בלון דיבור

יום חמישי טוב,

בחרתי להטריד את מנוחתכם הפעם עם שני לינקים שפונים יותר לתחום העיצוב והעבודה הגרפית מאשר לאיור פרופר, אבל שניהם מצאו חן בעיניי מספיק בשביל לשתף.

הראשון הוא Photoshop Disasters, בלוג שמציג דוגמאות מרחבי הרשת והדפוס, של ליקויים קשים בעבודה בפוטושופ. החל מהשמטות או תוספות ביזאריות של איברי גוף, דרך עיוות חוקי הפרספקטיבה וכלה בטעויות שהן פשוט כל כך מטופשות שאפשר רק להניח שהגרפיקאי עבד בעיניים עצומות ומעבר לקיר בטון. הכל מלווה בטקסטים משעשעים, גם בכותרת וגם בגוף הפוסט, שבמקרים מיוחדים גם עוזרים להבין מה לא בסדר בתמונה (הבנה מסוג "שיעזרו לי כל האלים, איך לא ראיתי את זה?!")

האתר השני הוא בלוג של מעצב אייקונים רוסי, שכותב – בין פוסט פרסומי לאחר, שהרי הוא בכל זאת מתפרנס מיצירתו –  באנגלית די רהוטה על אמנות איור אייקונים, ואפילו מראה פה ושם וידאוים (וידיואים? וידאואים?…) של תהליך עבודה. מאוד מהנה לחובבי איור בזעיר אנפין.

סוף שבוע נעים ויצירתי,
אביב.

סיני גז מהשאלון החל פרוייקט של לינקים מתגלגלים מבלוג לבלוג. יש כאן הסבר על הפרוייקט הקודם שלו, גרסה צנועה יותר של הלינק הרב-שכבתי. בגדול, הרעיון הוא ליצור שרשרת לינקים ארוכה בין בלוגים פעילים ומגניבים, בה כל חוליה מקשרת לחוליה הבאה בתור ומוסיפה איזו פיסת תוכן משלה בדרך: תמונה, טקסט – משהו נחמד שיתן תוכן לטיול בשרשרת.

אני קיבלתי את הלינק מערן אביאני מסטודיו קומיקום, שפרסם ציור ממש מגניב בשביל הערך המוסף של הפוסט שלו.

הנה שלי, ציור בתהליך שאין לי מושג לאן הוא הולך כרגע:

ואני מעבירה את הלינק הלאה לשני אנשים (מותר לפי החוקים!)
הראשון הוא פטרי בלנובסקי המוכשר עד כאב,
והשני הוא הבלוג של טקטיקה, פרי עטו של ערן אבירם.

אני מקווה שהשרשרת will live on!

אני מבלה את השבת אצל ההורים, ובהעדר וואקום, אנרגיות ופרקים של My Name is Earl, כל מה שנשאר לעשות מול המחשב הוא לגלוש בדרך הטובה והישנה: דילוגים בין לינק ללינק, קריאה חפוזה ופתיחה של עשרות טאבים בשביל כל הדברים שאני רוצה לקרוא אחרי שאסיים את העמוד הנוכחי (ואחר כך שוכחת את ההקשר שלהם).

אחרי שיטוט שיטתי בכל המקומות הקבועים (פורום קומיקס בתפוז שאני ממשיכה לפקוד על אף ש-80 אחוז מההודעות שם כיום הן ריבים פטפטניים ומיותרים, Gorilla Artfare, הבלוג של טקטיקה, Cute ו-ICanHas ו-ConceptArt, שם הקפיצה הרשמית היא בעיקר בשביל לבדוק אם מישהו בטעות הגיב בשרשור הסקצ'בוק שאני מריצה שם), קפצתי לבלוג של אלית אבני. היא לא עדכנה הרבה זמן בפעם האחרונה שעברתי שם, אבל מאז עלו שניים-שלושה פוסטים חדשים, והאחרון שבהם הוא פוסט מצוין שמסכם כמה טיפים, עצות והכוונה שאספה אלית במהלך שנות עבודתה, בנושאים שונים ועבור לקוחות, קולגות וגם סקרנים. מעניין וחשוב למי ששואל את עצמו "איך, כמה ולמה" על איור פרילנס.

