בלון דיבור

לפני שבועיים היה ערב ציור מודל במככלה הישראלית לאנימציה. היה נחמד לרענן את שרירי הציור ולהזכר כמה זה מבאס להתלכלך מפיכסה של מחדד, אבל אין סיכוי שאני חוזרת לעבוד עם עפרון אחרי שנהרסתי בידי השכבות וכלי ה-Transform של פוטושופ.

ג'ונסון טרגדיה, הפלאדין מלא שמחת החיים שערן משחק עכשיו במערכונת מו"ד 4. הוא צריך עוד עבודה, אבל מחר יש עבודה – כלומר, מהסוג שצריך לקום בשבילו בבוקר – אז הוא יחכה, או ישאר לנצח עם רגליים מקושקשות.

כבר יותר ממאה שנה נחגג יום דרווין ב-12 לפברואר, והוא נועד להזכיר את התרומה האדירה של צ'רלס דרווין למדע ולקדם מדע באופן כללי.

דרווין הגה את תורת האבולוציה, התאוריה המדעית לפיה כל היצורים החיים על פני כדור הארץ התפתחו מאב קדום משותף בתהליך של ברירה טבעית: הפרטים שמתאימים לסביבה בה הם חיים שורדים ומעבירים את המטען הגנטי שלהם הלאה; אלה שלא – נכחדים, והגנים שהובילו לחוסר התאמתם נכחדים איתם. הוא הוציא את ספרו "מוצא המינים" ב-1859 אחרי שנים של מחקר ואיסוף נתונים על זנים שונים של בעלי חיים. במאה וחצי שעקבו אחרי פרסום הספר אמנם השתנו כמה מהפרטים, וגם היום ישנן מחלוקות בין מדענים לגבי תהליכים ספציפיים, אבל אין ספק שהבסיס של התאוריה איתן, ומקבל חיזוקים עם כל מאובן חדש ועם התפתחויות בתחום הביולוגיה.

תאוריית האבולוציה היא עובדה מדעית בכל מובן רלוונטי, ואולי המילה תאוריה מבלבלת כאן: בשפה היומיומית משמעה "רעיון מעניין שכדאי לבדוק", אבל בעולם המדעי תאוריה היא מערך של רעיונות שנועד לתאר תופעה מסוימת. גם כוח המשיכה הוא תאוריה מדעית, ואני לא חושבת שמישהו מפקפק בקיומו.

אבל ישנם הרבה אנשים – בעיקר בארצות הברית, אבל גם במקומות אחרים ואפילו אצלנו – שמפקפקים באמיתותה של תורת האבולוציה. הרבה מהם עושים זאת ממניעים דתיים, שכן תאוריה שטוענת שבעלי החיים שאנחנו מכירים היום התפתחו מאבות קדומים בתהליכים שלקחו מיליוני שנים לא ממש מסתדרת עם הדוגמה התנ"כית לפיה אלוהים יצר לפני כמה אלפי שנים את כל בעלי החיים כפי שאנחנו מכירים אותם כיום. על אחת כמה וכמה הרעיון שבני אדם הם קרובים של הקופים לא הולך יד ביד עם האמונה שהאל יצר אותנו באופן מיוחד ובדמותו.

כבר עשרות שנים שתנועות פוליטיות ודתיות – שוב, בעיקר בארצות הברית – מנסות להכניס את לימודי הבריאתנות, או "תכנון תבוני", לשיעורי המדע בבית הספר, כשווי ערך ללימודי האבולוציה. בעיניי זהו עלבון של ממש למדע ולמערכת החינוך, ואני נחרדת כשאני שומעת על בית ספר או הוצאת ספרי לימוד שהסכימו לכלול "את שני צידי הויכוח" בתכנית הלימודים, כאילו באמת מדובר בויכוח מדעי ראוי. התומכים בבריאתנות מעלים שוב ושוב את אותם טיעונים שמדענים ענו עליהם שוב ושוב: אין מאובנים שמראים מעבר בין מינים שונים (יש ויש), ישנם מבנים מורכבים – כמו העין – שאין להם שימוש עבור יצור חי אם הם לא נוצרים באופן מושלם אלא בהדרגה (חוסר הבנה של התפתחות הדרגתית), אם בני אדם נוצרו מקופים, מדוע יש קופים (פספוס של העקרונות הבסיסיים של תורת האבולוציה) ועוד. בשנה האחרונה שמענו גם את המדען הראשי של משרד החינוך (!) טוען טענות דומות, ולשמחתי הוא פוטר מתפקידו – בעקבותן, ובשל הצהרות נוספות שביניהן ובין מדע קשר מקרי בלבד.

תורת האבולוציה רלוונטית למדעי הביולוגיה, פלאונטולוגיה, פיזיולוגיה, רפואה; היא משפיעה על פילוסופיה, אנתרופולוגיה, פסיכולוגיה ועוד, ואין ספק בעולם המדעי בנוגע לנכונותה. יום דרווין הוא הזדמנות מצוינת לקרוא קצת על התאוריה , להבין את העקרונות הבסיסיים שלה וללמוד על המלחמה מול בריאתנות, על הטיעונים שהבריאתנים חוזרים ומעלים והתשובות המדעיות להם.

הבנה טובה של התאוריה והיכרות עם הטיעונים הסטנדרטיים נגדה היא הדרך הטובה ביותר להסביר אותה לאנשים שאולי לא מכירים, או שמעו השמצות דמגוגיות והשתכנעו, ואין כמו יום דרווין בשביל לעשות זאת. זו תאוריה נהדרת עם עדויות יפהפיות בצורת מאובנים ואפילו ניסויי מעבדה; היא מתקשרת לתחומים רבים במדע והמכניזם שלה הוא השראה להיפותזות מעניינות בתחומים אחרים; היא ממשיכה להתקדם עם תגליות חדשות בביולוגיה שמאפשרות לנו למצוא ראיות חדשות כל הזמן; ואולי חשוב מכל: היא נכונה.

בציור: דרווין וקומפסוגנתוס, אחד הדינוזאורים הקטנים ביותר שהתגלו, מתת-הסדרה "תרופודה" – ממנה התפתחו גם העופות של ימינו, ביניהם הפרושים של דרווין.

עדכנתי לאחרונה את הגלריה שלי, ומסתבר שאין לי שום ייצוג של סביבות/רקעים/כל דבר שאינו דמויות. זה לא מפתיע, כי אני שונאת לצייר כאלה, אבל זה תחום חשוב שצריך לפחות לנסות לפתח. ניצלתי את EOW – אתגר Environment of the Week באתר קונספטארט.אורג, וציירתי "בריכות גדולות בתוך פיתולי גזעי-עץ בארץ גלית שעשויה מעצים". בערך.

המסקנה העיקרית היא שאני צריכה לצייר הרבה סביבות מתוך תמונות לפני שאני מתחילה להמציא כאלה לבד.

הוא כל כך עסוק בלצפות בך, למעשה, שהוא התעכב יומיים.

קשקוש בהשראת 1984 שקראתי לאחרונה.