDB, אבקש שיקום, ינתק את המודם שלו, ויתרום אותו למישהו שיעשה בו שימוש. Internet Movie Database הוא, כשמו, בסיס הנתונים הגדול באינטרנט על סרטים (וסדרות טלויזיה). הוא מכיל מידע על שחקנים, במאים, תסריטאים, פרטי טריוויה, ציטוטים, פרקי סדרות, סאונדטרקים וסרטים בתכנון, והשימוש העיקרי שלו הוא "נו, אני יודעת שאני מזהה את השחקן הזה! איפה הוא שיחק? יוווו, זה עכשיו יטריף אותי כל השבוע!" – לא עוד.

במקור רעיון פרוייקט הא-ב נועד בכלל לכתוב על דברים שמגניבים אותי, כל פעם באות אחרת. לא ברור איך ובאשמת מי זה התפתח לציורים סוריאליסטים מורכבים, אבל זו לא סיבה לנטוש את הרעיון המקורי, כי יש די הרבה דברים מגניבים בסך הכל.

הנה הקבוצה הראשונה. משהו חשוב שלא נכלל בה (אבל יגיע בהמשך) הוא פודקאסט משחקי התפקידים החדש של ערן, "על כתפי גמדים", שכבר מתהדר בראיון ראשון ובמנגינות מעבר מלבבות. לכו להאזין מיד. אני אחכה.

א

אקו בזאר. אני לא משחקת בהרבה משחקי רשת עקב אישיות התמכרותית, אבל אקו בזאר הוא תענוג. תארו לעצמכם את לונדון הויקטוריאנית, ששקעה לתוך האדמה וכעת מאכלסת, לצד המי ומי הלונדונים הטיפוסיים, גם מומיות מהלכות, תפלצות דמויות תמנון ואנשי-חימר. המשחקיות טקסטואלית ומבוססת "אנרגיה" – יש עד 40 פעולות ליום ומשתמשים בהן בשביל להתקדם בעלילות ולהעלות תכונות שונות – והכתיבה, הרעיונות וההומור נהדרים ומפתיעים כל פעם. ערן כתב פוסט מצוין על המשחק, אבל הדרך הכי טובה לחוות אותו היא באופן אישי (תצטרכו משתמש בפייסבוק או טוויטר בשביל לשחק).

אקס.קיי.סי.די. הרבה מהסטריפים של xkcd עוברים לי מעל הראש עקב חורים בהשכלה במתמטיקה, פיזיקה, סטטיסטיקה ועולם האקדמיה באופן כללי, אבל אלה שלא, מצליחים להיות מצחיקים, חכמים, מפתיעים ולפעמים גם מרגשים, בדרכים לא צפויות. לא כל אחד יכול לעשות קומיקס מוצלח על אנשי מקל, אבל רנדל מונרו מצליח. לאקסטרה-טעם, מומלץ לעבור עם העכבר מעל כל סטריפ ולקרוא את ה-alt.

ב

בוק דיפוזיטורי. חנות ספרים מקוונת מאנגליה שהשוס שלה הוא משלוח בחינם. חיפשתי את הקאץ', אבל עדיין לא מצאתי. שמרו במועדפים.

בירה.

ג

גוגל רידר. כשגוגל תוציא לפועל סוף סוף את השלב האחרון בתכנית ותשתלט על העולם, אני אהיה בגל הראשון של אנשים שיניחו את נשמתם על מגש כסף וימסרו לה. החיפוש הוא כבר מובן מאליו, אבל שלל המוצרים הנוספים שגוגל הוציאה ומוציאה כל הזמן הופכים במהירות מחידושים מגניבים לשירותים יומיומיים בסיסיים. את השבוע באנגליה בשנה שעברה תכננתי מול Google Earth, ועכשיו נשלח לי המסלול לטיול באירלנד כלינק ל-Google Maps; ב-Documents אני כבר משתמשת לא מעט, ואפילו ב-Calendar אני זוכרת לשבץ אירועים. אבל כנראה שהשירות שאני משתמשת בו הכי הרבה (מלבד המייל והחיפוש כמובן) הוא Google Reader, קורא ה-RSS הפשוט שאוסף את כל התוכן שאני צורכת במקום אחד. פעם הייתי נגד RSSים, אבל אם רוצים לעקוב אחרי עדכונים ב-8 בלוגים לפחות, 3 פודקאסטים, 5 וובקומיקסים, וכמובן הזרם הבלתי-נלאה של תמונות של חתולים עם כיתוב מצחיק, צריך כלי שיאגד את כולם. גם את בלון דיבור אפשר לקבל לרידר, כמו שהזכרתי כאן.

גרובשארק. עוד שירות שטרם מצאתי בו את הקאץ'. מלבד תחנות רדיו במגוון סגנונות, הכריש מאפשר ליצור פלייליסטים אישיים מכמויות אדירות של מוזיקה שהוא שומר בין סנפיריו. אני גם ממש אוהבת את העיצובים המשתנים של מסך החיפוש שלו.