אני לא זוכרת את השתלשלות הלינקים, אבל בסופה הגעתי לבלוג בשם Lifehacker, וספציפית לפוסט שמציג פיצ'ר חדש של חיפוש התמונות של גוגל. מעבר לסינון תוצאות החיפוש לפי גודל שמוכר לנו כבר כמה זמן, גוגל מציעים עכשיו גם סינון לפי סוג האימאג': תמונות חדשותיות, פנים, קליפ ארט, ליינארט ותצלומים. יכול להיות שהפיצ'ר הזה הוא כבר לא חדשות טריות – לוקח לי לפעמים קצת זמן לשים לב לדברים – אבל אני חושבת שהוא מגניב לאללה ויכול לשפר בהרבה את חוויית חיפוש התמונות.

עוד מגוגל (יבורכו), גם חדש אבל כבר לא כל כך לוהט – סקינים לג'ימייל! או תמות, כפי שגוגל בוחרים לקרוא להם (מוזר שבחיפוש gmail skins לא מקבלים תוצאות רשמיות אלא כל מיני תוספי "כאילו סקינים". הבנו שלגוגל יש את עולם המונחים שלהם, אבל לא כדאי להתחשב גם במילים שקהל הגולשים מכיר?). הם עובדים כרגע רק על ג'ימייל באנגלית, ואני נקרעת בין הרצון להחליף עיצובים נוצצים לתיבת הדואר שלי לבין ההרגל לראות את הכל מימין לשמאל. סביר להניח שבסופו של דבר השימושיות תנצח, כי עד כמה שזה מרגש לראות מיילים נכנסים על רקע שקיעה או עם נינג'ות קטנות למטה, מטרת הדואר היא להקרא במהירות ובלי כאבי ראש נלווים.

עוד משהו מעניין שנשלח אליי הוא הפומגרנט. די מהר מגלים שזה מוצר מפוברק שמפרסם משהו בלתי קשור בעליל (לחיצה על Release Date תגלה לכם מה אם התייאשתם), אבל המפרסמים השקיעו כל כך הרבה בעיצוב ובמצגת שחלק קטן במוח שלי ממשיך לנדנד לי שאין שום סיבה שהוא לא אמיתי ובתהליכי יצור ממש עכשיו. אם זה נכון, אני מזמינה אחד. שניים, למקרה שהם מתקלקלים מהר מהקפה.

אין ציורים הפעם, אפילו לא התחלות-של. אבל גם זה בסדר מדי פעם. הזכרתי את המילים "עיצוב" ו"אימאג'ים", אז אני מכוסה מהבחינה הנושאית. אסיים עם המלצה חמה לעובדים מול מחשב: אם העבודה שלכם לא מצריכה את כל ערוצי הקשב והאינטרנט שלכם מהיר מספיק, אני מצאתי שהרצת פלייליסט של סטנדאפ ביוטיוב היא אחלה דרך לשמור על חיוך בזמן שמבצעים מטלות מונוטוניות. החלק העיקרי הוא סאונד, כך שהעיניים פנויות לעבודה, והפלייליסט שמנגן קטע אחרי קטע מבטל את הצורך בקליקים וחיפושים כל 4:35 דקות. אני כרגע בתחילת הפלייליסט הזה, ושמעתי כמה דברים מוצלחים של ג'ף דאנהם, כריסטופר טיטוס וג'ורג' קרלין. אם אתם נתקלים בפלייליסטים מוצלחים נוספים או קטעים ספציפיים שממש הצחיקו אתכם, אשמח אם תשתפו אותי ואת שאר עובדי ההייטק הממורמרים הגולשים.

