באמת תודה רבה דיסני – הייתי קרובה כל כך לחזור למציאות, ואז הגיע Tangled ולקח אותי עשרים צעדים אחורה לעולם של ציפורים כחולות ושירים ספונטניים. איך אני אמורה להסביר את זה למטפל שלי, עץ הערבה החכם?
Tangled הוא כל מה שסרט של דיסני צריך להיות. הוא מלא בהנאה תמימה, בדמויות מצוינות, ברגעים קומיים ומרגשים ובעולם קסום ששואב אותך לתוכו על אף שברור לך שהוא כולו פרי מברשת/מחשב האמן. גלן קין, האנימטור הראשי (שפיקד גם על האנימציה באלאדין, היפה והחיה ובת הים הקטנה, בין השאר), רצה שסגנון הסרט יהיה "ציור (painting) בתלת מימד" – רומנטי, נעים, מלא בטקסטורה ובחיים, והוא כל זה ועוד: כל לוקיישן חדש פוער את העיניים ומחמם את הלב, וכשמתחילה הסצנה והרקע, ובכן, נעלם לרקע, זה כמעט כואב.
רק כמעט – כי כל סצנה בסרט היא תענוג. התסריט, הבימוי והעריכה שומרים על קצב התרחשויות מעולה, עם אקשן נמרץ ורגעי שקט במקומות הנכונים ובמשכים הנכונים, ועל אף שברור שבסוף הכל יהיה בסדר, עדיין קשה לפעמים שלא לתהות בחרדה איך זה בדיוק יקרה. התזמון הקומי של ההתרחשויות והדמויות מוצלח מאוד, ואני חושבת שזה היה הסרט המצויר שצחקתי בו הכי הרבה, בין אם מהבעות מדויקות של בעלי החיים הסיידקיקים (המשובחים והמפתיעים), מסלפסטיק מעודן או מטקסטים שנונים במקומות הנכונים.
אגב הבעות, אולי אני כבר משוחדת מההתאהבות הכללית שלי ב-Tangled, אבל יש בסרט הזה כמה מההבעות הכי משכנעות שראיתי על דמויות באנימציית תלת-מימד, החל מהבעות קומיות שהן אמנם מוגזמות בשביל ההומור אבל קולעות בול למטרה, ועד לרגשות כנים ודרמטיים, ספציפית הבעה אחת שללא מילים ועם תנועה כמעט בלתי מורגשת גרמה לי לפרוץ בבכי. הפנים של כל הדמויות קרטוּניים במידה, כמובן, אבל זה אולי גורם להבעות להיות אפילו יותר אנושיות מאשר אם אלה היו העתקי תלת-מימד מדויקים של בני אדם. הדיבוב מצוין ועיצובי הדמויות מקסימים, עם גיבורה חמודה לאללה שקשה שלא להתאהב בה וגיבור שקיבל מקום של כבוד ברשימת הגברים הפיקטיביים האהובים עליי בערך בחמש שניות המסך הראשונות שלו. גם דמויות המשנה, על אף שזמן המסך שלהן מועט, מעוצבות לעילא, והייתי שמחה לעוד סרטונים קצרים שמשתעשעים איתן. היחידה שהעיצוב שלה קצת צרם לי היתה האישה הרעה, אבל ידידיי לצפיה טענו שהם דוקא חיבבו אותה מאוד, אז אולי נתתי לכעס הנרטיבי שלי כלפיה להשפיע על התרשמותי האובייקטיבית.
Tangled הוא דוגמה נפלאה לסרט שמבוסס על אגדה ולוקח אותה למקומות שונים ומעניינים, ועל אף שהגיבורה שלו היא נסיכה בלונדינית שמתעסקת עם השיער שלה כל הזמן, הוא בהחלט פונה לקהל רחב של צעירים ומבוגרים, בנות ובנים, ונותן לכולם את מה שהם מחפשים. אתם יודעים מה, בניגוד ל"אבק כוכבים", אני חושבת שאת Tangled באמת אפשר להשוות לנסיכה הקסומה. הוא לא בהכרח יצא מנצח, אבל לפחות הוא יכול להכנס למגרש.
בדיוק בגלל זה ההצהרה של אולפני דיסני ש"חלף זמנם של סרטי אגדות" צרמה לי במיוחד, אבל עכשיו נראה שהם ממהרים לפרסם תיקונים ולהבטיח שאף אחד לא נפטר מ-Happily Ever After כל כך מהר.