בלון דיבור

בגרסאות הנוכחיות של פוטושופ (החל מ-6 אם אני לא טועה) יש המון דברים מעניינים שאפשר לעשות עם שכבות. אחד הפיצ'רים המוצלחים הוא ה-Adjustment Layer, שכבה מיוחדת חדשה שמדמה פעולות שבד"כ עושים ישירות על שכבת הציור (או התמונה), כמו שינוי בהירות, משחק עם הצבע, Levels ועוד. היתרון הוא שבמקום לעשות את הפעולה על השכבה עצמה ובכך לשנות אותה בלי אפשרות חזרה, שכבות Adjustment יושבות "מעל" הציור, ואפשר למחוק או לשנות אותן מתי שרוצים.

בשביל ליצור שכבת Adjustment (נקרא לה שכבת התאמה מעכשיו כדי שלא אצטרך לעבור בין אנגלית לעברית כל הזמן), לוחצים על האייקון של עיגול שחור-לבן בחלון השכבות, ובוחרים מהתפריט את סוג השכבה הרצוי. שחקו עם זה קצת ותבינו מהר מאוד איך רובן עובדות.

שימו לב ששכבת ההתאמה נוצרת מראש עם מסכה. למי שלא מכיר את פוטושופ, מסכה היא מעין כיסוי על השכבה, שמאפשר להציג רק חלקים מסוימים ממנה בלי למחוק כלום, כלומר – כל השכבה עדיין קיימת, אבל לא רואים את כולה. בשביל להבין, צרו שכבת התאמה פשוטה כלשהי, תסמנו אותה בחלון השכבות, ובעזרת צבע שחור תתחילו לצייר בחופשיות על הקנבס; כל האזורים השחורים במסכה הם כמו "חור" דרך השכבה, ואפשר לראות את מה שמתחת. הנה דוגמה בשביל להבהיר, אבל נראה לי שכמה דקות התעסקות מספיקות בשביל להבין את העניין.

כמו שאמרתי, אחד היתרונות של שכבות ההתאמה הוא שניתן לשנות אותן אחרי היצירה. פשוט מקליקים פעמיים על האייקון של השכבה (השמאלי מבין השניים; הימני הוא המסכה כמובן), וקופץ שוב חלון ההגדרות.

אז מה עושים עם השכבות האלה?

לאתגר #50 ציירתי חתול ואגוז בשחור לבן, ועל אף שנשאר ממש מעט זמן לפני העלאת הפוסט רציתי בכל זאת להוסיף קצת צבע. שיחקתי עם כל מיני שכבות בשביל לתת מכת צבע ראשונית לציור, ואתם יכולים להוריד מכאן את ה-PSD עם כל השכבות בשביל לעבור עליו לצד הפירוט שכאן.

זה הציור ההתחלתי בשחור לבן (תוכלו לשים לב ב-PSD שהשתמשתי בשכבת התאמה של בהירות וקונטרסט בשביל לחזק את ההבדלים בין בהיר לכהה):

התחלתי עם מספר שכבות Hue/Saturation בשביל לתת את הצבע הבסיסי לציור. הן מונחות אחת מעל השניה, ולכן השהפעה של כל אחת מסתמכת על אלה שמתחתיה: אם נשנה את צבע השכבה התחתונה, העליונות יותר ישתנו בהתאם.

השכבה הראשונה נותנת צבע לכל הציור, אבל שלוש השכבות הבאות אמורות להשפיע רק על חלקים מסוימים, אז השתמשתי במסכה שמסתירה את כל האזורים עליהם שכבת ההתאמה לא צריכה להשפיע. בצעד 2 למשל (למעלה משמאל) המסכה שחורה בכל אזור הרקע, והוא נשאר ירוק כמו שהיה קודם. למעשה, לא מילאתי את האזורים האלה בשחור מוחלט, ולא השארתי את האחרים לבנים לגמרי; השתמשתי במברשת אוורירית ב"ציור" המסכה ונתתי לצבע הרקע להציץ דרך הצבעים האחרים, כדי שהכל יראה שייך לאותו עולם.

עוד משהו שאפשר לעשות עם שכבות התאמה הוא לשחק עם האטימות שלהן. במקרה הזה השכבה הראשונה היא ב-100%, אבל האחרות באטימויות משתנות, וחיזוק האדמומיות אצל הסנאי והחתול בצעד 4 הוא בסך הכל ב-40%.

הצעד הבא שעשיתי הוא שכבת Color Balance. אני אוהבת את הפיצ'ר הזה כי הוא מאפשר למצוא צבעוניויות חדשות שלא חשבתי עליהן במהלך העבודה, וממש יכול לשנות את כל האוירה בציור בכמה קליקים. מצאו את ההבדלים:

עכשיו הכנסתי 2 שכבות, אחת ב מצב Color ואחת במצב Overlay, שתיהן באטימות נמוכה ביותר, ובהן נגיעות של צהוב באזורים דרכן מציצה השמש בצמרת, וגם בנקודות האור שנופלות על העץ והחיות בקידמה. רציתי לתת צהבהבות מסוימת לאור, כי זה בכל זאת אור שמש ולא אור פלואורוסנט. אלה אמנם לא שכבות התאמה, אבל משחק עם ה-Modes השונים בחלון השכבות גם יכול לתת צבעוניות זריזה לציור. Color שומר על הטונים של הציור (בהיר-כהה) אבל הופך את כל הגוונים לאותו צבע בסיס, ו-Overlay כמו מצייר עם אור בצבע מסוים. כרגיל, כדאי לנסות בשביל להבין.