שיהיה המשך סוף שבוע מצוין,
אביב

בדיוק עמדתי להעלות את העבודות שכבר קיבלתי, כשנתקלתי בתחינה של מאור (king homer) לדחות את הדדליין ביום-יומיים. גם אני בעווני לא עשיתי כלום, אז הדדליין נדחה ליום ראשון. עם כל מי שמחכה כבר לנושא הבא סליחה =)

ובשביל שהפוסט לא יהיה רק פסקת טקסט מתנצלת, הנה כמה דברים שיצא לי לעשות לעבודה בשבועיים האחרונים. בד"כ אני על תקן מעצבת לאינטרנט, אבל בעקבות הפוגה במשימות הכי-דחופות-בעולם שצריך-אותן-גמורות-לפני-חמש-עשרה-דקות, נתנו לי לצייר קצת איקארדים (כרטיסי ברכה אלקטרוניים).

הזכויות שייכות לאינקרדימייל.

וקצת השראה לסופ"ש – כמה בלוגים של אמנים שפטרי שלח לי היום. ללקק את האצבעות ולפרוש מתחום האמנות.
או לפחות להאנח ולהמשיך להתאמץ.

סבסטיאן באריירו – http://sebastianbarreiro.blogspot.com
אדם פורד – http://adamscreation.blogspot.com, שחבל מאוד שאת רוב העבודות שלו אי אפשר לראות בגדול.
נלסון לוטי – http://nelsonnoelluty.blogspot.com, עושה בעיקר רקעים ויש לו כמה פנינים יפהפיות. אחת מהן מעטרת עכשיו את שולחן העבודה שלי, and that's saying something, כי אני בד"כ עצלנית מכדי ללחוץ על "הגדר כרקע".
סם נילסן – http://artsammich.blogspot.com, שיש לו סגנון יפהפה ויכולת רינדור ברמת אלוהים ומעלה.

סוף שבוע מצוין!

המשך עבודה. מישהו מכיר מקום טוב לקנות בו עיניים חלופיות?

וכמה אמנים ספרדים ששווים הצצה:

דייויר קבררה. לצערי אין לו יותר מדי ציורים בבלוג, אבל כל אחד שווה כמה אלפי מילים. תראו את הפוסט הראשון והשני…אפשר למות מכמות הסגנון שמשולבת כל כך יפה בטכניקה ריאליסטית. הילדה וטוטורו נראים כמעט כמו פסלי פלסטלינה בקטן.

אוסקר חימנז. מרשימת החברים של קבררה, אני רק מקצרת לכם את הדרך. הפוסט הכי עדכני מציג טכניקת עבודה מדהימה בשחור לבן, והוא רק נהיה מנוול יותר ככל שממשיכים לנבור. כל האמנים האלה שעושים הכל, וטוב….לעזאזל איתם.

גאמוסינו חאבי (המערכת לא מתחייבת על איות נכון של השמות. הספרדים האלה פסיכים). סטייליזציה מטורפת, קו מקסים, וממש נחמד לראות את הציורים שלו בשלבים השונים של העבודה.

לא יאומן.

כתבתי פוסט נאה וארוך על Order of the Stick, וובקומיקס מצוין שיהיה משעשע במיוחד למי שמכיר את שיטת המשחק של מבוכים ודרקונים אבל קריאה מהנה גם למי שלא, ואז העליתי אותו עם איזה באג וכולו נמחק. בקיצור, לכו לקרוא, זה אחלה קומיקס, תתחילו מהסטריפ הראשון.

אם מישהו רוצה לשנס מתניו ולכתוב ביקורת/טקסט פרסומי טוב יותר מזה שלמעלה, אתם מוזמנים לעשות זאת בתגובות. אם זה יהיה מוצלח אעלה את זה לכאן.

עריכה (21/10/08):

אחרי יום מנוחה אני רגועה מספיק בשביל לכתוב מחדש. זה לא באמת היה ארוך כל כך בכל מקרה.

 Order of the Stick הוא וובקומיקס עלילתי על חבורת הרפתקנים שמודעים לכך שהם דמויות בשיטת מבוכים ודרקונים (בסגנון שבירת הקיר הרביעי שכזו). הוא הגיע כבר ל-600 סטריפים, שזה מכובד מאוד, במיוחד בהתחשב בכמות הסיפור ורמת ההשקעה שנכנסת לכל סטריפ.