ד

דומינו'ס. פיצה זה נהדר, ואני לא הולכת לחכות עד פ' בשביל להבהיר את זה. דומינו'ס זה נהדר בגלל שא) יש להם תוספות בשריות, ב) דרך"סניף Ynet" אפשר להזמין כמה מהן שרוצים, וג) קיבלנו מהם לאחרונה פלייר שאומר "תוספת אחת זה לחלשים".

ד"ר הו. הסדרה שודרה באנגליה לפני חמש מאות ביליון שנה, אבל ב-2005 התחילה מחדש; או המשיכה אחרת; או חודשה באותה הרוח. בכל מקרה העונות החדשות עומדות בפני עצמן, והן משלבות שטותיות מד"בית, כיף קאמפי, וגם סיפורים מוצלחים והפתעות עלילתיות. מומלץ, ולא רק בשביל להבין את הציור באות ד'.

דרופבוקס. עזבו אותכם מדיסק-און-קי, משליחת קבצי ענק באימייל או מהעלאות לשרתים מפוקפקים. אתם נרשמים לדרופבוקס, מתקינים את האפליקציה על המחשב, פותחים את הפולדר שנוצר, וכל קובץ שתשימו בו יגובה אוטומטית בשרתים של דרופבוקס. אם אתם צריכים את הקובץ במקום אחר אפשר להוריד אותו דרך האתר, או אם אתם עובדים עם מספר מכשירים, התקינו דרופבוקס על כולם ותעבירו קבצים בלי לשים לב בכלל. תנו לסרטון שיש להם בעמוד הבית להסביר, יש בו ציורים.

ה

הארדלי וורקינג. סדרת מערכונים מקוונת על חיי המשרד, מהיוצרים ב-CollegeHumor. לא תמיד מפיל מצחוק, אבל יש להם קטעים מוצלחים ושחקנים נחמדים.

הו לא. הזכרתי את הוובקומיקס הזה לפני כמה פוסטים, כששילבנו כוחות ויצרנו מפלצת..! ואז ויתרנו עליה ועשינו סטריפ משותף במקום. אם קצת ציניות רעננה עושה לכם טוב אתם תחבבו את הו-לא.

המשחקיה. פודקאסט למשחקים בניצוחו של איתמר ויסברג, הידוע בעיקר בכינויו "איתמר ויסברג מהמשחקיה". כל פרק עוסק בנושא מסוים וסוקר משחקי מחשב, קונסולות, תפקידים, קלפים ולוח בנושא. מעבר לפודקאסט איתמר גם מרעיף קישורים בכל תחומי הגיימינג, אז אם אתם מתעניינים, שווה לבקר.

כבר יותר ממאה שנה נחגג יום דרווין ב-12 לפברואר, והוא נועד להזכיר את התרומה האדירה של צ'רלס דרווין למדע ולקדם מדע באופן כללי.

דרווין הגה את תורת האבולוציה, התאוריה המדעית לפיה כל היצורים החיים על פני כדור הארץ התפתחו מאב קדום משותף בתהליך של ברירה טבעית: הפרטים שמתאימים לסביבה בה הם חיים שורדים ומעבירים את המטען הגנטי שלהם הלאה; אלה שלא – נכחדים, והגנים שהובילו לחוסר התאמתם נכחדים איתם. הוא הוציא את ספרו "מוצא המינים" ב-1859 אחרי שנים של מחקר ואיסוף נתונים על זנים שונים של בעלי חיים. במאה וחצי שעקבו אחרי פרסום הספר אמנם השתנו כמה מהפרטים, וגם היום ישנן מחלוקות בין מדענים לגבי תהליכים ספציפיים, אבל אין ספק שהבסיס של התאוריה איתן, ומקבל חיזוקים עם כל מאובן חדש ועם התפתחויות בתחום הביולוגיה.

תאוריית האבולוציה היא עובדה מדעית בכל מובן רלוונטי, ואולי המילה תאוריה מבלבלת כאן: בשפה היומיומית משמעה "רעיון מעניין שכדאי לבדוק", אבל בעולם המדעי תאוריה היא מערך של רעיונות שנועד לתאר תופעה מסוימת. גם כוח המשיכה הוא תאוריה מדעית, ואני לא חושבת שמישהו מפקפק בקיומו.

אבל ישנם הרבה אנשים – בעיקר בארצות הברית, אבל גם במקומות אחרים ואפילו אצלנו – שמפקפקים באמיתותה של תורת האבולוציה. הרבה מהם עושים זאת ממניעים דתיים, שכן תאוריה שטוענת שבעלי החיים שאנחנו מכירים היום התפתחו מאבות קדומים בתהליכים שלקחו מיליוני שנים לא ממש מסתדרת עם הדוגמה התנ"כית לפיה אלוהים יצר לפני כמה אלפי שנים את כל בעלי החיים כפי שאנחנו מכירים אותם כיום. על אחת כמה וכמה הרעיון שבני אדם הם קרובים של הקופים לא הולך יד ביד עם האמונה שהאל יצר אותנו באופן מיוחד ובדמותו.

