בלון דיבור

(נכתב ע"י ערן אבירם)

בואו ניישר קו: כל מי שעוד לא קרא את Understanding Comics, יש לכם שלושים שניות ובערך שבועיים להשיג את הספר ולקרוא אותו עד סופו. זה לא מסובך – כל הספר הוא קומיקס אחד גדול. מה שלא מונע ממנו להיות גם ספר עיון, וזאת למעשה כל הנקודה.

לא אכנס לפרטים מיותרים: את הספר הזה צריך לקרוא. הוא מעניין – שכחו מזה, הוא מרתק, וגם משעשע, מגניב, מעורר מחשבה ופליאה ואף נעים בלילה ככרית, כי הוא קצת עבה כזה. ואתם חייבים לקרוא אותו, אולי כבר ציינתי את זה.

לכו תשיגו את Understanding Comics, בקומיקאזה או קומיקס וירקות (הקישורים כאן בצד) או באמזון או שתשאילו מחבר או שאני אביא לכם לכמה ימים, העיקר שתקראו אותו. ואז, אחרי שאנחנו בטוחים שכולנו באותו הפאנל בעניין הזה, נוכל להתחיל לדבר.

כבר כמה שנים שאני מחשיב אותו כבסיס העקרוני להתייחסות בכלל לקומיקס – ונחשו מה, אני לא היחיד – ולכן כשארצה להגיד דברים נוספים מגניבים על קומיקס בשבועות הקרובים, אני בונה על כך שגם אתם כבר קראתם אותו. וחוץ מזה, אתם פשוט צריכים. כבר אמרתי?

Death, אחותו הגדולה של מורפיאוס מסאנדמן, היא אחת מהתגלמויות הקונספטים המופשטים החמודות בעולם הקומיקס, ונותנת פייט רציני למוות של טרי פראצ'ט על תואר "המלווה הטוב ביותר לעולם הבא". היא מופיעה פה ושם במהלך סדרת סאנדמן, ותמיד עם קסם אישי ואוזן קשבת, והכשרון לזרוק גם ביקורת בונה בדיוק כשצריך. האחות הגדולה האידאלית. רק ראוי, אם כך, שהיא קיבלה סדרת קומיקס משלה, שאת החלק השלישי שלה – At Death's Door – הזדמן לי לקרוא.

At Death's Door, לעומת שני הספרים הראשונים של הגברת, הוא בסגנון מנגאי. אם הרעיון מעביר בכם חלחלה עדיף שתוותרו על הקומיקס, אבל אני, בחיבתי לסגנון היפני ולטווח ההבעות שהוא מרשה לעצמו, התאהבתי מחדש ב-Death ובשאר המשפחה.

המשך…

באיחור מזעזע של שבוע מהבכורה ראינו את ארבעת המופלאים. << אני חוזרת לפסקה הזו אחרי כחצי שעה של כתיבה, כי גיליתי שאני אומרת בעיקר דברים שליליים על אף שדי נהניתי מהסרט. אז תתחילו עם הרושם הבא: הסרט מהנה. טראש גיבורי-על קיצי כמו שהיה הראשון. עכשיו אפשר להמשיך. >> אתחיל עם תקציר קצרצר אה-לה-עין הדג ואמשיך עם התחושות שלי לגבי הסרט. אני לא מבטיחה להמנע מספוילרים. קחו לתשומת לבכם.

אחרי שקיבלו את כוחותיהם בסרט הראשון והתקבלו בחום ע"י הציבור האמריקאי – חסד לו זוכים מעטים מגיבורי העל – ארבעת המופלאים מתנהלים בחינניות בין חיסול רעים לפיתוח המצאות טכנולוגיות במגדל האולטרה-סופר-מגניב-טכנולוגי שלהם. קריאת הידד לבעלי ההון. הכל זורם על מי מנוחות עד שיצור חללי ספוג אנרגיה קוסמית פורץ לתוך האטמוספרה שלנו, ובפרצים של אנרגיה קוסמית משמיד, מקפיא, מחורר, מאייד ומתיך מגוון לוקיישנים מסביב לעולם. ואם זה לא מספיק – הוא מפריע לחתונה של ריד וסו. *גאספ!*

המשך…

(נכתב ע"י ערן אבירם)

רשימת הקבועים שלנו, שכאן בצד שמאל, היא רשימה בעייתית וחסרה. האשמה היא במילה "קבועים": כל הקומיקסים המופיעים שם מתעדכנים על בסיס יומי או דו-יומי, וכדאי לקרוא אותם באותו הקצב. אבל עקב כך היא מסננת כמה קומיקסים אחרים, חלקם אהובים עלי מאוד, שאותם אני משתדל לקרוא רק אחת לכמה חודשים – ובכוונה.

המשך…

בעקבות ההמלצה של ערן על "מינוס" התמוה נזכרתי בסטריפ שמפורסם בערך פעם בשבוע בשם "עבודה זה לא גיהנום" של אחד טדי גולדנברג. מדובר בסטריפים קצרים ולא פחות הזויים, שמסתיימים בד"כ במה שאפשר לקרוא לו פאנץ'-ליין, או שאפשר לבהות בו ולתהות. כך או כך, הם משאירים אותי לרוב עם חצי-חיוך, בין אם בגלל בחירת המילים בדיאלוג, הציורים המינימליסטים החמודים או האוירה התמוהה בסוף.

מומלץ לפחות להציץ.

(נכתב ע"י ערן אבירם)

בעקבות ההמלצה של אביב על "תוכן מפוקפק" לפני כמה ימים, קיבלנו כמה המלצות לוובקומיקסים שאת חלקם לא הכרתי. אז התחלתי להכיר, והתחלתי מהסוף, כי אני מורד שכזה!

No Kidding הציע את Minus, סטריפ יחסית אנונימי כנראה, וחלק מאתר הוובקומיקסים שלא הכרתי כלל, Koala Wallop. אני בדרכי להכיר את שאר הסטריפים שם, אבל נתחיל ב-Minus, או כמו שאני מעדיף לכנות אותו, הסטריפ המטריד ביותר שראיתי מאז Perry Bible Fellowship. אני לא אגיד עליו שום דבר, אני חושב שכל פיסת מידע מוקדמת עלולה לפגוע במדד הטרדנות ולדעתי מוטב לקרוא את הסטריפ בטירדה מלאה.

קריאה נעימה, ואשמח לשמוע את דעתכם על הסטריפ המוזר הזה.