בנוסף לעלילה מתמשכת ומוצלחת, הקומיקס הוא אחד המשעשעים שקראתי. ההומור הוא בחלקו בדיחות ואזכורים הקשורים לשיטת מבוכים ודרקונים ובחלקו בדיחות סיטקום מבוססות מצבים ודמויות, כך שגם מי שלא מכיר את השיטה יוכל ליהנות ממנו, אבל להיכרות איתה (לפחות דרך שניים-שלושה משחקים) יש ערך מוסף עצום בקריאה. מעבר לבדיחות מו"ד הכותב ריץ' ברליו מכניס פה ושם גם בדיחות קטנות שקשורות לתרבות פופולרית כמו ספרי פנטזיה, סדרות טלויזיה וכו', ואפילו אחרי 600 סטריפים זה ממשיך להפתיע ולהצחיק במקום ליפול למלכודת הרפטיטיביות העייפה שקל כל כך ליפול אליה עם הומור מסוג כזה.

חזרתי לקרוא את Order of the Stick השבוע אחרי בערך 100 סטריפים שפספסתי, ומה שאהבתי במיוחד הוא שברליו לא נותן להומור או לשטף העלילה להאפיל על הדמויות: הן ממשיכות להתפתח ומצליחות להפתיע ולעניין כל הזמן. בשביל וובקומיקס שצריך להתעדכן תדירות, להיות פשוט מספיק בשביל קוראים מזדמנים ומעניין מספיק בשביל קוראים ותיקים, אני חושבת שהוא עושה עבודה נהדרת בשילוב העלילה, הדמויות וההומור לכדי יצירה אחידה וקולחת.

האמנות ב-OotS, כפי שהשם אולי מרמז, מורכבת כולה מאנשי מקלות…ועושה את זה פנטסטי. ריץ' מוכיח שאפשר לעשות קומיקס מצוין גם אם אתה לא יודע לצייר, אבל בהחלט צריך לדעת איך לעשות את זה כמו שצריך. הוא עובד בפלאש וכתב בזמנו שיש לו אוסף של חלקים בספריה כך שהוא יכול לשלוף ראשים, רגליים, הבעות וחלקי רקע בלי להשקיע מאמץ בלצייר אותם כל פעם מחדש. מה שיפה הוא שעם אותם חלקים מצומצמים הוא יוצר דמויות רבגוניות ויחודיות (לפחות ה-PCs: "דמויות השחקן" שהן בעצם גיבורי הסיפור) ולהן מלאי הבעות ותנועות שמתאימות בדיוק במקומות הנכונים, וזה יותר ממה שאני יכולה להגיד על הרבה יוצרי קומיקס אחרים שטורחים לצייר את הקומיקס שלהם פאנל אחרי פאנל.

כמו שכתבתי למעלה, מכיוון שהעלילה מתמשכת כדאי מאוד להתחיל לקרוא את OotS מהסטריפ הראשון. לא צריך לדאוג לגבי הדרך הארוכה שיש עד הסטריפ העדכני: הקריאה זורמת וכיפית, וכשתגיעו לסטריפ האחרון תצטערו שאין לכם עוד לקרוא. בכל מקרה תמיד אפשר לעצור ולהמשיך אחר-כך דרך הארכיב.

אפרופו משחקי תפקידים,
האתגר הבא שלנו שיעלה ביום רביעי קצת שונה מהרגיל, ויהיה בשיתוף פעולה עם חנות המשחקים טקטיקה שבדיזנגוף סנטר. Stay Tuned לפרטים נוספים. אם תמיד עניין אותכם להכנס לתחום משחקי התפקידים (או אם ממש מבאס לא להבין את הבדיחות ב-OotS) טקטיקה היא אחלה מקום לקבל טעימה של מה זה בעצם כל העניין ולהתחיל לשחק.

חג שמח ותמיד תעתיקו ל-clipboard לפני שאתם מפרסמים טקסט,
אביב.