מעל שכבות האור יצרתי עוד שכבת Overlay באטימות נמוכה, והפעם מילאתי את כולה בצבע. המטרה היא לאחד את כל הצבעים עם תאורה אחידה (מאוד עדינה) וגם להשפיע קצת על סכמת הצבעים של הציור.

שתי שכבות התאמה נוספות בשביל שינויים קלים של רוויית צבע ובהירות, ובסופו של דבר עוד שכבת Color שרק משנה את צבעו של החתול לקצת פחות אדום מלובסטר.

הנה הציור הסופי:

זו כמובן רק ההתחלה. האיור דורש עוד הרבה עיבוד ידני בשביל להתקרב למוצר מוגמר, אבל עכשיו יש משהו להתחיל לעבוד איתו, וזה לקח בערך רבע שעה.

אביב

אהוד בר-אל, יוצר סדרת הקומיקס טנטופוביה, שאל אותי אם אוכל לצייר לו את הכריכה לחוברת מס' 5 שתצא בפסטיבל הקומיקס הקרוב. אמרתי לו שישלח לי פרטים ואם זה ישמע מעניין יש על מה לדבר.

הוא סיפר לי קצת על החוברת ושלח לי כמה פאנלים מתוכה, ועל בסיס זה ציירתי כמה סקיצות לכריכה:

כנראה שהכי התלהבתי מהאופציה השלישית כי אותה הבאתי לרמת גימור הכי גבוהה, וכנראה שאהוד שם לב, כי זו גם הסקיצה שעליה הסכמנו, עם תיקון אחד – לוותר על הסיגריה. כמו שהוא אמר, "כי מוות זה מצחיק והכל…אבל סיגריות זה קו אדום :)". ניפחתי את ה-thumb על כל הקנבס ובשכבה חדשה התחלתי לצייר את הגרסה הנקיה.

אחרי ה"פנסילינג" – אינק. את האינקינג לציור הזה עשיתי בשתי שכבות – אחת לפרונט ואחת לרקע. ידעתי שארצה לתת לשני המישורים האלה צבעוניות שונה ובאופן כללי לטפל בהם בנפרד, אז כבר מהתחלה הפרדתי ביניהם.

צביעה בשיטה הרגילה. כדי להבדיל בין הקדמה לרקע נתתי להם צבעוניות שונה: הרקע ה"מת" כחול וקריר והקדמה חמה יותר, מה שגם מבליט את קלף המוות שחוזר קצת לצבעוניות של הרקע.

השלב הסופי היה לתת צבע לקווי הדיו עצמם. לא הכרחי לעשות את זה, אבל זה עושה את הציור יותר נעים בעין ואפילו טיפה יותר ריאליסטי במקומות מסוימים.

וזהו. את הכריכה הסופית אפשר לראות בבלוג של אהוד בר-אל, ואני בטוחה שהוא יעדכן שם גם לגבי מועד היציאה והשקה מוקדמת, אם תהיה.

שבוע טוב,

אספתי כמה הודעות ולינקים והרי הם מרוכזים בפוסט אחד לנוחיותכם:

שבוע הספר במוזיאון הקומיקס

אני מזכירה שוב (אם כי קצת באיחור) שהשבוע מוזיאון הקומיקס חוגג גם הוא את שבוע הספר. עד סוף השבוע המוזיאון יהיה פתוח חינם למבקרים, ובכל יום יש משהו מופלא אחר – אמנים אורחים, סדנאות והשקות. ביום שלישי בסביבות 17:00 ערן אביאני ואני נהיה שם גם, לחתום על חוברות ולצייר ציורים למבקרים, ובאותו יום מתארחים גם שי צ'רקה ואורי פינק. תבואו, יהיה אחלה.

קנטאורית מסוגננת

העליתי בזמנו את הקנטאורית המסוגננת לאתגר ב-ConceptArt.org. הציור שלי הגיע למקום הראשון בהצבעה (ייאי!) ועל כן זכה להופיע במגזין 2DArtist, כולל פירוט תהליך העבודה. האנשים הטובים מהמגזין סיפקו לינק לPDF של החלק במגזין המוקדש לאתגר, ובו אפשר לראות את הציורים הזוכים מהאתגר החדש ("Jester"), ומיד אחר כך את התהליך של שלוש העבודות הזוכות מהחודש הקודם. התהליך באנגלית כמובן, למי שמעוניין. תהנו.

תערוכת קריקטורות/קרטונס

הגיע אליי מייל מאלית אבני על תערוכת/תחרות קריקטורות בנושא רופאי שיניים. נשמע מוזר אמנם, אבל מדובר ברופא ישראלי שמתעניין באמנות, והחליט לשלב את שני התחומים הקרובים לליבו ולארגן תערוכה. מדובר בפרוייקט התנדבותי ללא כוונות רווח, ומסתבר שהוא כבר אסף יותר מ-150 עבודות מאמנים מ-30 מדינות, ומתכוון להציג את האוסף בגלריות ומזיאונים ברחבי הארץ. מעבר להשתתפות בתערוכה מוצע גם פרס נחמד לזוכה במקום הראשון. למתעניינים, הנה הבלוג של הדוקטור, עם פרטים על הגשת ציורים לתחרות (למטה).