כבר עשרות שנים שתנועות פוליטיות ודתיות – שוב, בעיקר בארצות הברית – מנסות להכניס את לימודי הבריאתנות, או "תכנון תבוני", לשיעורי המדע בבית הספר, כשווי ערך ללימודי האבולוציה. בעיניי זהו עלבון של ממש למדע ולמערכת החינוך, ואני נחרדת כשאני שומעת על בית ספר או הוצאת ספרי לימוד שהסכימו לכלול "את שני צידי הויכוח" בתכנית הלימודים, כאילו באמת מדובר בויכוח מדעי ראוי. התומכים בבריאתנות מעלים שוב ושוב את אותם טיעונים שמדענים ענו עליהם שוב ושוב: אין מאובנים שמראים מעבר בין מינים שונים (יש ויש), ישנם מבנים מורכבים – כמו העין – שאין להם שימוש עבור יצור חי אם הם לא נוצרים באופן מושלם אלא בהדרגה (חוסר הבנה של התפתחות הדרגתית), אם בני אדם נוצרו מקופים, מדוע יש קופים (פספוס של העקרונות הבסיסיים של תורת האבולוציה) ועוד. בשנה האחרונה שמענו גם את המדען הראשי של משרד החינוך (!) טוען טענות דומות, ולשמחתי הוא פוטר מתפקידו – בעקבותן, ובשל הצהרות נוספות שביניהן ובין מדע קשר מקרי בלבד.

תורת האבולוציה רלוונטית למדעי הביולוגיה, פלאונטולוגיה, פיזיולוגיה, רפואה; היא משפיעה על פילוסופיה, אנתרופולוגיה, פסיכולוגיה ועוד, ואין ספק בעולם המדעי בנוגע לנכונותה. יום דרווין הוא הזדמנות מצוינת לקרוא קצת על התאוריה , להבין את העקרונות הבסיסיים שלה וללמוד על המלחמה מול בריאתנות, על הטיעונים שהבריאתנים חוזרים ומעלים והתשובות המדעיות להם.

הבנה טובה של התאוריה והיכרות עם הטיעונים הסטנדרטיים נגדה היא הדרך הטובה ביותר להסביר אותה לאנשים שאולי לא מכירים, או שמעו השמצות דמגוגיות והשתכנעו, ואין כמו יום דרווין בשביל לעשות זאת. זו תאוריה נהדרת עם עדויות יפהפיות בצורת מאובנים ואפילו ניסויי מעבדה; היא מתקשרת לתחומים רבים במדע והמכניזם שלה הוא השראה להיפותזות מעניינות בתחומים אחרים; היא ממשיכה להתקדם עם תגליות חדשות בביולוגיה שמאפשרות לנו למצוא ראיות חדשות כל הזמן; ואולי חשוב מכל: היא נכונה.

בציור: דרווין וקומפסוגנתוס, אחד הדינוזאורים הקטנים ביותר שהתגלו, מתת-הסדרה "תרופודה" – ממנה התפתחו גם העופות של ימינו, ביניהם הפרושים של דרווין.

2010 היתה שנה טובה. חזרתי לקשר עם חברים טובים ישנים, הכרתי אנשים מוצלחים חדשים, הצטרפתי לצוות "ספק סביר" שמתהדר כבר ביותר מ-40 פרקים, והתחלתי סוף סוף לעבוד על פרוייקט קומיקס עם ערן אבירם, פרוייקט שיקח כנראה שנים אבל קורם עור וגידים (או דיו וביטים) יותר ויותר כל יום. אני מוצאת את עצמי מקווה שב-2011 יהיה פשוט more of the same, שזו אולי לא שאיפה מעוררת השראה במיוחד, אבל אומרת דברים טובים על המצב.

לצד כל הדברים האלה גם התחלתי באפריל את קשקושון יום ראשון, וזה זמן מצוין להודות לאורי ליפשיץ שהציע את הרעיון מלכתחילה. הציור השבועי הזה היה לפעמים סקיצה זריזה שהעליתי כדי לצאת ידי חובה, ולפעמים ציור שהקדשתי לו הרבה יותר זמן ממה שראוי, בהתחשב בדברים שאני באמת צריכה לעשות בזמן הזה, אבל כך או כך הוא החיה בלוג שהיה גוסס לאיטו בזמן שאני עובדת על פרוייקט ארוך טווח ברקע. יותר מזה – אם העבודה על הקומיקס מאמנת את שרירי הסטוריטלינג והאינקינג הרדומים, הרי שהקשקוש השבועי שיפר את היכולות שלי בצבע ועיצוב דמות, תחומים שהייתי מזניחה בלעדיו.

תודה לכם, הגולשים הקבועים בבבלוג, ובמיוחד למגיבים הקבועים, והנה ל-2011 מצוינת.

אביב